"הדבר הטרגי הוא שההיסטוריה חוזרת על עצמה – יותר בטיפשות ופחות בסודיות"

בגיל 72 מצא ג'ון מלקוביץ' את התפקיד שעשוי להביא לו סוף-סוף את האוסקר: סוכן CIA שמתמודד עם אשמה וחרטה, בסרט שמתרחש בין סנטיאגו של ערב ההפיכה בצ'ילה לבין פסלי המואי של אי הפסחא. בשיחה משותפת עם מרטין מקדונה, שכתב וביים את "סוס פרא תשע", מלקוביץ' מסביר למה תסריט כזה מגיע רק פעם ב-25 שנה, ומודה: "יש לי הרבה מחשבות על מוות"

באחת הסצנות המבריקות של הסרט "סוס פרא תשע", וכאלה יש לא מעט, סוכן CIA מחסל ומזדקן (ג'ון מלקוביץ') עורך סקירה מורחבת על הקשרים בין דמוקרטיה, הומוסקסואליות וגבינה איכותית. הסצנה הזאת כבר הוכתרה כ"קלאסיקה מיידית". הסוכן החשאי ששוטט רבות בעולם ("הרגתי אנשים במדינות שאתה אפילו לא יודע לאיית", הוא אומר לדמות אחרת), משתמש בגבינות כקריטריון תרבותי להערכת מדינות. הסוכן אנין הטעם מציג סיווג גיאו-פוליטי לפיו מדינות כמו צרפת, שהן לטענתו הומואיות, מייצרות את הגבינות הטובות ביותר. וכך לפי ההיגיון שלו, רוסיה היא לא מדינה הומואית, בגלל ש"הגבינה שלהם גרועה".

כשפגשתי את מרטין מקדונה, הבמאי והתסריטאי של "סוס פרא תשע", במסגרת מפגש שהוא ערך עם עיתונאים, בוחרי ובוחרות גלובוס הזהב בפסטיבל ונציה האחרון, רק התבקש שאתחקר אותו על הסצנה המופתית הזאת ואגלה מאיפה הביא את הרעיון.

מקדונה חשב רגע, ואז אמר: "אממ, אה, אני חובב גדול של גבינה, דמוקרטיה והומואים. הסוכן החשאי הוא אדם נורא, הוא עשה דברים נוראיים. אבל מעבר לכך, אני מרגיש שהוא אומר הרבה דברים מצחיקים שאני מסכים איתם – גם אם מדובר רק בגבינות. אני חושב שהעיקרון שעומד בבסיסה של הסצנה הזאת הוא למעשה סוג של גילוי חיבה, והיא באופן מוזר תומכת בדמוקרטיה, בזכויות להט"ב ובגבינות".

בשלב זה, גם מלקוביץ' מצטרף לשיחתנו. "למרטין יש כישרון מדהים לומר דברים מאוד-מאוד לא תקינים פוליטית, שאנחנו כבר לא יכולים לומר. ואנשים אוהבים את זה", הוא אומר. "בימינו, הדיבור מוגבל לפעמים מהחשש לתגובה משוערת, או מדומיינת, או תגובה אמיתית. כבר אי-אפשר פשוט לומר דברים. הדמויות של מרטין מקדונה כן מעזות לומר".

כשמלקוביץ׳ אמר את הדברים האלה בוונציה בתחילת ספטמבר, הוא עוד לא ידע שימים ספורים אחר כך הוא ימצא את עצמו במרכז סערה על דברים שלא אמר: כשבוע לאחר שיחתנו הודיע מלקוביץ' שלא יגיע לישראל עם המופע "מבקר המוזיקה". בהודעה לעיתונות של ההפקה המקומית יוחס לו מסר חם לקהל הישראלי, ולדבריו הוא מעולם לא אמר את הדברים, והם אינם משקפים את עמדתו. הוא הוסיף שהופעתו לא נועדה לבטא תמיכה בישראל או בכל עמדה פוליטית אחרת.

"חברת יחסי ציבור שנשכרה על ידי האמרגן הישראלי כתבה ציטוט עבור המאמר שיוחס לי, למרות שמעולם לא אמרתי את הדברים שצוטטו, ואף אחד לא התייעץ איתי לפני שהם הודפסו. לא אמרתי את המשפטים הללו, והם בוודאי לא אושרו על ידי, והם לא משקפים את רגשותיי. העובדה שהם הודפסו כציטוטים ישירים שלי הם בלתי מתקבלים על הדעת, ואי אפשר לעמוד מאחוריהם. מסיבה זאת, החלטתי שאני לא יכול להשתתף בהופעה בתל אביב", נמסר מטעם מלקוביץ' למגזין "הוליווד ריפורטר".

מפיק המופע, אלון יוריק, הבהיר כי הטקסט יוחס למלקוביץ' בעקבות טעות אנוש: "צר לי שהאירוע התפתח לכדי ביטול המופע".

אך גם הסערה הזו לא מפריעה ל"סוס פרא תשע" לדהור קדימה. הבכורה של הסרט נערכה כאמור בפסטיבל ונציה, שם מלקוביץ' זכה בפרס השחקן המצטיין. בעונת הפרסים הנוכחית, כך מסתמן, מקדונה האירי יליד לונדון בן ה-56 יוסיף עוד כמה פסלונים לאוסף שלו.

