המדינה משחקת פוקר? כך מתנהל שימוע פלילי
חשוד בעבירות מס סירב להצעת הסדר בשימוע, וכעבור ימים אחדים התיק נגנז. האם התביעה משתמשת באיום כזה כדי ללחוץ על חשודים להגיע להסכמות?
עו"ד ניר ישראל | פסקדין|
הליך השימוע הפלילי נועד להיות תחנת הביקורת האחרונה לפני שהמדינה מפעילה את אחד הכוחות המשמעותיים ביותר שבידיה – הגשת כתב אישום בעבירת פשע. זהו השלב שבו המדינה, לאחר חקירה שלעיתים נמשכה שנים, נדרשת לעצור ולשאול את עצמה דבר פשוט: האם באמת נכון להגיש כתב אישום? הרעיון העומד בבסיס ההליך הוא שכוח כה משמעותי מחייב בחינה נוספת, פתוחה וכנה של חומר הראיות ושל האינטרס הציבורי.
סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי מעגן את זכותו של חשוד בעבירת פשע לקבל הודעה על הכוונה לשקול את העמדתו לדין ולהציג את טענותיו בטרם תתקבל החלטה סופית בעניינו. מטרת ההליך היא לאפשר לרשות התביעה לבחון מחדש את חומר הראיות, את נסיבות המקרה ואת האינטרס הציבורי שבהגשת כתב אישום. לשם כך אף מועברת להגנה ליבת חומר החקירה, מתוך הכרה בכך שלא ניתן לממש זכות טיעון אפקטיבית מבלי להבין את התשתית שעליה מבקשת התביעה לבסס את החלטתה.
אלא שהשאלה האמיתית אינה רק מה קובע החוק או מה כתוב בהנחיות, אלא כיצד מתנהל ההליך בפועל. בתיק שבו טיפלתי נשלחה ללקוח הודעת יידוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, כשמונה שנים לאחר האירועים שבגינם נפתחה החקירה. החשד שיוחס לו היה הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות בהיקף של כ-7.5 מיליון שקל.
על פני הדברים מדובר בחשד חמור, אולם כבר מעיון בליבת חומר החקירה שנמסרה עלו קשיים מהותיים בתזה הראייתית. בין היתר, החשבוניות דווחו לרשויות והמס הגלום בהן שולם במלואו. לשיטתנו, נתונים אלה לא התיישבו עם התזה שעליה ביקשה המאשימה לבסס את החשדות.
זה היה לב טענות השימוע. במקרה זה לא הייתה הודאה, לא הייתה ראיה ישירה המלמדת על כוונה פלילית, והקושי להוכיח את היסוד הנפשי הנדרש היה בולט. לשיטתנו, בין החשד לבין היכולת להוכיח אשמה בבית המשפט נפער פער שלא ניתן היה להתעלם ממנו.
לצד הטענות הראייתיות, העלינו גם טענה עקרונית הנוגעת למבנה הליך השימוע עצמו. במקרים רבים ההגנה נדרשת לשכנע מדוע אין מקום להגיש כתב אישום, מבלי שראתה את מלוא חומר החקירה המצוי בידי המאשימה, אילו ראיות הובאו בחשבון ומהו המשקל שיוחס לכל אחת מהן.
במהלך ישיבת השימוע התברר כי אחת הסיבות המרכזיות להיעדרן של ראיות מסוימות הייתה חוסר יכולתה של המדינה לאתר את מקבל החשבוניות ולהביאו למתן עדות, מאחר שעזב את ישראל ומקום הימצאו לא היה ידוע. מנגד, נציגי הפרקליטות הבהירו כי לשיטתם קיימת תשתית ראייתית מספקת להגשת כתב אישום וכי ליבת חומר החקירה שנמסרה להגנה מספקת לצורך מימוש זכות השימוע.
בשלב מסוים חל שינוי באופי הדיון. במקום לעסוק בשאלה אם קיימת תשתית ראייתית מספקת להעמדה לדין, השיח עבר לעסוק באופן שבו ניתן לסיים את ההליך בהסכמה.
נציגי המדינה ציינו כי לנוכח חלוף הזמן, ולנוכח העובדה שהתיק אינו "עיקר הפרשה", ניתן יהיה להגיע להסדר שיכלול ענישה מקלה. עוד הובהר כי מדובר בהצעה המונחת על השולחן בשלב השימוע בלבד, וכי לאחר הגשת כתב אישום אפשרות זו לא בהכרח תעמוד עוד בפני החשוד.
כאן בדיוק מתעוררת השאלה. הליך השימוע נועד לבחון אם קיימת הצדקה להגיש כתב אישום, לא אם ניתן להגיע להסכמה על תוצאתו. כאשר הדיון עובר מן השאלה "האם יש מקום להעמיד לדין?", אל השאלה "איזו ענישה תהיה מקובלת על החשוד?", משתנה אופיו של ההליך.
במצב דברים כזה, החשוד נדרש להתמודד גם עם המסר הסמוי הטמון בהצעה: ייתכן שאתה צודק, ייתכן שקיימים קשיים ראייתיים, אך אם תתעקש לברר אותם בבית המשפט, המחיר שתשלם עלול להיות גבוה יותר. זהו מסר שמעורר קושי מובנה, שכן מטרת השימוע אינה לבחון את נכונותו של אדם לקחת סיכון, אלא את נכונותה של המדינה להפעיל את סמכותה ולהגיש כתב אישום.
לאחר שסירבנו להגיע להסכמה ועמדנו על כך שהמחלוקת לא נוגעת לעונש אלא לעצם קיומו של תיק פלילי, נמסר למשרדנו כעבור ימים אחדים כי הוחלט לגנוז את התיק ולא להגיש כתב אישום.
הפער בין העמדה שהוצגה במהלך השימוע, שלפיה קיימות די ראיות להגשת כתב אישום, לבין ההחלטה הסופית לגנוז את התיק, מעורר שאלה קשה באשר לאופן שבו לעיתים מתנהל הליך השימוע. רשות מנהלית האמונה על אכיפת החוק לא אמורה לשחק פוקר מול האזרח. תפקידה אינו לבחון עד כמה מוכן החשוד לקחת סיכון, אלא לקבל החלטה מושכלת אם קיימת הצדקה להעמידו לדין.
כאשר השאלה אם להגיש כתב אישום מתחלפת בשאלה אם ניתן להגיע להסכמה על תוצאתו, קיים חשש שההליך מתרחק מן התכלית שלשמה נוצר. שימוע אינו אמור להיות זירת משא ומתן. הוא אמור להיות הרגע שבו המדינה בוחנת, בנפש חפצה, האם נכון להפעיל את כוחה מלכתחילה.
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • עו"ד ניר ישראל עוסק בפלילי • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.