פוטין דורש נסיגת נאט"ו לקווי 97': הפסגה ההיסטורית של מנהיגי המעצמות - והחשש מ"עסקת בריונים"

לראשונה אי-פעם ייפגשו בחמישי מנהיגי ארה"ב, סין ורוסיה לפסגה שמעוררת דאגה גדולה מקייב ועד טייוואן. החשש: זו תהיה "ועידת יאלטה 2", כמו הפסגה בסוף מלחמת העולם ה-2 שבה חולקה אירופה לאזורי השפעה. בבית הלבן מכחישים וטוענים שהיא תעסוק בכלל בקידום הגבלות גרעיניות, עבור פוטין עצם המפגש הוא ניצחון תודעתי: "מראה מי חשוב באמת". וגם: הדרישה החדשה-ישנה של מוסקבה לנסיגת נאט"ו לקווי 1997, וההצעה האמריקנית המפתיעה לזלנסקי

ynet והסוכנויות|

אחרי שבועות של דיונים מורכבים בין ארה"ב, רוסיה וסין, הבית הלבן אישר בסוף השבוע שמנהיגי שלוש המעצמות הגרעיניות – דונלד טראמפ, ולדימיר פוטין ושי ג'ינפינג – יערכו ביום חמישי הקרוב פסגה משולשת בשולי ועידה בינלאומית בסין. מדובר בפסגה היסטורית שכמותה מעולם לא ערכו מנהיגים כלשהם של שלוש המעצמות, והיא מעוררת חשש גדול בקרב מנהיגי אוקראינה, אירופה וגם טייוואן מסיכומים שהשלושה עשויים להגיע אליהם מעל ראשם – אם כי פרשנים רבים סבורים שהפסגה תהיה בעיקר לצורכי תעמולה, כל אחד מהשלושה מטעמיו שלו, וכי סביר להניח שלא יושגו בה פריצות דרך בסוגיות המחלוקת המרכזיות שעל הפרק.

הפסגה תיערך בשולי ועידת הפורום לשיתוף פעולה אסיה-האוקיינוס השקט (APEC), שאותה תארח סין בעיר שנג'ן בימים רביעי וחמישי, ושאליה יגיעו גם טראמפ ופוטין. טראמפ צפוי לפי הבית הלבן להיפגש בנוסף בנפרד עם הנשיא הסיני שי, אך לא לקיים מפגש אחד על אחד עם פוטין. גורמים בממשל האמריקני טענו כי הפסגה בין שלושת המנהיגים תתמקד בשיחות על מניעת מרוץ חימוש גרעיני בין המעצמות, כמו גם בסוגיית המלחמה מול איראן (שהיא בעלת ברית הדוקה של רוסיה וסין). לפי הבית הלבן הפסגה לא תעסוק במלחמה באוקראינה – אבל טראמפ ידוע כמנהיג בלתי-צפוי ובמערב יש מי שחושש שבסופו של דבר גם סוגיות הנוגעות לאוקראינה ולאירופה עשויות לעלות שם, בלי שנציגיהן יהיו שותפים לשיחות.

שני גורמים המעורים בתכנון הפסגה אמרו אמש לסוכנות הידיעות רויטרס כי משא ומתן קדחתני שנערך עד הרגע האחרון אמנם הוביל לסיכום העקרוני על קיום המפגש – אבל לדבריהם עדיין אין סיכום על הפורמט שלו ועל הסוגיות שיידונו בו. כבר בחודש שעבר, נזכיר, נחשף ב"וול סטריט ג'ורנל" כי פוטין מקדם את קיומה של הפסגה המשולשת, במטרה לקדם הסכם סביב המלחמה באוקראינה מבלי שקייב או בעלות בריתה באירופה ייקחו חלק בשיחות הללו. גורמים המעורים בפרטים אמרו אז לעיתון כי פוטין מקווה לנצל את ההתחממות ביחסים עם טראמפ, ואת היעדרותם של נציגי קייב ואירופה מהפסגה, כדי להגיע להסדר שייטיב עם מוסקבה. את ההצעה, כך אמר לעיתון קצין מודיעין רוסי לשעבר שתודרך בנושא, העלה פוטין בשיחת הטלפון עם טראמפ ב-9 באוקטובר, שלאחריה הודיע הנשיא האמריקני על ההסכם שבמסגרתו הסיר סנקציות על ייצוא סולר רוסי.

