הונאת הענק בטורקיה: כך הגיעו מ"זיקה לישראל" ל"חוליה של המוסד" - ותגובת ארדואן

מאות עצורים, עוקץ ב-3 מיליארד דולר והטחות ארדואן נגד "רשת הטבח הציונית": חשיפת רשת הונאת הקריפטו הכתה גלים בתקשורת הטורקית - ועם פרסום מעצר ה"ישראלים" באנקרה זיהו הזדמנות. האינטרס הפוליטי הגלוי, התגובה המתונה של ירושלים והשאלות הפתוחות: באקלים הנוכחי, האם הם יזכו להליך הוגן?

אחרי שטורקיה הודיעה אמש (שישי) על חשיפת אחת מפרשות ההונאה הפיננסיות הגדולות בתולדות המדינה, שבמסגרתה נעצרו גם ישראלים, הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן יצא הערב למתקפה חריפה על ישראל, וכתב ברשת X כי "אנו יודעים אילו גורמים, ובראשם רשת הטבח הציונית, מוטרדים מתהליך 'טורקיה ללא טרור'. בעזרת האל, לא נעניק להם את ההזדמנות שלה הם מייחלים". לדבריו, "נגדע בזה אחר זה את צינורות ההזנה של אויבי העם והמולדת, הניזונים מתעשיית הטרור. אנו נחושים בכך, ובעזרת האל גם נצליח".

לפי הודעת הרשויות בטורקיה אתמול, התביעה הכללית באיסטנבול, בשיתוף ארגון המודיעין הלאומי הטורקי (MIT), המשטרה והאינטרפול, פשטה על מאות כתובות באיסטנבול ובמחוז מוגלה, ועצרה מעל 201 חשודים מתוך כ-240 שנגדם הוגש כתב אישום. לפי הפרקליטות, הרשת פעלה תחת כיסוי של עשרות חברות "לגיטימיות" לכאורה בתחומי הפורקס והקריפטו, הפעילה מוקדים טלפוניים, והוציאה מקורבנות ברחבי העולם סכום המוערך במעל 3 מיליארד דולר.

שר המשפטים הטורקי אקין גורלק הצהיר כי בראש הרשת עמדו "ברוני הונאה ישראלים", ולפי כתב האישום מדובר בגורמים "בעלי זיקה לישראל". בתקשורת הטורקית פורסמו שמותיהם של תשעה אזרחים ישראלים שנעצרו, שהועסקו כביכול במוקדי שירות לקוחות של הרשת.

זה לא סוד שבטורקיה של היום, ברגע ששם ישראל נקשר לפרשה כלשהי, הוא הופך אוטומטית לכותרת ענק. כל גורם המחזיק תיק פוליטי משתמש בישראל כדי לקצור אהדת ציבור, ולעיתים גם את חיבתו של הנשיא ארדואן אישית. במובן הזה, אין הפתעה בכך שהפרשה תפסה כותרות בסדר גודל כזה.

החוק בטורקיה מחייב חברות פורקס להירשם בוועדת שוק ההון המקומית, עם מגבלות שונות ובהן תקרת מנוף. לפי הדיווחים, החברות המעורבות חצו את תקרת המנוף המותרת - מה שמהווה, לכאורה, הפרה של תקנות רגולטוריות. אך לא ברור בשלב זה האם החברות הספציפיות היו רשומות מלכתחילה, ואילו הפרות בדיוק בוצעו. ייתכן שמדובר במעשה שאינו עומד בדרישות החוק - אך זה מרחק גדול מ"כנופיה ישראלית ששודדת את טורקיה", והחשש הוא שהפרשה מנופחת, לפחות בחלקה, משיקולים פוליטיים.

ברגע שיש טענה לרשת בינלאומית, זה כמעט טבעי שארגון הביון הלאומי הטורקי (MIT) יהיה מעורב בחקירה - מכיוון שהוא אחראי גם על טיפול בפשעים חמורים כמו הלבנת הון ולא רק בטרור ופשעים לאומניים. השאלה המרכזית: האם החשודים הישראלים, אם וכאשר יועמדו לדין, יזכו למשפט הוגן. באקלים הנוכחי ביחסי ישראל-טורקיה - קשה להאמין. ניכר שאכן ישנם אי-סדרים אמיתיים בפעילות הכספית, אך אי-אפשר שלא לתהות אם הזהות הישראלית של החשודים לא תסבך את מצבם המשפטי מעבר לנדרש.

נקודה שנוטה להיעלם מהכותרות: התקשורת הטורקית פרסמה את שמות תשעת הישראלים החשודים, ולפחות חלקם מזוהים כיהודים-טורקים בעלי אזרחות כפולה, או ללא אזרחות ישראלית כלל. במילים אחרות, ה"רשת הישראלית" שמצטיירת בכותרות מורכבת, לפחות בחלקה, מאזרחים טורקים ילידיים שגם הם יהודים - עובדה שמעמידה בספק את המסגור הלאומי של הפרשה כ"ישראלים מול טורקים".

