יותר נזק מתועלת: המחיר של דיג המכמורת בישראל
כיום, דיג המכמורת מספק פחות מאחוז אחד מסך צריכת הדגה בישראל. אף על פי כן, הנזק הכבד שהוא מחולל לסביבה הימית ולערכי הטבע המוגנים נותר עצום ובלתי פרופורציוני. צילום: אלון רוטשילד
במקרים רבים הדג שמגיע אל הצלחת שלנו בישראל אינו תוצר של דייג שעומד בשלווה עם חכה וממתין בסבלנות לראות מה יעלה בה. שיטת דיג נפוצה בעשורים האחרונים היא דיג מכמורת – ובה ספינות כבדות גוררות רשתות ענק עם משקולות ולוחיות מתכת שחורשות את קרקעית הים. כיום, דיג המכמורת מספק פחות מאחוז אחד מסך צריכת הדגה בישראל. אף על פי כן, הנזק הכבד שהוא מחולל לסביבה הימית ולערכי הטבע המוגנים נותר עצום ובלתי פרופורציוני, בין היתר כיוון שדיג מכמורת הוא שיטת דיג לא סלקטיבית. 50 אחוז מהדגים הנמשים במכמורת הם דגיגים צעירים, מינים לא מסחריים ומינים מוגנים, שמושלכים חזרה פצועים ומתים לים. כעת, מתברר כי המשך קיומו של הענף המיושן הזה עולה לציבור ביוקר, ומחקרים מציגים תמונה ברורה: הפסקת השימוש בשיטת הדיג הזו היא צעד שצפוי להטיב עם הים, עם הציבור ואפילו עם הדייגים עצמם.
עיקר הלכידה בעומק זה הורכבה מאלמוגים רכים מסוג נוצת ים, המוגדרים כמין בסיכון על פי ארגון שמירת הטבע העולמי (IUCN). צילום: ד"ר טל אידן, מעבדת פרופ' מיכה אילן, אוניברסיטת תל אביב, ורשות הטבע והגנים
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.