אזהרות אמ"ן והמוסד, והעמודים שהושמטו: כך ניסו בליכוד לסלף את תחקיר הכסף הקטארי

במסמך שפרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו שבו, לטענתו, גרסתו כפי שנמסרה למבקר המדינה אודות האירועים שקדמו ל-7 באוקטובר, בעמוד 42, תחת הכותרת "הערכות מערכת הביטחון סביב חידוש מחאות הגדר בעזה (ספטמבר 2023)", הוא טוען כי "כשבועיים לפני הפשיטה, שלושת גופי הביטחון המרכזיים - צה"ל, שב"כ והמוסד - הציגו תרחיש אופטימי ביחס למצב למול רצועת עזה, חרף מחאות הגדר".

הוא מצטט שם סקירת מודיעין מיוחדת מאגף המודיעין של המוסד, שהגיעה אליו ב-21 בספטמבר 2023 תחת הכותרת "חמאס: הגברת הלחץ העממי - מדיניות מחושבת מצד הנהגת חמאס-עזה להגדלת התמורות האזרחיות". ואז, מתוך המסמך, הוא מצטט כך: "...בשבועות האחרונים נוקטת הנהגת חמאס-רצועת עזה במדיניות מכוונת של הפעלת לחץ עממי על גבול הרצועה... תוך הגברת החיכוך האלים עם ישראל במטרה לחלץ ממנה, ממצרים ומקטאר הישגים אזרחיים-כלכליים... בד בבד, חמאס נזהרת, ואף שוקלת היטב את צעדיה, כדי להימנע מלהיגרר לעימות צבאי עם ישראל...".

כולם צבעו הכול בוורוד, והמצב ברצועה סבבה. או שלא

וזהו. זה כל מה שהוא מצטט. הדברים שעולים מתוך המסמך ברורים. לכאורה, המוסד אומר כי החמאס מורתע, והוא לא רוצה עימות. כלומר, אין בעיה והכול רגוע.

אלא שעיון במסמך השלם מגלה שהתמונה מורכבת יותר. למשל, שלוש הנקודות המסיימות את הציטוט, אחרי המילים "לעימות צבאי עם ישראל": אותן שלוש נקודות מסמנות קטיעה של משפט באמצעו. ואכן המשפט השלם הוא "כדי להימנע מלהיגרר לעימות צבאי עם ישראל, הגם שאינה נרתעת ממנו אם תידרש לכך". המשפט השלם אינו מזכה את המוסד, כמו את שאר קהילת המודיעין, מכך שלא ידע מה יחיא סינוואר מתכנן, והוא לא מהווה התרעה מפני המתקפה. אבל הקריאה של המשפט השלם מייצרת מובן ותוכן אחרים לגמרי.

המצב חמור יותר בחלקים אחרים של אותו מסמך, שמהם נתניהו מתעלם לחלוטין. כך, למשל, נכתב שם כי "הגם שכלפי חוץ חמאס מעוניינת לשמור על ריחוק ולהציג את האירועים כתגובה עממית לפרובוקציות ישראליות לשיטתה (דוגמת עליית יהודים להר הבית; תנאי האסירים, פעילות ישראל ביהודה ושומרון) או ל'מצור' על עזה, בפועל, צמרת חמאס-רצועת עזה מובילה את מדיניות הגברת החיכוך. לפי שעה (נכון ל-14 בספטמבר), ניכר כי היא נחושה להמשיך בקו הנוכחי ולהגביר את הלחץ באופן הדרגתי, מתוך כוונה, ככל הנראה, לחלץ מישראל, מצרים וקטאר הישגים במישור האזרחי-כלכלי.

