הבכיר ביותר במשטר אסד שהועמד לדין: 60 שנות מאסר למנהל "כלא העינויים" בדמשק
סמיר עותמאן אל-שייח (74) מילא שורת תפקידים במשטרה ובמנגנוני ביטחון הפנים של סוריה - עד לצמרת האכזרית של משטר אסד. מהמצלמות בחדרו הוא צפה בתאי העינויים - ולעיתים השתתף בהם בעצמו. קורבנותיו העידו בבית המשפט: "קשרו אותנו לתקרה במשך ימים - הזרועות עמדו להיתלש"
הבכיר ביותר במשטר אסד שהועמד לדין והורשע מחוץ לסוריה נידון אמש (חמישי) בארה"ב ל-60 שנות מאסר. סמיר עותמאן אל-שייח, בן 74, הורשע בעינוי אסירים פוליטיים בכלא עדרא ובהונאת רשויות ההגירה האמריקניות, לאחר שהסתיר את עברו וקיבל גרין קארד. בגילו, משמעות העונש היא כי קרוב לוודאי שיישאר בכלא עד סוף חייו.
"המסר ברור - מפרי זכויות אדם שיגיעו לארה"ב לא ימצאו כאן מקלט בטוח. אנחנו נמצא אותם, נעמיד אותם לדין ונעניש אותם על פשעיהם", מסר משרד המשפטים האמריקני לאחר גזר הדין.
שופט בית המשפט בלוס אנג'לס, הגדיר את מעשיו של אל-שייח "נתעבים, אכזריים במידה שקשה לדמיין ואלימים עד שכמעט אין מילים לתארם". התביעה ביקשה לגזור עליו לפחות 80 שנות מאסר. סנגוריו ביקשו להסתפק בחמש שנים, בשל גילו ומצבו הרפואי והקוגניטיבי, והודיעו לאחר הדיון כי יערערו.
חבר המושבעים הרשיע את אל-שייח בכל ששת האישומים נגדו: קשירת קשר לביצוע עינויים, שלושה אישומי עינויים, הונאה בקבלת מסמך הגירה וניסיון לקבל אזרחות אמריקנית במרמה. המשפט נמשך תשעה ימים, ולמושבעים נדרשו שעות אחדות כדי להרשיעו בכל הסעיפים.
אל-שייח, תת-אלוף בדימוס, מילא שורת תפקידים במשטרה ובמנגנוני ביטחון הפנים של סוריה והיה מזוהה עם מפלגת הבעת'. בשנים 2005 עד 2008 ניהל את הכלא המרכזי הידוע לשמצה של דמשק, המוכר בשם כלא עדרא. במתחם פעל אגף עונשין תת-קרקעי שכונה "אגף 13", ובו תאי בידוד זעירים וחדרי חקירות. לפי הראיות שהוצגו במשפט, אל-שייח הורה לשלוח אסירים לאגף, עקב מחדרו אחר העינויים באמצעות מצלמות ולעיתים השתתף בהם בעצמו.
שלושה מקורבנותיו העידו נגדו. שניים נשלחו לאגף 13 לאחר שסירבו לפגוע באסירים פוליטיים, והשלישי נענש לאחר שהסוהרים יירטו מכתב תמיכה שכתב לאסיר פוליטי. הם סיפרו על תאים קרים, רטובים ומזוהמים בחרקים, על כבילה לצינורות בתקרה והשעיה מהידיים במשך שעות ואף ימים, ועל מכות בכבלים כשהגוף תלוי באוויר. אחד העדים אמר כי חש שזרועותיו עומדות להיתלש.
שיטת עינויים מרכזית שבה דנו במשפט הייתה מתקן שכונה "השטיח המעופף" או "מרבד הקסמים". הוא הורכב משני לוחות עץ המחוברים בציר, שאליהם נקשר האסיר על גבו. סגירת הלוחות קיפלה את הגוף באזור המותניים וגרמה לכאבים קשים, ולעיתים גם לשברים בעמוד השדרה. אחד העדים סיפר כי אל-שייח עצמו דרך על המתקן. אסיר אחר אולץ לאחר העינויים ללבוש סרבל אדום שיועד בכלא לנידונים למוות, והיה משוכנע כי יוצא להורג. עדויות נוספות תיארו אסירים שנדחסו לצמיגי מכונית והוכו בלי יכולת לזוז.
לאחר שסיים את תפקידו בכלא המשיך אל-שייח להתקדם בצמרת המשטר. ב-2011, עם פרוץ ההתקוממות נגד אסד, מינה אותו בשאר אסד למושל דיר א-זור ולראש ועדת הביטחון במחוז. ארגוני תיעוד סוריים מייחסים לכוחות שפעלו תחתיו ירי לעבר מפגינים, מעצרים שרירותיים ועינויים. הטענות הנוגעות לתקופה זו לא נכללו באישומים שבהם הורשע בארה"ב.
אל-שייח ביקש אשרת הגירה לארה"ב ב-2018 ונכנס למדינה במרץ 2020. בטפסים הסתיר את עבודתו בכלא, את קשריו למפלגת הבעת' ואת חלקו ברדיפה פוליטית ובאלימות. הוא קיבל מעמד של תושב קבע, ובהמשך ביקש להתאזרח והמשיך להסתיר את עברו.
הוא אותר לאחר שאזרחית סורית זיהתה אותו בתמונה שהופצה ברשתות החברתיות ב-2022 ופנתה לפעיל זכויות האדם עומר אלשוגרי, ששרד בעצמו את בתי הכלא של המשטר. פעילים סורים אספו עדויות והעבירו מידע לרשויות האמריקניות. ביולי 2024 נעצר אל-שייח בנמל התעופה בלוס אנג'לס, לקראת טיסה בכיוון אחד לביירות.
בתחילה הואשם רק בעבירות ההגירה. בדצמבר 2024, ארבעה ימים לאחר נפילת משטר אסד, הוגש נגדו כתב אישום מתוקן ובו גם אישומי העינויים. הוא היה רק האדם החמישי שהועמד לדין מאז נחקק ב-1994 החוק האמריקני המאפשר לשפוט אדם שנמצא בארה"ב על עינויים שביצע במדינה אחרת. משטרת גרמניה סייעה לחוקרים האמריקנים לאתר ולפגוש עדים סורים המתגוררים בשטחה.
יותר מ-50 בני משפחה ומכרים שלחו לבית המשפט מכתבים שבהם תיארו את אל-שייח כאדם נדיב ורחום, וילדיו ביקשו מהשופט להקל בעונשו. מנגד, סולטן עבד אל-מלכ, שעונה בכלא עדרא, אמר כי גם אחרי 20 שנה הוא עדיין "חי בכלא של הזיכרון". אחיו חאלד סיפר כי נותר עם כאבי גב כרוניים ומגבלות תנועה, וכי כשבנו מבקש לרכוב על גבו הוא נאלץ לומר לו: "אני כבר לא חזק מספיק לשאת אותך".
בית משפט בסוריה גזר לפני כחודש עונש מוות על הנשיא לשעבר בשאר אסד בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שביצעו כוחותיו ב-13 שנות מלחמת האזרחים שפרצה ב-2011. ההרשעה וגזר הדין של אסד ניתנו שלא בנוכחותו – הוא שוהה גם כעת ברוסיה - אליה נמלט כשקריסתה של המשטר הייתה ודאית - ושם הוא זוכה למקלט מדיני מממשלתו של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.