פורום הכלכלנים: "טרור יהודי יוביל למחיר כלכלי כבד על כל תושבי ישראל"
על רקע הסנקציות של המערב נגד תוצרת מההתנחלויות, ואלימות המתנחלים נגד פלסטינים ודיפלומטים מחו"ל בימים האחרונים, הפורום, שכולל עשרות כלכלנים, אנשי אקדמיה ובכירים לשעבר בשירות הציבורי, מתריע כי הכלכלה הישראלית עלולה להיפגע משמעותית
יותר מ-60 כלכלנים וכלכלניות, אנשי אקדמיה ובכירים לשעבר בשירות הציבורי, חתמו על מכתב אזהרה של פורום הכלכלנים, המתריע כי הצעדים הבינלאומיים נגד ההתנחלויות הם אות אזהרה לכלכלת ישראל. לדבריהם, אלימות וטרור יהודי נגד פלסטינים יובילו למחיר כלכלי כבד שכלל תושבי המדינה צפויים לשלם.
במכתב מציינים החותמים את הודעת בריטניה על כוונתה לאסור יבוא מההתנחלויות ולבחון סנקציות נגד חברות ויחידים המסייעים להרחבתן, לצד צעדים בהולנד וכוונות לצעדים דומים במדינות אחרות ובראשן צרפת וקנדה. הרקע המיידי, לפי המכתב, הוא הבנייה בשטח E1 והטרור היהודי בגדה, הנתפס כנתמך בידי הממשלה; הרקע הרחב הוא מדיניות הממשלה, בפרט בעזה לאחר 7 באוקטובר.
הנזק למשק הישראלי עלול להחמיר אף יותר אם צעדים כאלה יתרחבו ממספר מדינות אל חלק משמעותי מאירופה, ויגלשו מן ההתנחלויות אל המשק הישראלי כולו. מתגבר אפוא החשש להידרדרות משמעותית של היחסים הכלכליים בין ישראל לאירופה, כזו שתגרום לנזק מאקרו כלכלי משמעותי.
במדינות רבות ניכר מומנטום של הטלת סנקציות ויוזמות של הסקטור הפרטי. מדובר כבר כעת בכמאה סנקציות המוטלות על ידי יותר מ-50 מדינות. הסנקצות יובילו לעלייה משמעותית נוספת ביוקר המחיה. זהו דפוס ידוע מהניסיון הבינלאומי בעקבות הטלת סנקציות. בעיית יוקר המחיה מוכרת היטב לתושבי ישראל, אך ההחמרה שתהיה בעקבות סנקציות תהיה גרועה יותר. נציין שלאחרונה פורסמו נתונים על זינוק חד במחירי המזון, כאשר שיעור ההתייקרות סל מזון בארבע השנים האחרונות היה גבוה כמעט פי חמישה מאשר השיעור בארבע השנים שקדמו להן.
הפורום קורא לשנות את המדיניות המעמיקה את בידודה של ישראל ולמנוע את התרחבות הנזק. המסר של החותמים ברור: הבנייה בשטח E1 ואי מניעת הטרור היהודי מסכנים את היחסים הכלכליים החיוניים של ישראל עם מדינות העולם ואת המשק כולו. את הנזק חייבים למנוע עכשיו, כל עוד ניתן.
דיווח פלסטיני: מתנחלים חסמו את דרכו של רכב ובו פעילים זרים בכביש ח'לת אל־חומס, מדרום ליטא שבדרום הר חברון
בין החותמים: פרופ׳ דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים; פרופ׳ יעקב פרנקל, חתן פרס ישראל ולשעבר נגיד בנק ישראל; פרופ׳ צביקה אקשטיין ופרופ׳ אביה ספיבק, לשעבר משנים לנגיד בנק ישראל; פרופ׳ ליאו ליידרמן ופרופ׳ מישל סטרבצ׳ינסקי, לשעבר ראשי חטיבת המחקר בבנק ישראל; יאיר אבידן, לשעבר המפקח על הבנקים; פרופ׳ אברהם בן בסט, דוד ברודט וירום אריאב, מנכ״לי משרד האוצר לשעבר; פרופ׳ מנואל טרכטנברג, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה.