"קונקרטית, אפשר כי הטריגר הראשוני שגרם להנהגת חמאס-רצועת עזה לפנות שוב לאפיק זה נבע מהצורך להפעיל לחץ על קטאר - דרך ישראל - להגדיל מחדש את המענק המשולם לפקידים. להערכתנו, המשך הפגנות על הגדר, גם לאחר שהמענק הוגדל בחזרה ל-5 מיליון, נובע מחוויית ההצלחה של חמאס, שפתחה את תאבונה לנצל את המומנטום כדי לחלץ תמורות אזרחיות-כלכליות נוספות שיחזקו את מעמדה במגעים שהיא מנהלת עם ישראל, קטאר ומצרים.

"חמאס מייחסת חשיבות רבה לאופן שבו נתפשות הפרות הסדר על הגדר בישראל. כך, היא מגלה שביעות רצון מתחושת הדחיפות הישראלית לריסון האירועים, כפי שמשתקפת לה בצירי התיווך. זאת, גם מתוך הנחה כי ישראל היא זו שעומדת מאחורי ההתנהלות המצרית והקטארית מולה, ולפיכך לחץ עליה יתורגם בהמשך להתרככות מצרית וקטארית".

בסוף המסמך המוסד מוסיף התרעה והמלצה, שבסוג זה של מסמכים - ובכפיפות הישירה של המוסד לנתניהו - נחשב לדברי בקיאים חריף ונדיר.

בראייה קדימה, המשך קידום 'הלחץ העממי' בתקופה הקרובה יושפע להערכתנו במידה רבה מהערכת חמאס באשר למידת התועלת שבאפשרותה להפיק בעת הנוכחית למול המחירים שהיא עלולה לשלם. שידור תחושת 'לחץ ישראלי' מהמשך הפגנות בערוצי התיווך; קבלת תמורות נוספות ומהירות מישראל (דוגמת תנאי האסירים), מצרים (הקלות מסחריות) וקטאר (שיקום המגדלים) טרם סיום ההפגנות; לצד הבנה כי ישראל נרתעת מלהחריף את פעולותיה הצבאיות בתגובה ולגבות מחיר ישיר מהארגון - כל אלה צפויים לתקף בראי חמאס את האפקטיביות של מדיניותה ולעודדה להמשיך כך בעתיד

מנגד, התעקשות ישראלית על השבת המצב לקדמותו בלבד, והיעדר תמורות (גם ממצרים וקטאר) עד הפסקת האלימות; איומים מרומזים על פגיעה באינטרסי התנועה - כריבון בעזה; יחד עם התקרבות מועד סיום תקופת החגים - צפויים להניע אותה לחתור לסיום המהלך הנוכחי, זאת נוכח האינטרס הרחב של הנהגת חמאס-רצועת עזה להימנע מהסלמה בעת הזו

הדברים לא נולדו בחלל ריק. ראש המוסד באותה תקופה, דדי ברנע, התנגד בחריפות לכל קבלת הכספים מקטאר. עוד כשהיה סגן ראש המוסד אמר כי קטאר היא מדינה תומכת טרור והחמאס יעשה בכספים שיקבל ממנה שימוש נורא לטובת בניין הכוח הצבאי שלו. ההתנגדות שלו, שכסגן כמובן הייתה בעלת חשיבות נמוכה יותר, הצטרפה להתנגדות של מי שכבר כיהן אז כראש השב"כ, נדב ארגמן, שלא חסך במילים קשות ביותר כדי לתאר עד כמה מדובר בצעד מזיק ומסוכן. שר הביטחון אביגדור ליברמן התפטר מהממשלה בגלל ההחלטה של נתניהו לקחת את הכסף. ולמרות הכול - נתניהו החליט להמשיך.