פרשנים רבים מעריכים כי בפועל הסיכוי שעסקה כלשהי בנוגע לאוקראינה תגובש בפסגה המשולשת הוא נמוך ביותר, כשברקע גם לא ברור עדיין אם סין מוכנה לדון בכך. נשיא סין שי אמנם מעוניין לפי ההערכות בקיום הפסגה המשולשת כחלק מרצונו לקדם את תדמיתה של בייג'ינג כגורם מרכזי בזירה הבינלאומית, אבל הוא גם ידוע בנטייתו למפגשים מתוסרטים מראש, שכל פרט בהם מתוכנן בקפידה, סגנון שונה למדי מאופיו המאולתר והקפריזי של טראמפ. לפי הדיווח אמש ברויטרס, בייג'ינג התנגדה לדרישת מוסקבה לקיים בפסגה המשולשת דיון על אוקראינה, וגם הבית הלבן הצהיר כי הפסגה לא תהיה הפורום המתאים לכך – אחרי שבשבוע שעבר חודש בתיווך אמריקני המשא ומתן הישיר בין קייב למוסקבה.

בבית הלבן מציגים כאמור את הפסגה ככזו שתעסוק בדיונים על הגבלות סביב ארסנל הנשק הגרעיני של שלוש המעצמות. בפברואר האחרון, נזכיר, פג תוקפה של אמנת הגרעין האחרונה בין רוסיה לארה"ב, אמנת New START שהגבילה את מספר ראשי הקרב המבצעיים שכל אחת משתי המעצמות יכולה להתקין על הטילים, הצוללות והמפציצים שלה ל-1,550 כל אחת. טראמפ דחה אז את הצעת פוטין להאריך זמנית את האמנה, שהמגבלות בה נחשבו למרכיב קריטי בבניית אמון בין המעצמות במטרה למנוע מרוץ חימוש גרעיני מסוכן ויקר, ודרש לכלול בשיחות על הסכם חדש את סין, שבשנים האחרונות מפתחת במהירות את הארסנל הגרעיני שלה אך הוא עדיין קטן בהרבה מאלו של ארה"ב ורוסיה.

כיום לפי ההערכות לסין יש כ-600 ראשי קרב גרעיניים, ולפי הפנטגון עד 2030 יגדל המספר הזה ל-1,000, בעוד לרוסיה ולארה"ב יש יותר מ-5,000 ראשי קרב כל אחת. סין סירבה בתוקף למשא ומתן בנוגע להגבלות על הארסנל שלה, לטענתה בשל הפער הגדול הזה. לפיכך לא ברור מדוע שסין תסכים כעת לדון בכך בפסגה בשנג'ן – והיא לא אישרה עד כה שהסוגיה אכן תעלה בה. גם הגורמים האמריקניים שתדרכו כלי תקשורת על הפסגה המשולשת הודו כי בפועל לא צפוי סיכום כלשהו בתחום הגרעיני בין המעצמות, וגורם אמריקני אמר לסוכנות הידיעות AP כי "התקווה" של הממשל היא שהמפגש ישמש כ"תחילתו של דיון" בסוגיה.

כך או כך, ולמרות טענת הבית הלבן שהפסגה לא תעסוק באוקראינה, בפועל בקייב ובאירופה מודאגים כאמור שפוטין ינסה לנצל את המעמד הזה לצורך קידום סיכומים כלשהם. פרשנים רבים, גם בתוך רוסיה, משווים את הפסגה לוועידת יאלטה, הפסגה שערכו בפברואר 1945, לקראת סיום מלחמת העולם השנייה, מנהיגי בעלות ברית – נשיא ארה"ב פרנקלין דלאנו רוזוולט, שליט ברית המועצות יוזף סטלין וראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל. בפסגה ההיא דנו השלושה בעיצוב הסדר העולמי שלאחר המלחמה, בעתידה של גרמניה ובחלוקת השטחים ואזורי ההשפעה באירופה. ההסכמות שהושגו בה, לצד ההתפתחויות הצבאיות והמדיניות בשנים שלאחר מכן, תרמו לעיצוב הסדר האירופי שלאחר המלחמה ולהתגבשות "מסך הברזל" – החלוקה בין הגוש הקומוניסטי במזרח לגוש הדמוקרטי המערבי. חלוקה זו נמשכה למעשה עד לסיום המלחמה הקרה ולהתפרקות ברית המועצות. ועידת יאלטה נתפסת לפיכך בעיני רבים, ובייחוד במזרח אירופה, כסמל ל"בגידה" של המערב במדינות האזור, שאותן הותירו למעשה תחת השפעה סובייטית.

בדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" נטען כי פוטין רואה בפסגה המתוכננת בסין מעין "ועידת יאלטה 2", כזו שגם אם לא תניב בפועל סיכומים של ממש תסייע לו למצב את מעמדה של רוסיה כמעצמת-על שוות ערך לסין ולארה"ב. "זה מראה מי חשוב בעולם: אנחנו, סין והמערב", אמר בשבוע שעבר האידיאולוג הלאומני הרוסי אלכסנדר דוגין. "יש לכך משמעות סמלית עמוקה – זהו אישור לקיומו של עולם רב-קוטבי, שהמערב מכחיש". אף שהפרשנים מעריכים כי השאיפה של פוטין לקיים פסגה לחלוקת אזורי השפעה היא לא מציאותית וכי לא סביר שנשיאי ארה"ב וסין יסכימו לכך, מפגש בין השלושה שבו ייתכן שידונו בגורלה של מדינה אחרת יהיה איתות מדאיג לא רק לקייב אלא גם לאירופה החוששת מנטישה אמריקנית, וגם לטייוואן, החוששת מאוד מפלישה שמתכננת אליה סין בשנים הקרובות.

טראמפ עצמו אותת שוב ושוב על רצונו להתרחק מאירופה ולצמצם את ההשקעה האמריקנית בברית נאט"ו, ובמקום זאת להגביר את "ההגמוניה האמריקנית" בחצי הכדור המערבי, כלומר באמריקה הלטינית. כבר בשנה שעברה – בצל העימות הראשוני עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי שהגיע לשיאו ב"פסגת הצעקות" בבית הלבן – היו פרשנים שהזהירו מאפשרות שטראמפ חותר ל"ברית בריונים" עם פוטין ושי. בדיווח אמש ברויטרס צוטטו גורמים באוקראינה וגם ביפן שאמרו כי ממשלותיהם מודאגות מהפסגה המשולשת, ונשיא אוקראינה זלנסקי אמר בעצמו בחודש שעבר: "אנחנו לא רוצים שזה יהפוך ליאלטה 2, 3, 4 עם חלוקה מחדש של אזורי השפעה".

כך או כך, עבור טראמפ הפסגה המשולשת תשמש מפגן דיפלומטי סנסציוני, שמצטרף לרשימה ארוכה של מפגשים היסטוריים וחריגים שקיים במהלך שתי כהונותיו הלא-רצופות, בראשם שלושת המפגשים עם רודן צפון קוריאה קים ג'ונג און בכהונה הראשונה. הפסגה המשולשת תיערך מעט אחרי התבוסה הקשה שנחלו הרפובליקנים בבחירות האמצע בארה"ב, עם השתלטות הדמוקרטים על הקונגרס שתקשה מאוד על הנשיא לקדם מהלכים וחוקים בשנתיים הנותרות לכהונתו. "הנשיא ללא ספק יבקש לנצל את הביקור הזה כדי לבסס מחדש את מנהיגותו ואת סמכותו, להפגין את יכולותיו המדיניות, ובעצם להציג את עצמו לראווה על הבמה הבינלאומית", אמר קורט טונג, לשעבר בכיר במחלקת המדינה האמריקנית, וכיום שותף מנהל בחברת הייעוץ Asia Group.

דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב דחה את ההשוואות בין הפסגה המשולשת לוועידת יאלטה, וציין כי לא ניתן יהיה לכפות על מדינות אחרות הסכמים אפשריים שיושגו בשנג'ן. "ברור כי לפגישה בין מנהיגיהן של מדינות כמו רוסיה, סין וארה"ב יש חשיבות עצומה", אמר פסקוב. "עם זאת, בל נשכח כי החזון לסדר עולמי הוא כזה שבו איש אינו מנסה לכפות תפיסה מסוימת של הסדר העולמי, וכי עליו להתבסס כולו על תועלת הדדית ועל כבוד הדדי".

