ישראלית הוכרה כאם לבת של זוגתה הזרה
בנות הזוג, תושבות ארה"ב, ילדו בהפרש של חודש. בעוד בנה של הישראלית קיבל אזרחות בארץ, מעמדה של הבת נותר שונה. בית המשפט החליט לשים לזה סוף
עו"ד יגאל זנדר | פסקדין|
בית המשפט למשפחה בתל אביב קיבל לאחרונה בקשה של ישראלית תושבת ארה"ב להכיר בה כאימה של הבת שילדה זוגתה, באמצעות צו הורות פסיקתי שיחול ממועד לידת הקטינה. השופטת ענת הלר-כריש דחתה את התנגדות המדינה, שהתבססה בעיקר על כך שבנות הזוג אינן תושבות ישראל, וקבעה כי טובת הילדה היא למנוע פער בין מציאות חייה לבין מעמדה המשפטי.
בנות הזוג נישאו בניו יורק ב-2020 ומתגוררות יחד בארה"ב. הן החליטו להרחיב את משפחתן באמצעות תרומת זרע, ושתיהן הרו. תחילה ילדה בת-הזוג הזרה בת, וכחודש לאחר מכן ילדה הישראלית בן. בארה"ב נרשמו שתיהן כאימהות של שני הילדים.
אלא שבישראל התמונה הסתבכה לאחר שמשרד הפנים דחה את בקשתן לרשום את הורותן על הקטינים, והן פנו לבית המשפט. במסגרת ההליך הוכר הבן כאזרח ישראלי, ואילו ביחס לבת נקבע כי עליה לקבל צו הורות פסיקתי מבית המשפט למשפחה. הותר להן להגיש בקשה לכך הגם שאינן תושבות ישראל.
בבקשה שהוגשה במאי אשתקד טענו בנות הזוג כי הביאו את הילדה לעולם בהחלטה משותפת, וכי הן מגדלות אותה כבת של שתיהן לכל דבר ועניין. לשיטתן, אי-הכרה בהורות בישראל תיצור "פיצול סטטוס" העלול להשפיע על היבטים קריטיים בחיי הילדה, כדוגמת מזונות וקבלת החלטות בעניינה במקרה של פרידת האמהות.
אלא שהמדינה התנגדה לכך על רקע מגורי המשפחה בחו"ל זה יותר מעשור, מבלי שהוכחה כוונה להשתקע בישראל. נטען כי הילדה כבר מוכרת בארה"ב כבתן של השתיים, כך שלא הוכחה תועלת מעשית מהענקת צו הורות פסיקתי בישראל.
אבל השופטת הלר-כריש הזכירה כי במסגרת הליך קודם הותר לבנות הזוג לבקש צו הורות חרף היעדר התושבות, מבלי שהמדינה ערערה על פסק הדין - והוא הפך חלוט. ניסיון להעלות כעת עמדה הפוכה הוגדר על ידה כ"מוקשית מאוד".
הובהר כי אין בדין הוראה מפורשת לעניין הצורך בתושבות של בני זוג על מנת לקבוע את הורותם, וכי הרציונל לדרישה זו בחוקי האימוץ והפונדקאות לא מתקיים במקרה של משפחה קיימת, שבה שתי האימהות מגדלות יחד את ילדיהן.
השופטת הדגישה כי דחיית הבקשה עלולה להציב את הילדה בפני מציאות בלתי נסבלת: "הקטינה הוכרה במדינה בה היא מתגוררת עם הוריה כילדתן המשותפת של התובעות, וטובתה היא במניעת פיצול סטטוס בין המדינות השונות. הקטינה חיה למן המועד בו נולדה כבתן של שתי התובעות אשר מגדלות אותה כשתי אימהות בתא משפחתי אחד, וטובתה היא שלא יהיה פער בין מציאות חייה העובדתית לבין המצב המשפטי".
בפסק הדין הודגש כי חרף המגורים בארה"ב, בנות הזוג והילדים מקיימים קשרים הדוקים עם מדינת ישראל, הן מבחינה רגשית והן ברמה המעשית, כך שטובת הקטינה היא שתוכר כבתה של בת-הזוג הישראלית גם בארץ.
בנסיבות אלה התקבלה בקשת השתיים לצו ההורות הפסיקתי, וזאת רטרואקטיבית החל ממועד לידת הבת. המדינה חויבה לשלם לבנות הזוג הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעות: עו"ד דניאלה יעקובי, עו"ד חגי קלעי ועו"ד ליאור סוקול • ב"כ הנתבעת: לא צוין • עו"ד יגאל זנדר עוסק בדיני משפחה • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.