נתניהו אגב, מפיץ לאחרונה גזיר עיתונות המתעד פגישה של ליברמן עם נציגים קטארים. הוא רק שוכח לספר כי ליברמן נשלח לפגישה הזו על ידי נתניהו עצמו, וכי שר הביטחון לשעבר התחיל את הפגישה בשאלה שהפנה לקטארים: "תסבירו לי בבקשה למה אתם מממנים טרור". אחד מהישראלים שליווה אותו באותה פגישה אומר כי "הקטארים היו בהלם מוחלט. הם עוד לא הספיקו להתיישב ולהגיד שלום, וליברמן, בחוסר דיפלומטיות וישירות מוחלטת, פשוט החל לתקוף אותם בלי רחמים". ליברמן עצמו מספר כי כששמע בישיבת הממשלה שאישרה את הכנסת הכספים מקטאר ב-2018 "לראשונה את המילה 'הסדרה', הבנתי שאנחנו לא דוחים את תקיפת החמאס בעזה עד אחרי שנטפל בחיזבאללה - אלא שזה לעולם לא יקרה והודעתי שאני לא מוכן להיות חלק מזה".

ברנע, בכל אופן, המשיך להתנגד. בסוף כהונתו של יוסי כהן כראש המוסד, ולמרות שהוא היה זה שנשלח על ידי נתניהו ב-2018 לסגור את הקצוות בדוחא, הגיע כהן למסקנה כי דובר על מקח-טעות. הוא יזם בדיקה פנימית של המוסד בנושא והגיע למסקנה כי "עניין הכסף הקטארי יצא משליטה. הכסף מועבר גם לזרוע הצבאית וצריך להפסיק לאלתר". על סף סיום תפקידו, נפגש כהן עם אדם חיצוני למוסד, אך הבקיא מאוד במידע ובהלכות העולם. "אתה צריך גם לומר את הדברים בפומבי כי לך תדע איזו ועדת חקירה תקום בעתיד ואם תהיה לך נגישות לחומרים", אמר לו. כהן קיבל את העצה ואמר את הדברים פומבית. הוא הזהיר מהמשך קבלת הכספים מקטאר פעמיים - בטקס קבלת דוקטור לשם כבוד באוניברסיטת בר אילן, ובתוכנית "עובדה" זמן קצר לאחר מכן.

ולמרות זאת, נתניהו החליט להמשיך. ברנע הוסיף להתנגד, גם בגלל הנותן, וגם בגלל המקבל. בקיץ 2023 נוספה סיבה נוספת: המהומות, כך סברו באגף המודיעין במוסד, נועדו לנצל את שעת הכושר ולהפעיל לחץ על ישראל כדי לקבל עוד כספים מקטאר. אם ישראל תתמוך בכך, הזהיר המוסד, חמאס יראה בכך הצלחה ויגדל תאבונו. התיאבון הזה עלול להוביל להידרדרות במצב ולמלחמה שחמאס אינו מכוון אליה, אבל גם אינו נרתע ממנה. כאמור, המוסד טעה, כמו כל שאר קהילת המודיעין, אבל הטענה של נתניהו כאילו ראשי קהילת המודיעין צבעו את המצב בצבעים ורודים, אמרו שהמצב ברצועה סבבה, ובעיקר - הכריחו אותו לקבל את הכסף מקטאר - היא שקר. כך, פשוט.

סערת תחקיר ynet ו"ידיעות אחרונות" מיום שישי האחרון, שחשף כיצד התעלם ראש הממשלה מהתרעות חריפות של גורמי המודיעין על הסטת מיליוני דולרים כל חודש מכספי המענק הקטארי ישירות להתעצמות הזרוע הצבאית של חמאס, הביאה שתי הכחשות בהפרשי זמן קטנים משני גורמים מרכזיים במזרח התיכון, שלפחות לכאורה מייצגים אינטרסים סותרים אך טרחו שניהם לצאת נגד הסיפור: לשכת ראש ממשלת ישראל, ולשכת ראש ממשלת קטאר. הסערה גררה בסוף השבוע גם תגובת שרשרת מתואמת. במרכזה של מתקפת הנגד עמד דובר תנועת הליכוד גיא לוי, שהפיץ ברשתות החברתיות צילום עמוד בודד מתוך מסמך רשמי, תחת הכותרת: "מוזמנים לקרוא מתוך אותו קבינט". לוי טען כי הפרסום העיתונאי "הפוך רק ב-180 מעלות ממה שקרה שם במציאות".

הטענה המרכזית של לוי, וזמן קצר לאחר מכן גם נתניהו, ובעקבותיו כל מערך התעמולה ברשתות, ברדיו ובטלוויזיה הפועל עבורם, הייתה, כפי שניסח זאת דובר הליכוד: "מסתבר שראש הממשלה הוא זה שעצר את הכסף הקטארי וראשי זרועות מערכת הביטחון הזהירו דווקא מפני החלטה של ראש הממשלה על העצירה!!! ראשי זרועות מערכת הביטחון הזהירו שאם ראש הממשלה ימשיך בעצירת הכסף הקטארי זה יביא להסלמה ברצועה ושזה אינטרס שלנו".

ובכן, לוי חזק במילים, פחות בעובדות. הבדיקה של אלה - של העובדות, לרבות העמודים שאותם בחר דובר הליכוד להעלים מעיני הציבור - מגלה תמונה הפוכה בתכלית. למעשה, מי שקרא את תחקיר "7 ימים" ביום שישי האחרון כבר יודע זאת: המסמך שהציג לוי אינו פרוטוקול רשמי של הקבינט, אלא - כפי שנכתב בראש אותו עמוד בחלק שלוי לא כולל במה שפרסם - "מענה ראש הממשלה לשאלות מבקר המדינה", כלומר כתב הגנה סלקטיבי שערך נתניהו עצמו. יתרה מזאת: קריאת הרצף המלא של המסמך חושפת כיצד דווקא בעמודים הבאים, שלוי כלל לא כלל, מודה ראש הממשלה בכתב כי ידע על הסטת עשרות מיליוני דולרים לחמאס, בהתרעות מודיעיניות ברורות שהונחו על שולחנו, ובדרישות של לפחות חלקים ממערכת הביטחון וקהילת המודיעין להחליף את המנגנון.

מה באמת אומרים המסמכים

אז הנה, לפי המספרים המופיעים באדום על המסמכים - מה באמת אומרים המסמכים. הארכיון, מסתבר, לא שותק, אם לא משתיקים אותו בכוח.

1. קטיף דובדבנים מתוך כתב הגנה

באנגלית קוראים לזה Cherry picking: בחירה סלקטיבית של מילים מסוימות מתוך קטע גדול כדי ליצור רושם מוטעה. דובר הליכוד הציג צילום של עמוד בודד - עמוד 49 במסמך נתניהו - ונתן לקוראים להבין כי מדובר בפרוטוקול הקבינט המדיני-ביטחוני. צילום מסך נדיב יותר היה חושף שמחברו נתן לו את השם "ציטוטים שאישר ראש הממשלה לפרסם מתוך סיכום דיון הקבינט מיום 23 בינואר 2019".

אין המדובר בפרוטוקול המלא ואף לא בסיכום הדיון השלם, אלא במקטעים ספורים ומצונזרים שראש הממשלה עצמו בחר לחשוף כדי להגן על עצמו מפני ביקורת המדינה. הצגת מסמך הגנה פוליטי וסלקטיבי זה כאילו הוא חורץ את הדיון ההיסטורי מהווה הטעיה בסיסית של הציבור - לא מה שהיינו מצפים מבעל תפקיד מכובד כמו דובר מפלגת הליכוד לעשות.

2. המכבסה הלשונית: "ישירות" מול "עקיף"

בסעיף 4 בעמוד 49 נתלה נתניהו בטענה כי "כספי המענק הקטארי לא הופנו ישירות לטרור". מנסחי התגובה מטעם המפלגה ביקשו לראות בניסוח זה זיכוי גורף.

