ההאזנה ש"הרתיחה" אותו, והתרגיל "הפסול" לחפץ: סיכום יום עדות מנדלבליט

היועמ"ש לשעבר שהגיש את כתב האישום נגד נתניהו העיד במשפטו כי לא כל פעולות החקירה הובאו לאישורו. הוא חשף שהורה להפסיק האזנת סתר לנתן אשל, מקורבו של רה"מ ("היו פעולות חמורות שלא אישרתי") - ומתח ביקורת חריפה על תרגיל החקירה שהופעל נגד עד המדינה ניר חפץ. וגם: למה אפי נוה הגיע לאולם?

שבע שנים לאחר שהחליט להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו, התייצב היום (ראשון) היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט בבית המשפט המחוזי בירושלים, הפעם כעד הגנה. במשך שעות ארוכות נחקר בידי סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, על האישורים שהעניק למשטרה לחקור את ראש הממשלה, על פעולות שבוצעו ללא ידיעתו ועל תרגילי החקירה שהופעלו נגד עדי המדינה. העדות, שהתקיימה כשבועיים וחצי לפני הבחירות לכנסת, סיפקה כמה אמירות משמעותיות - אך גם הותירה שאלות משפטיות שטרם הוכרעו.

במוקד העדות עמדה אחת הטענות המרכזיות של הגנת נתניהו: חוקרי המשטרה ביצעו פעולות חקירה ופתחו בכיווני חקירה שלא אושרו בידי היועץ המשפטי לממשלה, בניגוד לדרישות חוק יסוד: הממשלה. מנדלבליט אישר כי היו פעולות שלא הובאו לידיעתו, ואף כאלה שעוררו את התנגדותו לאחר שנודע לו עליהן, אך דחה את הטענה שלא אישר את עצם חקירת החשדות נגד נתניהו.

"לא נכון שאישרתי כל תג ותו בחקירה הזו", אמר מנדלבליט, בניגוד לעדותו של מפקד היחידה הארצית לחקירות הונאה לשעבר, כורש ברנור, שלפיה כל פעולה אושרה מול היועמ"ש. לדבריו, "לפי החוק אין דרישה לאשר כל פעולה ופעולה, אבל אני ביקשתי שאת הפעולות העיקריות יעבירו דרכי". הוא הוסיף כי בשל רגישות התיקים, דרש פיקוח הדוק יותר מזה שמתקיים בחקירות אחרות.

על פי חוק יסוד: הממשלה, לא ניתן לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש ממשלה ללא הסכמת היועץ המשפטי לממשלה. אלא שהשאלה שהתחדדה היום בבית המשפט היא מה בדיוק מחייב אישור: האם די בהסכמה הראשונית לפתיחת החקירה, או שיש לקבל אישור נוסף כשהחוקרים מבקשים לבדוק חשדות חדשים?

מנדלבליט הציג הבחנה בין השניים. לדבריו, אין צורך באישורו לכל פעולה המתבצעת במסגרת חקירה שכבר אושרה, אולם כל כיוון חקירה חדש נגד ראש הממשלה מחייב הסכמה נפרדת. "כל פעם שיש חשד חדש הם צריכים לחזור אליי ולבקש אישור לחקירה החדשה", הבהיר. כאשר שאלה אותו השופטת רבקה פרידמן-פלדמן אם ידוע לו על חשדות שהחלו להיחקר ללא אישורו, השיב: "אני לא מכיר דבר כזה".

אחת המחלוקות המרכזיות נוגעת לתיק 1000, פרשת המתנות. חדד טען כי מנדלבליט לא אישר למשטרה לחקור את קבלת הסיגרים והשמפניות מאיש העסקים ארנון מילצ'ן, וכי החוקרים הרחיבו את החקירה מעבר לגבולות שהציב. מנדלבליט דחה את הטענה: "אני אישרתי קבלת מתנות מאנשי עסקים, אני לא רוצה להגיד שם כזה או אחר. הרעיון היה לבדוק אם יש חשד של קבלת טובות הנאה מאנשי עסקים".

בהמשך אישר היועמ"ש לשעבר כי זכור לו מקרה שבו החוקרים חרגו מהאישור שנתן, בנוגע לנוסח האזהרה של מילצ'ן. עם זאת, הוא התעקש כי הסמיך את המשטרה לבדוק חשד לקבלת מתנות שיטתית מצד בעלי הון, לרבות אנשי עסקים מחו"ל. מנדלבליט גם אישר כי נתן בעל פה אישור לחקור את השימוש שעשה יאיר נתניהו בדירתו של איש העסקים ג'יימס פאקר בתל אביב.

