ישראל מגששת באפלה: העצורים "נעלמו" בטורקיה, חשש שיהודים נוספים נעצרו
גורמים בקהילה היהודית המקומית מדגישים כי 8 מתוך 9 החשודים בפרשת הונאת הענק, שפורסמו בתקשורת הטורקית כישראלים, הם למעשה יהודים מקומיים שלא ברור אם מחזיקים באזרחות כפולה. ככל הנראה ישנם יהודים נוספים שנעצרו. בירושלים מודים שאין להם מידע, וממתינים לתשובת הרשויות הטורקיות
באופן חריג, עד לרגע זה ישראל הרשמית לא יודעת לומר דבר לגבי מעצרם של האזרחים הישראלים בחשד להונאת ענק בטורקיה. למעשה, אין לירושלים אפילו הערכה כמה מתוך 201 העצורים הם ישראלים, בזמן שבטורקיה פרסמו את שמותיהם של תשעה חשודים "ישראלים". אלא שלדברי גורמים בקהילה היהודית בטורקיה, שמונה מתוך התשעה הם יהודים מקומיים, שלא ברור לכמה מהם יש אזרחות ישראלית. לצד זאת אומרים בקהילה היהודית כי ישנם יהודים נוספים שנעצרו בפרשה, ולא מופיעים ברשימת תשעה הישראלים כביכול.
ישראל פנתה לרשויות הטורקיות וביקשה תשובה רשמית כמה ישראלים נעצרו ומה החשדות לגביהם. הישראלים עצמם לא קיבלו הזדמנות להתקשר למשרד החוץ, וגם קרוביהם לא עשו כן. החשש הוא שמדובר בהמשך הרדיפה של טורקיה אחר ישראלים ויהודים, בהמשך למאבק שניהלו הרשויות במשפחות של משרתים בצה"ל.
מעצר החשודים בפרשת ההונאה בטורקיה
(צילום: סעיף 27א לפי חוק זכויות יוצרים)
בארץ מעריכים שייקח לטורקה כמה ימים להשיב לפנייה. לישראל, נזכיר, אין קונסול שיושב פיזית בטורקיה, אלא הוא יושב במדינה שלישית, כך שהקשר בין נציגי שתי המדינות נעשה בטלפון. גם האחראי החדש על השגרירות, יואל ליאון, קיבל את האקרדיטציה הדיפלומטית שלו מאנקרה ושב לארץ.
עד כה, התגובה הרשמית של ירושלים מדודה ומאופקת בהרבה מהטון בכותרות הטורקיות: לפי משרד החוץ, "התקבלו דיווחים על מעצרם של מספר אזרחים ישראלים בטורקיה בחשד למעורבות בפעילות פלילית (ככל הנראה כחלק מגל מעצרים רחב יותר). משרד החוץ מטפל באירוע ופועל לוודא כי זכויותיהם של האזרחים הישראלים נשמרות". מדובר בניסוח זהיר שנמנע מכל אישור או הכחשה של ההאשמות עצמן, ומתמקד אך ורק בזכויות העצורים - רמז לכך שגם בירושלים מודעים לרגישות הפוליטית של הרגע, ואינם ששים להיגרר לוויכוח על "כנופיות ישראליות".
הפרשה התפוצצה ביום שישי האחרון, אז הודיעה טורקיה על חשיפת אחת ההונאות הפיננסיות הגדולות בתולדות המדינה, והדגישה את המעורבות הישראלית בה. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן אף יצא אמש למתקפה חריפה על ישראל, וכתב ברשת X: "אנו יודעים אילו גורמים, ובראשם רשת הטבח הציונית, מוטרדים מתהליך 'טורקיה ללא טרור'. בעזרת האל, לא נעניק להם את ההזדמנות שלה הם מייחלים". לדבריו, "נגדע בזה אחר זה את צינורות ההזנה של אויבי העם והמולדת, הניזונים מתעשיית הטרור. אנו נחושים בכך, ובעזרת האל גם נצליח".
לפי הודעת הרשויות בטורקיה שלשום, התביעה הכללית באיסטנבול, בשיתוף ארגון המודיעין הלאומי הטורקי (MIT), המשטרה והאינטרפול, פשטה על מאות כתובות באיסטנבול ובמחוז מוגלה, ועצרה יותר מ-201 חשודים מתוך כ-240 שנגדם הוגש כתב אישום. לפי הפרקליטות, הרשת פעלה תחת כיסוי של עשרות חברות "לגיטימיות" לכאורה בתחומי הפורקס והקריפטו, הפעילה מוקדים טלפוניים, והוציאה מקורבנות ברחבי העולם סכום המוערך ביותר מ-3 מיליארד דולר.
