מסרה בן לאימוץ והתחרטה: "דעתי הייתה מעורפלת"
אם לבן 8 טענה שחתמה על המסמכים במצב נפשי מורכב ותחת הטעיה של האבא. אבל ביהמ"ש קבע שהילד יישאר עם ההורים המאמצים: "היא הבינה את ההשלכות"
עו"ד נעמה קופיט | פסקדין|
בפסק דין שהותר לאחרונה לפרסום דחה בית המשפט למשפחה בחיפה אישה שביקשה לחזור בה מהסכמתה למסור לאימוץ את בנה, שמזה כחמש שנים שוהה במשפחת אומנה. השופטת שושנה ברגר דחתה את הטענה להטעיה: היא התרשמה שהאם הייתה מיוצגת בתהליך, הבינה את השלכות חתימתה, ואפילו הכינה מכתב פרידה מבנה.
מדובר בבן 8 שלפני כשש שנים הוצא בצו חירום ממשמורת אימו לבית סבתו משום שנמצא במצב של הזנחה וסכנה, והועבר לאומנת חירום. הוא אמנם חזר בשלב מסוים לבית האם, אבל במאי 2021 שוב הוצא ממשמורתה, על פי בקשתה, ועבר למשפחת האומנה. בדצמבר אותה שנה חתמה האם על הסכמתה למסירתו לאימוץ.
ואולם חודשים ספורים לאחר מכן, בספטמבר 2022, הגישה האם את בקשתה לחזור בה מהסכמתה. לטענתה היא חתמה תחת הטעיה, מצב נפשי מורכב ופחד מהאב, ודעתה הייתה מעורפלת. היא הוסיפה שכיום היא נשואה לגבר תומך וכי היא "יותר חזקה ומפוכחת", כך שתוכל לגדל את בנה כראוי.
מנגד טענה המדינה כי הסכמת האם למסירת הקטין לאימוץ נעשתה מתוך רצון והבנה, מבלי שהופעלו עליה לחץ, כפייה או אמצעים פסולים. לפי היועמ"ש, ניתנה לה הזדמנות לחשוב ולהתייעץ בטרם קבלת ההחלטה. עוד נטען שלא הוכח שינוי מהותי בנסיבות חיי האם המצדיק להיעתר לבקשתה, וטובת הקטין מחייבת להשאירו באומנה.
ואכן, זו הייתה גם מסקנת השופטת ברגר. היא ציינה כי מסקירת העדויות בתיק עלה שהסכמת האם למסירת בנה לאימוץ נעשתה בדעה צלולה, ללא ניצול מצבה הנפשי: "היפוכם של דברים הוא הנכון, ניתנו לה כל ההזדמנויות לחשוב, להתייעץ ולבחון את החלטתה טרם מתן הסכמתה".
בפסק הדין הובהר כי מדובר בהסכמה חד משמעית, שביטוי לה נמצא במכתב פרידה שהכינה האם לבנה מבעוד מועד. המסמך מלמד כי בפועל הבינה האם את משמעות מעשיה, "זאת בצד הכאב והצער הכרוכים בהחלטה מסוג זה, כאשר המניע שלה למתן ההסכמה היה שהקטין יזכה לעתיד טוב יותר".
אכן, העירה השופטת בשולי הדברים, ניתן להבין את כאבה לאחר מעשה, ואת התחושות הקשות המציפות אותה. אולם לא עלה בידה להוכיח שנפל דופי בתהליך ההסכמה המצדיק את ביטול האימוץ. "הגעתי לכלל מסקנה שהחזרתו כעת לאם מהווה הימור מסוכן, על גבו של הקטין", כתבה.
עוד נקבע כי לא הוכח שהופעלו לחץ או שידול על האם לפני חתימתה: היא הייתה מיוצגת לאורך כל הדרך, ואף פעלה בניגוד לייעוץ המשפטי שקיבלה - לא לחתום על כתב ההסכמה אלא לנהל הליך משפטי להכרזת הקטין כבר אימוץ גם כלפיה. "גורמי הטיפול היו מופתעים מהחלטתה וניסו להציע עזרות וסיוע בטרם תקבל החלטה כה גורלית על מסירת הקטין לאימוץ", נכתב.
בסופו של דבר הבקשה נדחתה ונקבע כי טובת הילד להישאר בבית האומנה עם ההורים המיועדים לאמצו, ושקיים סיכון רב למצבו אם יועבר לידי אימו הביולוגית.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין • עו"ד נעמה קופיט עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.