והנה תזכורת: גם דרמת הנקמה "שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" (2017) יצאה לדרכה מוונציה, שם זכתה בפרס התסריט. אחר כך היא הייתה מועמדת לשבעה פרסי אוסקר, בהם הסרט הטוב ביותר והתסריט המקורי, וזכתה בשניים: פרס השחקנית הראשית לפרנסס מקדורמנד ופרס שחקן המשנה לסם רוקוול, שמככב גם בסרט החדש. בטקס גלובוס הזהב קטף הסרט ארבעה פרסים מתוך שש מועמדויות, ובהם פרס התסריט. מקדונה, שאוהב לשלב במחזות ובתסריטים שלו ציניות, אלימות והומור שחור, לוקח את הפרסים בפרופורציות. "איפה הצבתי את פסלון האוסקר? בשירותים", גילה לי בעבר. "רוחות אינישרין" (2022) היה מועמד לתשעה פרסי אוסקר, ואומנם לא זכה באף אחד מהם, אבל קטף לא מעט פרסים בהזדמנויות אחרות. עכשיו עם "סוס פרא תשע", אוסף הפסלונים בשירותים רק צפוי לגדול.

עלילת הסרט, שמגיע אלינו ביום חמישי הקרוב, מתרחשת בצ'ילה 1973, רגע לפני שהגנרל אוגוסטו פינושה הדיח את הנשיא הסוציאליסט סלבדור איינדה בהפיכה צבאית. פינושה הנהיג כזכור משטר רודני ואכזרי שרדף, עינה והעלים אנשי שמאל, סוציאליסטים ומתנגדי משטר. ארצות הברית וה-CIA סייעו בהפיכה של פינושה, במטרה לבלום את התפשטות השמאל והקומוניזם באמריקה הלטינית בתקופת המלחמה הקרה. ולמרות הפרות זכויות האדם של הממשל הדיקטטורי, ארה"ב הכירה בשלטונו של פינושה ושיתפה איתו פעולה.

במרכז העלילה ניצבים שני סוכנים אמריקאיים: כריס (מלקוביץ') ולי (סם רוקוול) ששוהים בסנטיאגו, בירת צ'ילה, ומשם הם ממשיכים לאי הפסחא – האי הגעשי באוקיינוס השקט, שזכה לתהילה בזכות מאות פסלי המואי האימתניים והחידתיים, שנחצבו ופוסלו על ידי התושבים הפולינזיים למטרות פולחן, והחוקרים משערים שזה קרה בין המאה ה-13 ל-15 לספירה. מתברר שכריס-מלקוביץ' חלם להגיע לאי המרוחק הזה במשך שנים רבות, ועכשיו בשלהי חייו הוא רוצה להגשים את החלום.

"יש משהו בבידוד של מקום כמו אי הפסחא שמרתק אותי", אומר מקדונה. "נסעתי לשם לפני 15 שנה בתקווה שאולי אמצא סיפור שמתרחש שם, כי הוקסמתי מפסלי המואי המסתוריים, ורציתי לראות איך האי הזה נראה מבחינה גאוגרפית. בהתחלה, כתבתי תסריט על אב ובן שנסעו לאי הפסחא עם אותו סוג בעיות שעולות ביחסים בין שני הסוכנים, אבל בלי שום היבט של ההפיכה הצ׳יליאנית. כתבתי כמה גרסאות וסם רוקוול, שהופיע ב'שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי', קרא אחדות מהן. אבל בהמשך חשבתי על כך שאי הפסחא הוא שטח בשליטה של הצ׳יליאנים, וזה גרם לכל הסיפור של 'סוס פרא תשע' להתגבש. ואז סיפור הפלתו של סלבדור איינדה הפך לבעל חשיבות עליונה לעלילה".

מקדונה מעיד שכבר משנות העשרה שלו המעורבות של ה-CIA בהפלתו של איינדה, שנבחר באופן דמוקרטי, העסיקה אותו. "בכלל אני מתעניין בדברים הנוראים שה-CIA עושה ברחבי העולם, במשך 50 או 60 השנים האחרונות. 'סוס פרא תשע' נוגע גם במעורבות בגואטמלה, בקונגו, במפרץ החזירים. ואני חושב שאלה דברים שלא מדברים עליהם מספיק. אנחנו יודעים מה הקג״ב עולל, אבל כנראה לא מטילים ספק בפעילויות של ה-CIA, במידה שבה אנחנו צריכים.

"זאת הייתה אחת מנקודות המוצא שלי: להטיל ספק. אני תמיד מטיל ספק, אפילו בסרטים הפחות פוליטיים שלי. אז להציב את המעורבות של ה-CIA בהפיכה בצ'ילה כרקע לסיפור של 'סוס פרא תשע' היה הדבר החשוב ביותר עבורי. ואז הבנתי שהסיפור יכול לעסוק בסוכן שחווה אשמה וחרטה על חייו ועל כל הדברים שעשה. במובן מסוים, זה הרחיק את הסיפור מלהיות קומדיה פשוטה, והפך אותו למשהו הרבה יותר עמוק ועצוב ואפל".