אולם, הצורך של נתניהו ועוזריו שניסחו את המסמך למבקר המדינה להוסיף את המילה "ישירות" רק שופך אור על מה לא נאמר כאן. המשפט הזה בוודאי אינו אישור לניקיון כפיים. כספים המוזרמים למנגנונים אזרחיים או לתקציב הכללי של שלטון טרור כמו זה של חמאס מפנים באופן מיידי מקורות מימון פנימיים לרכש, ייצור רקטות ובניית מנהרות. תחנת ביניים בירוקרטית ברצועה אינה מטהרת את הכסף. יתרה מכך, כפי שמודה נתניהו בהמשך המסמך, הכספים הוסטו בפועל לזרוע הצבאית בהיקפי עתק.

3. סילוף דבריו של ראש השב"כ ארגמן באמצעות שלוש נקודות

כדי לטעון שראשי מערכת הביטחון דחפו להסדר, ציטט דובר הליכוד את סעיף 5 בעמוד 49, שבו נכתב: "ראש השב"כ העריך כי אם לא יכנס הכסף הקטארי גוברת הסבירות להסלמה...".

שלוש הנקודות בסוף הציטוט, כמו במסמך של המוסד, מסמנות קטיעה של משפט באמצעו, והשמטה מכוונת של המשך דבריו של ראש השירות דאז נדב ארגמן. הערכת סיכון שלפיה עצירת תשלום תגרור תגובה אלימה אינה מהווה המלצה להמשיך בתשלום. כפי שנחשף בתחקיר, שני גורמים המעורים בפרטי הדיונים אישרו כי ארגמן ראה באותה הסלמה הזדמנות מבצעית יזומה לפגוע בצמרת חמאס - כולל מוחמד דף, יחיא סינוואר ומפקדי החטיבות - וראה בסיכון מחיר הכרחי. קיצוץ הציטוט וכתיבת שלוש הנקודות במקום הקטע שהושמט נועדו להסתיר את עמדתו המלאה. עצם העובדה שנתניהו יודע לצטט את עמדת המוסד והמל"ל שנכון לאותה ישיבה אכן היו בעד המשך הכנסת הכספים באופן ברור, אך לא את ארגמן אומר זאת מדברת בעד עצמה.

4. עמדת השב"כ הרשמית: התנגדות רבת שנים

מול הניסיון של דוברי הליכוד לייצר מצג שווא שלפיו "גופי הביטחון כולם" (סעיף 4 בעמוד 49 במסמך ראש הממשלה) עמדו מאחורי המדיניות, עומדים מסמכי מודיעין רשמיים וחד-משמעיים של שב"כ ואגף המודיעין בצה"ל משנים 2020 ו-2021.

לא מדובר בהערכות מעורפלות או בתחושות בטן, אלא במסדי נתונים מפורטים: החל מדוח אמ"ן מ-5 באוגוסט 2020 ומסמכי שב"כ מאותה תקופה, הונחה בפני ראש הממשלה תמונת מודיעין מדויקת. המסמכים הצביעו על כך שחמאס מסיט באופן קבוע ושיטתי כ-4 מיליון דולר בחודש ישירות למימון הזרוע הצבאית. בנוסף, גורמים קטאריים עשירים, שבישראל זיהו ככאלה שלא יפעלו בלי אישור מלמעלה, מעבירים ישירות כספים אדירים לזרוע הצבאית של ארגון הטרור.

המשמעות של מסמכים אלה כפולה, וקוברת את טענת "התמיכה הביטחונית":

1. דרישה מפורשת להחלפת המנגנון: שב"כ ואמ"ן התריעו על זליגת הכספים לטרור. שב"כ דרש שוב ושוב לעצור את מתווה המזומנים הקטארי במזוודות ולהחליפו במנגנון חלופי ומפוקח, כגון תשלומים דרך הרשות הפלסטינית או המרה לשווי-ערך בסחורות ובדלקים תחת בקרה הדוקה. כפי שנתניהו עצמו נאלץ להודות בכתב בעמוד 50, סעיף 8, במסמך שהוא עצמו פרסם - אבל הדובר שלו טרח להעלים מהקוראים: "הגורמים במערכת הביטחון שטענו כי יש להחליף את הערוץ הקטארי המליצו לפעול להעברת אותם הסכומים דרך הרשות הפלסטינית או בערוץ חלופי אחר". בכירי המערכת לא דרשו להרעיב את תושבי עזה, אלא התנגדו נחרצות למנגנון המזומנים המופקר שיצר תלות ישירה בחמאס ובקטאר. העובדה שהיו הצעות לחלופות מפוקחות מוכיחה כי הזרמת הכספים במתכונתה לא הייתה כורח ביטחוני, אלא בחירה מדינית מודעת.

2. האזהרות הגיעו ללשכה - ונתניהו דרש הבהרות: כפי שנחשף בעדות קצין בכיר באמ"ן בחקירת מבקר המדינה, בעקבות דוחות המודיעין מאוגוסט 2020 נתניהו לא רק שנחשף למסמכים בזמן אמת, אלא אף הפנה שאילתות וביקש הבהרות מפורטות על היקף ההסטות לזרוע הצבאית. עמדה זו מעוגנת גם בתשובתו הרשמית של ראש השב"כ לשעבר רונן בר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שבה הבהיר מפורשות: "לאורך השנים התנגד שב"כ להעברת כספים מקטאר לרצועת עזה. לאחר שהדרג המדיני אפשר זאת, המליץ שב"כ על מנגנונים להפחתת הסיכון והציע חלופות... ושב והתריע כי הכספים מגיעים גם למימון פעילות צבאית". הניסיון לקחת פעולות שביצע שב"כ בדיעבד כדי למזער נזקים לאחר שהדרג המדיני כפה את המשך ההסדר, ולהציג אותן כ"המלצה ותמיכה במדיניות", אינו אלא הטעיה בוטה שמתעלמת מדוחות מודיעין חתומים שהונחו על שולחנו של נתניהו במשך חודשים ארוכים.

5. עיוות ציר הזמן: הסתרת שנת 2018

המדיניות השנויה במחלוקת יצאה לדרך כבר ב-2018, כפי שנתניהו עצמו מציין בפתח דבריו, בסעיף הראשון. למרות זאת, הציטוטים שהפיצו אנשי הליכוד נפתחים רק בינואר 2019.

השמטת שנת 2018 אינה מקרית: כבר בנובמבר 2018 התחולל קרע חריף בקבינט סביב העברות המזומנים במזוודות, שהוביל כאמור להתפטרותו של שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן. הצגת ינואר 2019 כנקודת האפס נועדה לטשטש את העובדה שהמדיניות נולדה תחת מחלוקת עמוקה ובניגוד לאזהרות ברורות.

6. ההודאה שהושמטה מהתגובות לתחקיר: תקציב עצום לזרוע הצבאית

העמוד הבא במסמך - עמוד 50, שאותו דאג הדובר שלא לצרף לציוציו - ממוטט כליל את קו ההגנה.

בסעיף 6 נכתב שחור על גבי לבן: "בין מרץ 2020 למאי 2021 חמאס הסיטה כ-4 מיליון דולר בחודש מתקציבה הכללי למימון הזרוע הצבאית" - ובסך הכול כ-60 מיליון דולר. לא ברור מאיפה נתניהו שואב את המספר הזה, המסכם של 60 מיליון, שהוא נכון אולי לזמן מסוים, אבל ממש לא משקף את כל הסכום. אבל החשוב הוא שאפילו במסמך ההגנה המפולטר והמסונטז של ראש הממשלה ישנה הודאה רשמית וברורה בכך שעשרות מיליוני דולרים זרמו ישירות למנגנוני הטרור של חמאס - וזהו אפילו לא הסכום המלא (ולא פרק הזמן המלא) שעבר לידי הזרוע הצבאית של חמאס, בזמן שזו בנתה והכינה את עצמה למתקפת 7 באוקטובר.