המחלוקת אינה עובדתית בלבד. אם יקבעו השופטים כי בוצעו פעולות החורגות מהאישורים הנדרשים, יהיה עליהם לבחון גם את משמעות הפגם ואת השלכותיו על ההליך הפלילי. ההגנה מבקשת לבסס טענות לפגמים מהותיים בחקירה, בין היתר במסגרת טענת ההגנה מן הצדק, בעוד הפרקליטות טוענת כי החקירות התנהלו בהתאם לאישורים שניתנו. עצם העובדה שפעולה מסוימת לא הובאה אישית לאישור היועמ"ש אינה קובעת בהכרח כי הייתה בלתי חוקית, ובוודאי שאינה מביאה באופן אוטומטי לביטול כתב האישום.

הדיון נפתח דווקא בניסיון של חדד לעסוק בתיק הצוללות, שבו נתניהו לא הוגדר חשוד. הסנגור ביקש להמחיש באמצעות הפרשה את הפער האפשרי בין גבולות החקירה שקובע היועמ"ש לבין השאלות שמציגים החוקרים בפועל. מנדלבליט השיב כי לא זיהה בשום שלב חשד נגד נתניהו בפרשה, ולכן לא פתח בחקירה נגדו. התביעה התנגדה לעיסוק בנושא, לנוכח החלטה קודמת של בית המשפט בדבר היעדר זיקה בין התיקים.

אחת האמירות המשמעותיות בעדות עסקה בתרגיל החקירה שהופעל נגד עד המדינה ניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת של נתניהו. במסגרת התרגיל זומנה מקורבת לחפץ לחקירה, והחוקרים ביקשו להפעיל עליו לחץ באמצעות מידע הנוגע לחייו האישיים ולמערכת היחסים שלו עם בני משפחתו.

מנדלבליט לא היסס למתוח ביקורת על התנהלות החוקרים. "בוודאי שנעשו דברים פסולים ביחס לעדי המדינה", אמר, אף שהסתייג מהגדרת הפעולות כ"בלתי חוקיות". על התרגיל לחפץ אמר: "אני חושב שזה פסול ולא נכון". לדבריו, לא הכיר בזמן אמת את הלחצים שהופעלו על חפץ ואת מלוא נסיבות התרגיל.

היועמ"ש לשעבר סיפר כי לאחר שהאירוע הובא לידיעתו, קיים דיון בנוגע לאופן הטיפול בו ושקל את האפשרות לפתוח בחקירה נגד המעורבים. אולם בסופו של דבר החליט להסתפק בבדיקת מסמכים ולא להורות על תשאול החוקרים והעדים. לדבריו, החשש היה שבדיקה כזו, שתכלול אנשים שעתידים להעיד במשפט נתניהו, עלולה לפגוע בתקינות ההליך. "אני תיעדפתי את הניהול התקין של התיק הזה מאשר מיצוי של הדין ופתיחה בחקירה נגדם במח"ש", הסביר. ההחלטה מעוררת שאלה בדבר האיזון בין הצורך לברר חשדות להתנהלות פסולה של חוקרים לבין הרצון שלא לפגוע בניהול המשפט.

מנדלבליט אישר גם כי לא ידע שהתובעת בתיק 4000, עו"ד יהודית תירוש, נכחה בישיבה במשטרה שבה נדון התרגיל לחפץ. כשנשאל אם היה מצופה שיעדכנו אותו על כך, השיב בחיוב. לדברים עשויה להיות משמעות במאבק על משקלה של עדות חפץ, אולם אין בהם הכרעה בדבר קבילותה. חפץ עצמו העיד בעבר כי הופעלו עליו לחצים קשים במהלך החקירה, שאותם תיאר כ"אמצעים דרקוניים", אך הבהיר שתרגיל החקירה הספציפי לא היווה שיקול בהחלטתו להפוך לעד מדינה.

אירוע נוסף שנחשף בעדות נוגע להאזנת סתר שביצעה המשטרה למקורבו של נתניהו, נתן אשל, במסגרת חקירת תיק 2000. מנדלבליט אישר כי הפעולה בוצעה ללא ידיעתו המוקדמת, וכי כשגילה עליה - הורה להפסיקה. "היו פעולות חמורות שבדיעבד לא אישרתי. הייתה פעולת חקירה אחת שהרתיחה אותי וביטלתי אותה", אמר. בהמשך הסביר כי מבחינתו מדובר בפעולה רגישה במיוחד, בשל קרבתו של אשל לראש הממשלה. "באופן מיידי דרשתי להפסיק את זה, אלא אם כן יש משהו שמחבר אותו אישית לעבירות. כמו שלא מקשיבים למשפחת ראש הממשלה, זה לא מקובל עליי. אמרתי שבעתיד ככל שיהיו דברים כאלה, צריך לבוא אלי מראש".