על פי המכון למדיניות העם היהודי (JPPI), שהשיק מאגר מידע חדש הממפה את הסנקציות והצעדים המגבילים שננקטו נגד ישראל במדינות ברחבי העולם. המיפוי כולל 121 צעדים ב-62 מדינות. 93 מהצעדים מוגדרים כצעדים שבתוקף, 19 כצעדים היסטוריים ותשעה כצעדים שהם כרגע מוצעים או מתוכננים.
מאגר המידע מאפשר לבחון את הצעדים לפי מדינה, סוג הצעד והסטטוס שלו, ולהציג את התפשטות הצעדים על גבי מפה עולמית. הנתונים מצביעים על כך שהלחץ המופעל על ישראל אינו מתרכז בתחום אחד בלבד. הקטגוריה הגדולה ביותר במיפוי היא התחום הפיננסי, עם 40 צעדים – כשליש מכלל הצעדים שתועדו. אחריה נמצאים תחומי הביטחון וההגנה והסחר, עם 24 צעדים בכל אחד. בנוסף מתועדים 14 צעדים בתחום הדיפלומטי ו-12 בתחום המשפטי.
המיפוי מאפשר לזהות גם את המדינות שבהן תועד המספר הגבוה ביותר של צעדים: ספרד בראש הרשימה עם 10 צעדים, ואחריה ארצות הברית (8 צעדים, לעת עתה כולם רק בעולם האקדמי - ועוד שני "צעדים היסטוריים" וחמש הצעות למניעת אספקת נשק לסוגיו), בריטניה (7), בלגיה (5) וטורקיה (5).
עם זאת, מספר הצעדים אינו מהווה מדד לחומרתם או לעוצמת השפעתם. צעד אחד יכול להיות משמעותי בהרבה מכמה צעדים אחרים, ולכן המפה נועדה בראש ובראשונה להמחיש את היקף התופעה ואת התפשטותה הגיאוגרפית. בהקשר זה יצוין כי לצד מדינות אירופה, שבהן מרוכז חלק ניכר מהצעדים, מופיעים במיפוי גם צעדים מצפון אמריקה, אמריקה הלטינית, אסיה, אפריקה ואוקיאניה.
לפי הערכות של גורמי תעשייה וכלכלנים, הנפגעים המיידיים מהסנקציות צפויים להיות דווקא העובדים הפלסטינים: כ־4,000 מתוך כ־18,000 המועסקים כיום כחוק במפעלים ובאזורי התעשייה הישראליים ביהודה ושומרון צפויים לאבד את עבודתם בתקופה הקרובה. קיים גם חשש שחלק מהמפעלים ייסגרו או יעבירו את פעילותם לתוך תחומי הקו הירוק.
הנזקים כבר ניכרים בשטח. משרד הכלכלה והתעשייה, מינהל סחר חוץ הפועל במסגרתו והתאחדות התעשיינים מדווחים על ירידה חדה בהזמנות מחו"ל ועל ביטול חוזי הפצה ארוכי טווח. בתעשייה חוששים מאובדן שווקים במערב אירופה, שבהם תלויים רבים מהמפעלים באזור.
בין מוקדי הפעילות המרכזיים נמצא אזור התעשייה ברקן, שבו פועלים מפעלים בתחומי הפלסטיק, הטקסטיל, המתכת והמזון. מוקד נוסף הוא מישור אדומים, מאזורי התעשייה הגדולים ביו"ש, שבו פועלים מפעלי ייצור ועסקי מסחר המעסיקים אלפי עובדים פלסטינים מהסביבה. גם באזור התעשייה אריאל פועלים מפעלים ישראליים.
ראשי התעשייה מזכירים בהקשר זה את המקרה של סודהסטרים. החברה, שהייתה יעד לקמפיין חרם של תנועת ה־BDS, סגרה ב־2015 את מפעלה במישור אדומים והעבירה את פעילותו למפעל חדש באזור התעשייה עידן הנגב, סמוך לרהט. החברה מסרה אז כי המעבר נבע משיקולים מסחריים, ולא מלחצי החרם.
בעקבות סגירת המפעל איבדו מאות עובדים פלסטינים את עבודתם. בפברואר 2016 פוטרו גם 74 העובדים הפלסטינים הוותיקים שהמשיכו לעבוד במפעל החדש, לאחר שהרשויות סירבו להאריך את היתרי הכניסה שלהם לישראל. במאי 2017 ניתנו אישורים שאיפשרו את חזרתם לעבודה.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.