התקווה החדשה של ישראל: זו המדינה שתמנע סנקציות מהאיחוד האירופי?

סלובניה וצ'כיה הטילו וטו על הצהרה משותפת של מדינות האיחוד נגד הבנייה ב-E1 ובכך אילצו את שרת החוץ האירופית קאיה קאלאס לפרסם הצהרה מטעמה בלבד. במקביל, בירושלים מזהים שינוי דרמטי ביחסים עם הממשל החדש בלובליאנה - ובספטמבר צפויה פתיחת השגרירות הישראלית הראשונה במדינה

תגיות

סלובניה ביצעה בימים האחרונים צעד חריג בזירה האירופית, שעשוי לסמן שינוי משמעותי ביחסיה עם ישראל. ממשלתו של יאנז יאנשה הטילה וטו על פרסום הצהרה משותפת של כלל 27 מדינות האיחוד האירופי נגד תוכנית הבנייה הישראלית באזור E1 שבמזרח ירושלים וביהודה ושומרון.

הווטו הסלובני לא מנע מהאיחוד לגנות את המהלך הישראלי, אך הוא מנע מהגינוי להפוך להצהרה רשמית של כל מדינות האיחוד. בהיעדר קונצנזוס בין המדינות, שרת החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס, פרסמה ב-23 באוגוסט הודעה מטעמה ובשם שירות החוץ האירופי.

הווטו של סלובניה לא היה היחיד - ואליה הצטרפה גם צ'כיה, שבלמה בעבר יוזמות אנטי ישראליות באיחוד. קדם לכך מרתון שיחות טלפון של שר החוץ גדעון סער עם שרי החוץ של סלובניה, צ'כיה ומדינות נוספות. לפי גורמים דיפלומטים, במסגרת ההודעה נוספה בלחץ צ'כיה וסלובניה גם התייחסות למאמצים הישראליים להביא לדין מתנחלים המעורבים באלימות - סעיף שלא היה חלק מהנוסח האירופי הקולקטיבי המקורי.

ההשוואה להונגריה של ויקטור אורבן מתבקשת. במשך שנים הייתה בודפשט המדינה המזוהה ביותר עם בלימת החלטות אירופיות נגד ישראל, ובמקרים שבהם נדרשה הסכמה של כל חברות האיחוד - הווטו ההונגרי היה כלי משמעותי בידי אורבן. כעת, דווקא סלובניה, שאינה מזוהה היסטורית עם מדיניות של שימוש תדיר בווטו בזירה האירופית, עושה צעד דומה.

הממשלה הקודמת בסלובניה נהנתה לתמוך בהצהרות ביקורתית כלפי ישראל, כולל נגד E1, כפי שעשתה לא מזמן - ב-22 במאי 2026. הממשלה החדשה נכנסה ביוני 2026 והפער הזה ממחיש את השינוי בעמדת הממשלה הסלובנית בתוך ימים ספורים.

אלא שהכינוי "הונגריה החדשה" ביחס לסלובניה דורש הסתייגות. היא אינה הופכת בכך למדינה שתומכת בישראל בכל סוגיה, וגם הווטו האחרון לא ביטל את הביקורת האירופית על ישראל. מדובר בעיקר בשינוי דרמטי בנכונות של הממשלה הסלובנית לעמוד מול הקונצנזוס האירופי, כאשר מדובר בישראל. והשינוי בולט במיוחד משום שהוא מגיע אחרי תפנית פוליטית בלובליאנה.

לצד המהלך הדיפלומטי, מתרחש שינוי משמעותי נוסף ביחסי ירושלים–לובליאנה: ישראל צפויה לפתוח באמצע ספטמבר את השגרירות הישראלית הראשונה בסלובניה. שר החוץ גדעון סער צפוי להגיע לבירה לשם כך, ובמסגרת הביקור נבחנת גם אפשרות לצירוף ביקורים בצ'כיה, הונגריה וסלובקיה. הפרטים הסופיים של הנסיעה טרם נסגרו.

היחסים החדשים עם ממשלת יאנשה אינם מוחקים את המורכבות הפוליטית בסלובניה. נשיאת המדינה, נטשה פירץ מוסאר, מזוהה עם ביקורת חריפה מאוד נגד ישראל ועם עמדה שונה מזו של הממשלה. הדבר בא לידי ביטוי גם בטקס הגשת כתב האמנה של השגרירה הישראלית החדשה רות כהן דאר - שהתקיים מול הנשיאה שנחשבת די עויינת כלפי ישראל.

לכן, השאלה אינה רק אם סלובניה הפכה ל"פרו־ישראלית". השאלה החשובה יותר היא אם לישראל נוצר בלם חדש בתוך האיחוד האירופי. אם הונגריה של אורבן הייתה במשך שנים המדינה שהייתה מוכנה לעמוד לבדה מול הקו האירופי כדי להגן על ישראל, הרי שהמהלך הסלובני האחרון מצביע על אפשרות להתפתחות דומה בלובליאנה.