עמדת האזנת הסתר לאשל הוקמה בשנת 2017 באישור צו של בית המשפט, במסגרת חקירת תיק 2000. לפי עדויות שנשמעו בעבר במשפט, היא הופסקה בתוך פחות מחודש. העובדה שהפעולה בוצעה מכוח צו שיפוטי אינה מבטלת את המחלוקת בשאלת הצורך באישורו של היועמ"ש, אך גם אינה מאפשרת לקבוע מעצם היעדר ידיעתו שההאזנה הייתה בלתי חוקית.

העדות המחישה את הפער בין רמת הפיקוח שמנדלבליט ביקש להפעיל על החקירות לבין המידע שהגיע אליו בפועל. מצד אחד, הוא הדגיש כי ביקש לאשר את הפעולות המרכזיות, ומצד שני - התברר כי לפחות בחלק מהמקרים נודע לו על צעדים משמעותיים רק בדיעבד.

לדיון הגיע גם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, שלדבריו נכח במקום לבקשת סנגורו של נתניהו. נוכחותו העלתה את האפשרות שההגנה תבקש לעסוק גם בהקלטות השיחות בינו לבין מנדלבליט, שפורסמו בשנת 2020. באחת ההקלטות, שנערכה ב-2016, נשמע מנדלבליט תוקף בחריפות את פרקליט המדינה דאז שי ניצן, בעקבות הטיפול בסגירת התיק בעניינו בפרשת הרפז. בין היתר הוא אמר כי ניצן "יכול להחזיק אותי בגרון".

מנדלבליט הסביר לאחר פרסום ההקלטות כי הדברים נאמרו בשיחה פרטית ובעידנא דריתחא, והבהיר כי החלטותיו המקצועיות התקבלו משיקולים ענייניים. ניצן מצדו דחה בעבר את הטענות נגדו. השאלה כעת היא אם בית המשפט יאפשר לסנגורים להרחיב את החקירה גם לנושא הזה. ההגנה ביקשה להקדיש לעדות מנדלבליט שבעה ימי דיונים, אך בפרקליטות סבורים כי יש להגביל אותה לנושאים שבגינם הותר זימונו כעד, ובראשם האישורים לפתיחת החקירות.

כבר בפתח הדיון הדגיש עו"ד יהונתן תדמור, אחד התובעים במשפט נתניהו, כי עדות של גורם תביעה בתיק שאותו ניהל היא צעד חריג ביותר. לדבריו, הפרקליטות לא התנגדה לזימון מנדלבליט בשל הנסיבות המיוחדות של סוגיית אישורי החקירה, אך אין בכך הסכמה לעסוק בכל נושא שההגנה תבקש להעלות. בסיום יום העדות הראשון התברר כי חלק ניכר מהמחלוקת על האישורים כבר נדון, אך ההגנה צפויה לבקש להמשיך ולחקור את מנדלבליט בנושאים נוספים. בין היתר, יהיה על השופטים לקבוע אילו שאלות רלוונטיות לבירור האישומים, והאם יש מקום להרחיב את החקירה מעבר לסוגיית האישורים.

מנדלבליט עצמו דחה במהלך העדות גם את הטענות שלפיהן לא היה מגיש כתב אישום נגד נתניהו אלמלא תיק 4000. הוא הבהיר כי לשיטתו, כל אחד משלושת התיקים הצדיק בפני עצמו העמדה לדין. עם זאת, הוא הוסיף כי תיק 4000 חמור במיוחד משום שהוא כולל אישום בשוחד.

בתגובה לעדות פרסמה הליכוד הודעה חריפה, שבה טענה כי המשפט נגד נתניהו הוא "מסע ציד שנועד להפיל ראש ממשלה חזק מהימין". במפלגה טענו כי העדות מוכיחה שהחקירות התנהלו באמצעים פסולים, ודרשו "לעצור את המשפט באופן מיידי בתום עדות מנדלבליט", לסגור את התיקים ולפתוח בחקירה פלילית נגד שורת בכירים במערכת אכיפת החוק, ובהם מנדלבליט, שי ניצן, ליאת בן ארי, יהודית תירוש ורוני אלשיך.

גם יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שנכח בדיון, פנה הערב לנשיא המדינה יצחק הרצוג וקרא לו להיעתר לבקשת החנינה של נתניהו. במכתבו טען כי מעדות מנדלבליט נחשפו כשלים חמורים בחקירות ובהליך הגשת כתב האישום, וכן העלה טענות בנוגע להיכרותו של היועמ"ש לשעבר עם אירועי הסיקור בתיק 4000. "ההחלטה הצודקת, האמיצה והראויה לאור הממצאים, היא מתן חנינה לראש הממשלה", כתב אוחנה, והוסיף כי "די בעובדות שנחשפו כדי להכריע בבקשה".