התזמון אינו מקרי. הפרשה מתפרסמת בעת שטורקיה עצמה מואשמת באפשור מעבר כספים מאיראן לזרועותיה בפרוקסי - חיזבאללה, החות'ים וחמאס - דרך בנקים טורקיים. במצב הזה, יש היגיון פוליטי ברור בהסטת תשומת הלב הציבורית לעבר "כנופיה ישראלית ששודדת את טורקיה", תחת דיון בשאלה הכאובה יותר עבור אנקרה: תפקידה של טורקיה עצמה במימון ארגוני טרור באזור.

בהקשר זה בלט גם פרסום בעיתון "ייני שפאק", הקרוב לארדואן, שטען כי נעצרה "חוליה של המוסד". מדובר בטענה חסרת בסיס לחלוטין, שרק מגבירה את החשש שהפרשה כולה - או לפחות הדרך שבה היא מוצגת לציבור הטורקי - מנופחת משיקולים פוליטיים. הפרשה עולה גם על רקע רטוריקה עוינת מתמשכת של נשיא טורקיה כלפי ישראל. בהודעתו הערב הדגיש ארדואן את המשפט "רשת התעשיה של הטרור" – כרמיזה שרשת ההונאה בעצם מזינה את ישראל.

מנגד, התגובה הרשמית של ירושלים מדודה ומאופקת בהרבה מהטון בכותרות הטורקיות: לפי משרד החוץ, "אתמול התקבלו דיווחים על מעצרם של מספר אזרחים ישראלים בטורקיה בחשד למעורבות בפעילות פלילית (ככל הנראה כחלק מגל מעצרים רחב יותר). משרד החוץ מטפל באירוע ופועל לוודא כי זכויותיהם של האזרחים הישראלים נשמרות". מדובר בניסוח זהיר שנמנע מכל אישור או הכחשה של ההאשמות עצמן, ומתמקד אך ורק בזכויות העצורים - רמז לכך שגם בירושלים מודעים לרגישות הפוליטית של הרגע, ואינם ששים להיגרר לוויכוח על "כנופיות ישראליות".

ככל הנראה, יש כאן פרשת הונאה פיננסית אמיתית עם קורבנות אמיתיים ברחבי העולם. אולם האופן שבו היא מוצגת בטורקיה - כ"רשת ישראלית" מאורגנת השודדת אזרחים טורקים חפים מפשע - מתעלם מהתמונה המורכבת יותר: חשודים שחלקם יהודים-טורקים ולא ישראלים כלל, שאלות פתוחות לגבי הרישוי הרגולטורי של החברות המעורבות, ותזמון פוליטי נוח במיוחד לאנקרה, על רקע האשמות נגד טורקיה עצמה בסיוע למימון טרור איראני.

באקלים הציבורי הנוכחי בטורקיה, קשה להאמין שהחשודים הישראלים יזכו להליך הוגן שאינו מוטה מראש על ידי זהותם הלאומית. נותר רק לקוות שהזהות הישראלית שלהם לא תכריע את גורלם המשפטי מעבר לראיות עצמן. באחד מהאתרים הטורקיים פורסמה רשימת האזרחים הישראלים שנעצרו כביכול תחת הכותרת: "הבוגדים שבינינו נחשפו".

לפי דיווחים בטורקיה, כך פעלה רשת ההונאה: לקוחות פוטנציאליים גויסו בפרסומות ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט, שהבטיחו תשואות גבוהות מהשקעות במט"ח ובמטבעות קריפטוגרפיים. מי שהתעניינו בהצעות הללו הועברו לנציגים שדיברו בשפת האם שלהם ושכנעו אותם להעביר תחילה סכומים קטנים. בהמשך שוכנעו להעביר סכומים גדולים יותר, תוך הצגת "רווחים" פיקטיביים במערכות המסחר. כשמשקיעים ביקשו למשוך את כספם נאמר להם כי החשבון "נחסם" וכי עליהם לשלם תשלומים נוספים כמו "מס" או "הסרת חסימה" כדי לשחרר את הכספים. בפועל, לפי החשד, הכספים כלל לא הושקעו אלא הועברו לחשבונות בנק ולארנקי קריפטו בשליטת הרשת מחוץ לטורקיה.

לפי הפרקליטות הטורקית, "ברוני ההונאה" הנחו את אנשיהם שלא לפגוע באזרחים ישראלים או אמריקנים. על פי ממצאי ארגון הביון הטורקי (MIT) שצוטטו בכתב האישום, הגורמים הישראלים החלו להעביר את הפעילות לטורקיה ולמדינות אחרות לאחר שישראל אסרה ב-2017 על עסקי "אופציות בינאריות" בתחומה.

הרשויות הטורקיות לא מסרו פירוט מדויק לגבי הזהויות הלאומיות, אולם לפי הדיווחים מדובר ב-156 עצורים טורקים, 11 מפקיסטן, 9 מישראל, שניים מכל אחת מהמדינות הללו: אזרבייג'ן, סוריה, ירדן, אוקראינה, תאילנד, אינדונזיה ומרוקו; וכן עצור אחד מכל אחת מהמדינות הללו: קזחסטן, הפיליפינים, איראן, סין, לבנון, הרשות הפלסטינית, מקסיקו, מצרים, מוזמביק, ארגנטינה ובנגלדש. בסך הכול מדובר באזרחים זרים מ-20 מדינות.