"אני שותפה": מורה דרשה פיצוי על קריירת הגרוש

אחרי 32 שנות נישואים טענה האישה שהקריבה את התפתחותה המקצועית לטובת בעלה, שהתקדם והפך לאיש עסקים מצליח. למה ביהמ"ש החליט לדחות אותה?

עו"ד אורית שדה סלומון | פסקדין|

בית המשפט למשפחה בבאר שבע דחה לאחרונה תביעה שהגישה מורה לחינוך גופני לקבל פיצוי בגין פערי השתכרות ומוניטין אישי שצבר בעלה לשעבר במהלך 32 שנות נישואיהם. השופטת דיאנה פסו-ואגו קבעה שהרכוש המשמעותי שתקבל האישה במסגרת איזון המשאבים לא מצדיק פיצוי נוסף.

בני הזוג נישאו ב-1992 ונפרדו ב-2023 ברקע טענת האישה לבגידה. כשנה לאחר מכן הם התגרשו באופן רשמי. במסגרת ההליך הרכושי התגלעו ביניהם מחלוקות בנוגע לחלוקת נכסיהם, לרבות זכויות בחברות עסקיות, חובות וזכויות פנסיוניות.

האישה טענה שהגיעה לנישואים כשהיא בעלת השכלה ומקצוע, בעוד בעלה טרם רכש הכשרה. לדבריה, במשך השנים הקדישה עצמה לגידול הילדים ולניהול הבית, ואפשרה לו להשלים תארים במינהל עסקים, להתקדם לתפקידי ניהול בכירים ולצבור רזומה ומוניטין אישיים משמעותיים.

לתמיכה בטענתה הציגה הקדשה שכתב לה בספר שלו, שבה כינה אותה "שותפה מלאה לכל ההצלחות שלי". היא סיפרה שבעלה נהג לצאת לעבודתו בשעות הבוקר המוקדמות ולשוב בערב, בעוד היא נשאה בעיקר הנטל המשפחתי.

בהסתמך על חוות דעת מומחה ביקשה האישה לקבל כ-326 אלף שקל בגין פערי השתכרות ועוד כ-300 אלף שקל בגין נכסי קריירה. לחלופין עתרה לחלוקת הרכוש ביחס של 25%-75% לטובתה.

מנגד טען הבעל כי גרושתו מעולם לא ויתרה על התפתחות מקצועית: היא רכשה השכלה נוספת, התקדמה בעבודתה, לימדה במכללה והעבירה חוגים פרטיים. לדבריו, גם הוא היה מעורב בגידול הילדים, והאישה צפויה לצאת מהנישואים עם רכוש משמעותי וביטחון כלכלי.

ואכן, השופטת פסו-ואגו דחתה את דרישת האישה לפיצוי נוסף. היא הבהירה כי לצורך פסיקת פיצוי בגין פערי השתכרות ומוניטין נדרשת בין היתר הוכחה שהפער נוצר כתוצאה מהקרבה מקצועית של אחד מבני הזוג לטובת הקריירה של האחר.

אלא שבמקרה זה נקבע כי האישה דווקא התקדמה מבחינה מקצועית, רכשה תואר שני, לימדה במכללה וניהלה חוגים פרטיים. השופטת שוכנעה כי הבעל אכן נטל חלק בגידול הילדים ובטיפול בבית. אשר להקדשה בספרו, הובהר כי היא מלמדת לכל היותר על "תמיכה ועמידה רגשית ונפשית לצד בן הזוג", אך אינה מוכיחה ויתור מקצועי המזכה בפיצוי.

משקל מרכזי ניתן גם להיקף הרכוש המשותף, הכולל שלושה נכסי מקרקעין שהוערכו בכ-14 מיליון שקל. השופטת קבעה כי לאחר חלוקת הנכסים לא צפויה האישה להיוותר בחסרון כיס לעומת האיש ובכלל.

לצד דחיית דרישת הפיצוי נקבע כי האישה זכאית למחצית שווי חברת הייעוץ של בעלה; למחצית התמורה ממכירת מגרש שירש, בסך 50 אלף אירו; ול-335 אופציות בחברת סטארט-אפ שבה הוא מחזיק כבעל מניות. מנגד נדחתה דרישתה ליהנות מרווחיה העתידיים של החברה.

עוד נקבע כי האישה לא תישא בהתחייבויות עסקיות חריגות שנטל בעלה. הזכויות הפנסיוניות יחולקו במועדי מימושן, ובגין הזכויות הנזילות תשלם האישה לבעלה 53,461 שקל. עוד נקבע כי שלושת נכסי המקרקעין המשותפים יחולקו ביניהם.

• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ האישה: עו"ד דן מלכיאלי • ב"כ הבעל: עו"ד אברהם אינדורסקי • עו"ד אורית שדה סלומון עוסקת בדיני משפחה • הכותבת לא ייצגה בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין