ומה האופוזיציה תעשה?
הבהלה שהתעוררה בעקבות דברי ראש הממשלה, לפיה ישראל תידרש לעבור ל״כלכלה עוקפת סנקציות״, מנוצלת על ידי האופוזיציה למטרה מרכזית אחת: תיאורו של בנימין נתניהו כמי שגם נכשל לחלוטין בניווט הספינה וגם ידאג להטביע אותה באמצעות הזיות מסוכנות. הסאב-טקסט, שהוא כבר לא ממש סאב, מעלה שאלות בנוגע לכשירותו האישית של נתניהו.
אולם הדרמה אינה ב״פתרון״ המגוחך שנתניהו הציע אלא דווקא בניתוח המדויק שלו את המציאות שתיווצר, בלא שינוי דרמטי במדיניות הישראלית. נתניהו ושותפיו לקואליציה לא רוצים שינוי ולכן הוא מתייחס לבידוד הבינלאומי והפסקת הסיוע האמריקאי כאל עובדה שצריך להתמודד איתה. זה מקל על יריביו לזעוק, שבחירה בגוש נתניהו פירושה לחיצה על מתג השמדת הערך של הכלכלה. אבל יש משהו שהם לא אומרים: מהם המהלכים הדרושים מלבד החלפת נתניהו כדי לא להגיע למצב אותו הוא מתאר. זה נכון וחשוב להגיד שמטבעות קריפטו וטכנולוגיית בלוקצ׳יין הם לא כדור שאפשר לנטול ולקום בבוקר עם משק משגשג ורמת חיים גבוהה. אלא שהשאלה היא לא איך להקל על הסימפטומים אלא כיצד להימנע מהמחלה.
וכאן, אם מקשיבים למה שאומרים נפתלי בנט ואביגדור ליברמן ובנימה אחרת גם גדי איזנקוט, קשה להבין היכן נמצאת התוכנית שתאפשר את הנציות הביטחונית המובטחת תחת כל עץ רענן לצד שיקום מעמדה הבינלאומי של ישראל. כששלושת הנ״ל כבר חודשים יוצאים מגדרם כדי לברוח מאימת הסיסמה ״ימין או פלסטין״, ומתחרים ביניהם מי מועך יותר חזק את האפשרות של מהלך מדיני משמעותי בכל הגזרות. להיפך: אצל כולם ניכר שחידוש המלחמה בעזה בלתי נמנע והצורך לעשות סדר בגדה מופנה אך ורק כלפי הטרור היהודי, מבלי להתייחס לאופן שבו ״פרויקט החוות״ והתנהלות צה״ל בשטח מהווים מרכיב דרמטי באובדן הסבלנות כלפי ישראל. מיותר לציין, שהצורך לאתגר את שלטון החוק לא ידעך תחת ממשלה חדשה, אלא להיפך.
אבל גם אם חילופי שלטון והרחקה משם של דמויות כמו בן גביר וסמוטריץ׳ יובילו לפתיחת קווי אשראי מחודשים, הם צפויים להיות מוגבלים בזמן והרבה פחות סלחניים. זה נכון גם לאירופה וגם לארה״ב, בטח אם בחירות האמצע שם ייגמרו בהתאם לתוצאות הסקרים כרגע. הצורך ללחוץ על ישראל להתקדם בנושא הפלסטיני לא ישתחרר רק בגלל שהקבינט אמנם עדיין שולל אפילו רמז למדינה פלסטינית (איזנקוט ובנט) וקובע ש״אין חפים מפשע בעזה״ (ליברמן) אבל עושה זאת בצורה הרבה יותר מנומסת. ואם בכל זאת יתהפכו, הרי שאז רוב הציבור יצטרך להכריע אם זאת הממשלה שבחר. יהיו לו סיבות טובות להגיד שלא.
עם כל הכבוד, נתניהו יכול לומר גם שהפתרון לסיטואציה הוא שכולם יתחילו למכור גפרורים ברחוב, והבוחרים והבוחרות יביאו בחשבון שהאדם הזה עוד עשוי להפוך את הפנסיות שלהם לאבק
עם כל הכבוד, נתניהו יכול לומר גם שהפתרון לסיטואציה הוא שכולם יתחילו למכור גפרורים ברחוב, והבוחרים והבוחרות יביאו בחשבון שהאדם הזה עוד עשוי להפוך את הפנסיות שלהם לאבק. זה עדיין לא פותר את כל המזועזעים מלהתבונן נכוחה במציאות, ולהשיב על אותה שאלה שנתניהו התמודד איתה באופן כל כך מטריד. אחרת, ״תוכנית הקריפטו״ של נתניהו תתגלה גם בתור הקריפטונייט של יריביו.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.