ברקע לכך ניצב המאמץ המחודש של ממשל טראמפ לקדם הסכם לסיום המלחמה באוקראינה, כשבשבוע שעבר נערכו באבו דאבי שיחות ישירות בתיווך אמריקני בין נציגי קייב ומוסקבה – סבב שיחות ראשון בין הצדדים זה תשעה חודשים. מלבד סיכום עקרוני על עסקת חילופי שבויים גדולה לא הושגה בו פריצת דרך, אבל מיד לאחר מכן, ביום חמישי, נפגשו שליחי טראמפ סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר עם פוטין בקרמלין ומשם המריאו הישר לאירלנד, שם נפגשו בדבלין עם נשיא אוקראינה זלנסקי, שהשתתף שם בכינוס של מנהיגי אירופה. המאמץ האמריקני הנוכחי שונה מקודמיו בכך שהוא מנסה לקדם, במקביל לשיחות על הסדר ישיר בין קייב למוסקבה, הסדר שיעסוק גם בסוגיית המערך הביטחוני הכולל של אירופה, בכלל זאת פריסת כוחות ברית נאט"ו ביבשת.

מוסקבה, נזכיר, טוענת כי אחת מ"סיבות השורש" שהביאו אותה לפלוש לאוקראינה בפברואר 2022 הייתה ההתרחבות של ברית נאט"ו, אותה הקרמלין מתאר כאיום קיומי על רוסיה, למזרח היבשת. באירופה רואים בעצם הנכונות של ארה"ב לקיים דיון שכזה עם רוסיה כפשרה משמעותית שניתנה לפוטין מבלי שזה סיפק תמורה משמעותית משלו, אולם בשל החשש מסיכומים שיושגו בלעדיהם דורשים כעת להשתתף במשא ומתן. אחרי המפגש עם פוטין טענו שליחי טראמפ כי רוסיה הסכימה שנציגי אירופה ישתתפו בסבב הבא עם קייב, אבל לא ברור מה הסיכוי שהסכם כלשהו אכן יושג: מול קייב פוטין ממשיך לדרוש ויתור על שטחים גדולים במזרח ובדרום אוקראינה, ומול אירופה הוא דורש למעשה נסיגה של כוחות נאט"ו ממזרח היבשת.

ב"ניו יורק טיימס" דווח בסוף השבוע כי בשיחות מול שליחי טראמפ רוסיה חידשה דרישה שהעלתה גם בשיחות בדצמבר 2021, שלא הצליחו למנוע את הפלישה לאוקראינה שלושה חודשים לאחר מכן – נסיגת נאט"ו לעמדות שבהן החזיקה הברית הצפון-אטלנטית ב-1997, לפני שהחלה להתפשט למדינות במרכז ובמזרח היבשת שהצטרפו אליה מאז, כמו פולין ושלוש המדינות הבלטיות (ליטא, לטביה ואסטוניה). העמדה הרוסית נכללה במסמך שגורמי ממשל רוסיים הפיצו בשבוע האחרון, ושעותק שלו הגיע לידי העיתון האמריקני. ב"טיימס" מדווחים כי המסמך הזה מעיד על כך שפוטין כמעט לא התגמש גם אחרי 20 חודשים של דיפלומטיה שממשל טראמפ מקדם לסיום המלחמה המשתוללת באירופה, אולם שני גורמים המעורים בשיחות אמרו לעיתון כי המסמך המדובר משקף רק את "עמדת הפתיחה" של רוסיה, וכי פוטין עשוי להיות גמיש במשא ומתן בנוגע לנאט"ו.

לפי המסמך, רוסיה דורשת שחברות נאט"ו לא רק ישללו התרחבות עתידית נוספת במזרח היבשת, אלא גם ישללו "כל פעילות צבאית" במזרח אירופה, בדרום הקווקז ובמרכז אסיה. בשיחות ב-2021 רוסיה דרשה שנאט"ו תחדל מ"הסכמי שיתוף גרעיני" שבמסגרתם מעניקה ארה"ב מטריית הגנה גרעינית לאירופה ומציבה בשטחה נשק גרעיני, אבל במסמך כעת הדרישה רק הוקשחה ורוסיה דורשת שגם צרפת ובריטניה ישללו את האפשרות שהן ישתמשו בנשק הגרעיני שלהן כדי להגן על מדינות אירופיות אחרות (נשיא צרפת עמנואל מקרון כבר הצהיר שיעשה זאת בצל החשש מנטישה אמריקנית). המסמך הרוסי גם דורש לעצור סיוע צבאי לקייב, וכולל סעיף שלפיו רוסיה תסכים לצירוף אוקראינה לאיחוד האירופי רק אם לא תיקח חלק במדיניות הביטחונית של האיחוד.