7. תרגיל ההונאה החישובי: "רק אחוז אחד"

כדי להקטין את גודל המחדל, טוען נתניהו במסמך - בסעיפים 6 ו-7 - כי 60 מיליון הדולר הם "רק כ-1% מסך הכספים שהוכנסו לעזה" וכי "בשנים שקדמו למענק הקטארי תקציב הזרוע הצבאית היה גדול יותר בממוצע מאשר בשנות המענק". אגב, הטענה הזו נכתבה מיד לאחר הקביעה כי "חמאס מעולם לא חסכה במימון הזרוע הצבאית". לא ברור כיצד שני חלקי הסעיף מתיישבים זה עם זה.

בכל מקרה, מדובר במניפולציה סטטיסטית גסה: ראש הממשלה משווה את הכסף שהוסט לכלל הסחורות, המזון, התרומות והתנועה של הכסף האזרחי לרצועה - שעמד על כ-3 מיליארד דולר בשנה. אלא שבמונחי תקציב צבאי, 60 מיליון דולר הם סכום עתק. כפי שהוערך בתחקיר בידי כמה גורמי מודיעין בכירים שהעידו בפני מבקר המדינה, הכספים שהגיעו מנתיב זה היוו בין 40% ל-50% מכלל תקציב הזרוע הצבאית באותן שנים - כסף ששימש ישירות לרכש, לאימונים ולבניין הכוח שהופעל ב-7 באוקטובר.

8. המודיעין התריע - ונתניהו דרש הבהרות

בעוד שופרות הליכוד טוענים כי לא היו התרעות, סעיף 8 בעמוד 50 פותח במילים המפורשות: "גם לאחר שגורמי המודיעין הצביעו על הסטות הכספים...".

המסמך עצמו מפנה לסקירת אמ"ן מ-5 באוגוסט 2020 ולמסמכי שב"כ והמוסד. עצם אזכור תאריך של מסמך אינו מוכיח מתי נתניהו קרא אותו. הראיה הנוספת שהבאנו היא עדות הקצין על מענה לשאילתת ראש הממשלה בעקבות סקירת אוגוסט 2020, שעסקה בהסטות הכספים. לפי העדות, המידע לא רק הופץ ללשכה: נתניהו ביקש עליו הבהרות.

והתחקיר שלנו מתאר דיווחים על ההסטות מפברואר 2019 ואילך. צילום של דיון מ-23 בינואר 2019 אינו מפריך התרעות שנמסרו אחריו, ובוודאי אינו עונה על השאלה מה עשה ראש הממשלה אחרי שקיבל אותן. גם לציוץ תקיף יש מגבלות של לוח שנה.

9. הסיבוב התקשורתי על ינואר 2019

בסביבת נתניהו מיהרו לשלוף כותרת בודדה מ-23 בינואר 2019, באתר "סרוגים", שבה נטען כי הכסף מועבר "למרות התנגדות נתניהו". ההתנגדות, כזכור, נוצרה לאחר תקרית ירי שבמסגרתה פגע קליע של צלף פלסטיני בקסדתו של קצין צה"ל ופצע אותו.

ציוץ נתניהו עם הכותרת באתר "סרוגים":

במקור, היה זה יאיר נתניהו ששיתף את הכותרת הזו. שלשום שיתף אותה אפילו נתניהו עצמו בחשבון ה-X שלו, לצד כותרות נוספות מאותן שנים, עם הטקסט הקצר "תזכורת למי ששכח".

מדובר בכותרת מוזרה, שהופיעה רק באותו אתר ולא השתקפה כלל באף כלי תקשורת אחר. היא מעלה שאלות: ממתי אפשר לכפות על ראש ממשלה - בטח על נתניהו - לפעול בניגוד לרצונו? ואם אפשר לכפות עליו בנושאי ביטחון לפעול בניגוד לרצונו, מה הוא שווה כראש ממשלה?