שר המשפטים הטורקי אקין גורלק הצהיר כי בראש הרשת עמדו "ברוני הונאה ישראלים", ולפי כתב האישום מדובר בגורמים "בעלי זיקה לישראל". בתקשורת הטורקית פורסמו שמותיהם של "תשעה אזרחים ישראלים" שנעצרו, שהועסקו כביכול במוקדי שירות לקוחות של הרשת. אלא שכאמור, לפחות חלקם מזוהים כיהודים-טורקים בעלי אזרחות כפולה, או ללא אזרחות ישראלית כלל. במילים אחרות, ה"רשת הישראלית" שמצטיירת בכותרות מורכבת, לפחות בחלקה, מאזרחים טורקים ילידיים שגם הם יהודים - עובדה שמעמידה בספק את המסגור הלאומי של הפרשה כ"ישראלים מול טורקים".
התזמון של הפרשה אינו מקרי: היא מתפרסמת בעת שטורקיה עצמה מואשמת בכך שהיא מאפשרת מעבר כספים מאיראן לזרועותיה בפרוקסי - חיזבאללה, החות'ים וחמאס - דרך בנקים טורקיים. במצב הזה, יש היגיון פוליטי ברור בהסטת תשומת הלב הציבורית לעבר "כנופיה ישראלית ששודדת את טורקיה", תחת דיון בשאלה הכאובה יותר עבור אנקרה: תפקידה של טורקיה עצמה במימון ארגוני טרור באזור.
השאלה המרכזית כעת היא האם החשודים הישראלים, אם וכאשר יועמדו לדין, יזכו למשפט הוגן. באקלים הנוכחי ביחסי ישראל-טורקיה - קשה להאמין. ניכר שאכן ישנם אי-סדרים אמיתיים בפעילות הכספית, אך אי-אפשר שלא לתהות אם הזהות הישראלית של החשודים לא תסבך את מצבם המשפטי מעבר לנדרש.
החוק בטורקיה, נסביר, מחייב חברות פורקס להירשם בוועדת שוק ההון המקומית, עם מגבלות שונות ובהן תקרת מנוף. לפי הדיווחים, החברות המעורבות חצו את תקרת המנוף המותרת - מה שמהווה, לכאורה, הפרה של תקנות רגולטוריות. אך לא ברור בשלב זה האם החברות הספציפיות היו רשומות מלכתחילה, ואילו הפרות בדיוק בוצעו. ייתכן שמדובר במעשה שאינו עומד בדרישות החוק - אך זה מרחק גדול מ"כנופיה ישראלית ששודדת את טורקיה", והחשש הוא שהפרשה מנופחת, לפחות בחלקה, משיקולים פוליטיים. בהקשר זה בלט גם פרסום בעיתון "ייני שפאק", הקרוב לארדואן, שטען כי נעצרה "חוליה של המוסד" - טענה חסרת בסיס לחלוטין.
לפי דיווחים בטורקיה, כך פעלה רשת ההונאה: לקוחות פוטנציאליים גויסו בפרסומות ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט, שהבטיחו תשואות גבוהות מהשקעות במט"ח ובמטבעות קריפטוגרפיים. מי שהתעניינו בהצעות הללו הועברו לנציגים שדיברו בשפת האם שלהם ושכנעו אותם להעביר תחילה סכומים קטנים. בהמשך שוכנעו להעביר סכומים גדולים יותר, תוך הצגת "רווחים" פיקטיביים במערכות המסחר. כשמשקיעים ביקשו למשוך את כספם נאמר להם כי החשבון "נחסם" וכי עליהם לשלם תשלומים נוספים כמו "מס" או "הסרת חסימה" כדי לשחרר את הכספים. בפועל, לפי החשד, הכספים כלל לא הושקעו אלא הועברו לחשבונות בנק ולארנקי קריפטו בשליטת הרשת מחוץ לטורקיה.
לפי הפרקליטות הטורקית, "ברוני ההונאה" הנחו את אנשיהם שלא לפגוע באזרחים ישראלים או אמריקנים. על פי ממצאי ארגון הביון הטורקי (MIT) שצוטטו בכתב האישום, הגורמים הישראלים החלו להעביר את הפעילות לטורקיה ולמדינות אחרות לאחר שישראל אסרה ב-2017 על עסקי "אופציות בינאריות" בתחומה.
הרשויות הטורקיות לא מסרו פירוט מדויק לגבי הזהויות הלאומיות, אולם לפי הדיווחים מדובר ב-156 עצורים טורקים, 11 מפקיסטן, 9 מישראל, שניים מכל אחת מהמדינות הללו: אזרבייג'ן, סוריה, ירדן, אוקראינה, תאילנד, אינדונזיה ומרוקו; וכן עצור אחד מכל אחת מהמדינות הללו: קזחסטן, הפיליפינים, איראן, סין, לבנון, הרשות הפלסטינית, מקסיקו, מצרים, מוזמביק, ארגנטינה ובנגלדש. בסך הכול מדובר באזרחים זרים מ-20 מדינות.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.