ב"ניו יורק טיימס" דיווחו כי העמדה הרוסית הנוקשה עלתה למעשה גם בשיחות המשא ומתן בשבוע שעבר באבו דאבי, וכמה גורמים שנכחו בהן סיפרו כי נציגי רוסיה אמרו שחלוקת אירופה לשני אזורי השפעה נפרדים בתקופת המלחמה הקרה – הגוש הסובייטי והגוש המערבי – סייעו להפחית את הסיכון של עימות ישיר בין הצדדים. ב"טיימס" הדגישו כי לא ברור אם רוסיה תדבוק בעמדה הזו גם בשיחות עתידיות, וציטטו גורם אמריקני שאמר כי השליחים וויטקוף וקושנר הבהירו לרוסים שרבות השתנה מאז השיחות בדצמבר 2021 שבהן הועלתה הדרישה המקורית לנסיגת נאט"ו לקווי 1997, ו"דחקו בהם להפנות את מבטם לעתיד", לשון הגורם.

באירופה רואים במסמך הרוסי בלתי מתקבל על הדעת, ובפסגת מנהיגי היבשת בדבלין ביום חמישי אמר ראש ממשלת פולין דונלד טוסק שקבלת תנאי מוסקבה תהווה "סכנה ישירה" לביטחון ארצו: "ברור שהם בלתי מתקבלים על הדעת לא רק לאוקראינה אלא, מעל לכול, לאירופה, ובהחלט עבור מדינות כמו פולין". השליח קושנר, חתנו של הנשיא טראמפ, טען מצדו בפוסט שפרסם ברשת X כי שני הצדדים הציגו בשיחות באבו דאבי "עמדות מקסימליסטיות", אבל לטענתו בשיחות פרטיות שניהם "מבינים שפשרות פרקטיות יהיו חיוניות כדי לסיים את המלחמה הזו".

גם נשיא אוקראינה זלנסקי הביע אתמול ספק גדול באשר לגישה החדשה של שליחי טראמפ, המוכנים כאמור לדון עם רוסיה בסוגיות הקשורות לנאט"ו ולביטחון אירופה. "אנחנו לא יכולים להפוך את הקערה על פיה ולהתחיל בדיון על שינוי המסגרת הביטחונית בעולם או ביבשת כולה, ורק לאחר מכן לדון בסיום המלחמה הזאת. קודם כול צריך לסיים את המלחמה", הוא אמר. זלנסקי גם חשף הצעה מפתיעה שלדבריו העלו בפניו השליחים האמריקנים: נסיגה של קייב מהשטחים שרוסיה לא הצליחה לכבוש בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה – תמורת צירופה לנאט"ו, צירוף שמוסקבה מצהירה שוב ושוב שהוא קו אדום מבחינתה.

קייב דרשה בעבר להצטרף לנאט"ו כחלק מהסכם לסיום המלחמה, צירוף שמבחינתה יהווה את הערובה הטובה ביותר שתמנע מתקפה עתידית נוספת נגדה, אבל מאז שטראמפ חזר לבית הלבן הוא ואנשיו הצהירו שוב ושוב שצירוף שכזה אינו בא בחשבון, ולפי זלנסקי זו הפעם הראשונה שבה האמריקנים קושרים בין צירוף אוקראינה לברית הצפון-אטלנטית לבין פשרות טריטוריאליות מצדה. "האמריקנים העלו שאלה: 'מה יקרה אם אוקראינה תצטרף לנאט"ו? האם אוקראינה תיסוג מדונבאס?'", אמר. "לכן אני סבור שסוגיית ההצטרפות לנאט"ו שוב עומדת על הפרק. אבל שמעתם גם את האיתותים של פוטין, וזו שיחה קשה ביותר". זלנסקי חזר על עמדתו שלפיה קייב אינה מוכנה לוותר על שטחים, אך לא שלל את הרעיון על הסף: לדבריו אם ארצו תקבל חבילת הסדרים מקיפה שתכלול ערבויות ביטחוניות, את הזכות להחזיק צבא אוקראיני חזק המצויד במשאבים מספקים, וכן מימון לשיקום ארצו – הוא יביא את ההצעה להכרעה במשאל עם.