האמת היא שהאמת שונה לגמרי. אף אחד לא כפה על נתניהו כלום. הדבר היחיד שמישהו עשה הוא להדליף את השקר כאילו כפו עליו משהו. כבר באותו ערב התכנס הקבינט, נתניהו היה בעד חידוש ההעברות, ולמחרת אישר אותן רשמית. האישור הרשמי נדחה עד ההודעה הרשמית בחמישי אחר הצהריים - ואז נרשמה התנגדות דווקא מצד חמאס, שלא אהב את התנאים הישראליים החדשים. בירושלים נלחצו מהאפשרות לחידוש ההפגנות על הגדר ביום שישי אחר הצהריים, ובתיווך האו"ם וקטאר - מי אם לא היא - נמצאה נוסחה חדשה להעברת המזומנים לפני התפילות במסגדים ברחבי הרצועה.

הצגת עיכוב טקטי בן יממה כהתנגדות עקרונית של נתניהו למדיניות המימון הקטארי וכפייה שנכנע לה מצד ראשי מערכת הביטחון היא במקרה הטוב שכתוב של המציאות.

10. מי מחליט? תלוי מתי

הניגוד הזועק ביותר במסמך נוגע לחלוקת האחריות: כשנמשכה הזרמת הכספים והתרבו ההתרעות, מפנה נתניהו את האצבע לעבר "המלצות מערכת הביטחון".

אולם כשהמענק נעצר עם פתיחת מבצע "שומר החומות" במאי 2021, כפי שמופיע בסעיף 9 במסמך נתניהו, פתאום מתהפך הניסוח: "ראש הממשלה נתניהו (החליט) לעצור את המענק". כשמדובר במחדל - הדרג הצבאי אשם; כשמדובר בהחלטה פופולרית, בטח בדיעבד - ראש הממשלה לוקח את מלוא הקרדיט.

11. מסך העשן של ממשלת בנט

סעיפים 10, 11 ו-12 בעמודים 50 ו-51 במסמך ראש הממשלה מוקדשים להטלת האשמה על ממשלת בנט-לפיד באמצעות ציטוטים על תעסוקת פועלים מעזה.

גם מדיניות ממשלת השינוי ראויה לבחינה ולביקורת ציבורית קפדנית, ואיש אינו פטור מאחריות. נפתלי בנט ויאיר לפיד צריכים לעמוד מול הציבור, וכן מול ועדת חקירה ממלכתית, ולענות על שאלות בנושא. אולם, פתיחת שוק התעסוקה לפועלים ב-2022 (הנתונים שנתניהו מציג עומדים בסתירה לאלו שמציגים אנשי הממשלות האלו) אינה יכולה לשמש אליבי או למחוק את עובדת הזרמת מאות מיליוני הדולרים במזומן ואת התעלמות נתניהו מהתרעות המודיעין בשנים 2021-2018.

סיכום: העובדות לא נעלמות בציוץ

הניסיון של דוברות הליכוד לקעקע תחקיר עיתונאי מבוסס באמצעות פרסום עמוד בודד וחלקי לא מחזיק אפילו מול המסמך המלא של אותו ראש ממשלה שהוא בא לשרת. בתוך כתב ההגנה של נתניהו עצמו, מתועדות שחור על גבי לבן ההודאה בהסטת עשרות מיליוני דולרים לחמאס, ההודאה בהתרעות המודיעין, וההודאה כי גורמי ביטחון דרשו חלופות. הכול בדיוק ההפך המוחלט מטענתו המאוחרת של הדובר המסור לוי.

במקום לחלק ציונים ולנפנף בסימני קריאה, טוב יעשו דוברי ראש הממשלה אם יאפשרו לציבור לראות את התמונה המלאה: יואילו לפרסם את מלוא סיכומי הדיונים, תזכירי המודיעין וההסתייגויות הביטחוניות שנשמרו בחשאי. עד אז, הניסיון לעצור את הקריאה בדיוק בעמוד שנוח לנתניהו אינו "הופך את המציאות ב-180 מעלות". הוא רק מראה שלוי שוכח להפוך דף במסמך של נתניהו עצמו, וכמובן, מחייב את העיתונות לעבוד בחשיפת האמת.