איך יהיו לדעתך התגובות בארה"ב לסרט? "אני חושב שהרבה צעירים באמריקה בכלל לא יודעים שום דבר על סיפור ההפיכה בצ'ילה. הם יצטרכו ללכת ולחפש בגוגל כדי לגלות שהסיפור הזה של המעורבות האמריקאית נכון. כבר בזמן שערכנו את הסרט הוא הרגיש יותר ויותר כמו פרשנות על ימינו, במיוחד לנוכח הרבה מהדברים האחרונים שטראמפ עשה. הדבר הטרגי הוא שההיסטוריה חוזרת על עצמה – יותר בטיפשות ופחות בסודיות.

"כשאני גיליתי בגיל 12 את הסיפור של צ'ילה, במובן מסוים הוא היה עדיין מוסתר. זה לא היה חלק מהשיח המקובל. בפשיזם של פעם לפחות היית צריך לשמור את הדברים בסוד. פעם הם שמרו בסוד את המעשים הנוראים שלהם , עכשיו נדמה שכבר לא אכפת להם מה אנשים חושבים עליהם. אנחנו נמצאים במקום אפל יותר. הבושה כבר לא משחקת תפקיד".

בריאיון שהעניק לאחרונה מקדונה ל"גארדיאן" הבריטי, הוא אמר: "אני לא חושב שטראמפ הוא הנשיא הגרוע ביותר שהיה לנו. אני אפילו לא חושב שהוא הגרוע ביותר ב-60 השנים האחרונות. ניקסון היה חזיר פשיסטי יותר. וג'ורג' וו. בוש כנראה הרג יותר אנשים מטראמפ".

כשמלקוביץ' קיבל את התסריט, הוא חש שהוא מגיע אליו ברגע הנכון ושהדמות של כריס תפורה עליו. "אני בן 72 ויש לי הרבה מחשבות על מוות", אומר מלקוביץ'. "אה, מתברר שהמוות קורה וזאת בכלל לא תהיה הפתעה גדולה בשבילי. בכלל, לבן אדם אין באמת הרבה ברירה בעניין המוות, אבל ישנם עוד דברים כמובן שהייתי רוצה לעשות לפני כן, למשל לראות את הנכדות שלי גדלות קצת. וכשקיבלתי את התסריט שעוסק במישהו שמתמודד עם השאלות האלה חשבתי שהוא יפהפה. שמחתי מאוד שביקשו ממני לעשות אותו.

"בעבר נשלחו אליי כמה דברים שמרטין כתב קודם, שלא יכולתי אפילו לשקול, כי היו לי התחייבויות אחרות. וכש'סוס פרא תשע' הגיע, החלטתי שאעשה אותו. ולשמחתי לא היה שום דבר שעמד בדרך מבחינת התחייבויות. הפקתי הרבה סרטים והשתתפתי בהרבה סרטים, אבל משהו כמו 'סוס פרא תשע' יוצא לך לקרוא פעם ב-25 שנה. וזאת כשלעצמה הסיבה לעשות אותו".

מלקוביץ' התחבר לסרט גם בגלל התקופה שבה הוא מתרחש. "חייתי בשנים שבהן הדמות שלי עבדה ופעלה. אני זוכר את ההפיכה נגד סלבדור איינדה. הייתי בן 19. כמו כשהאמריקאים זוכרים מתי ג׳ון קנדי נרצח, כך צ'יליאנים רבים זוכרים את ההפיכה. זו הייתה תקופה מאוד מטלטלת, שבה אנשים איבדו משפחה וילדים. הסרט באמצעות הרבה הומור עוסק בתקופה טראומטית".

מקדונה והשחקנים של הסרט מעידים שזאת הייתה חוויה מיוחדת לצלם בלוקיישן הנבחר. "בהחלט הרגשנו שהיה משהו רוחני מאוד באי הפסחא. פשוט לעשות שם סרט ולהרגיש את הרוחניות הזאת", אומר מקדונה. "אני חושב שרק סרט אחד צולם שם לפנינו, אז בהחלט היינו צריכים להביא את כל המצלמות והמכוניות התקופתיות. רצינו שתושבי האי – אנשי ערפה נוי - יבטחו בנו, וכמובן שאנחנו נבטח בתהליך שלנו איתם. האי הוא אתר מורשת עולמית של אונסק״ו ומקום מדהים מבחינה חזותית. פסלי המואי האלה, יש בערך 1,000 מהם באי. כולם מקודשים. אז התהליך של ההגעה לשם, של לגרום לתושבים להרגיש בנוח עם מה שאנחנו עושים, ושל לכבד זה את זה וליהנות מכך, היה נהדר. ההסכם שלנו היה: לא להשאיר שום דבר מאחור, לא לקחת שום דבר. כשתושבי אי הפסחא יצפו בסרט הם יראו מה ניסינו לעשות, כלומר להציג את יופיו של האי ויראו כמה כיבדנו אותם".

מה רצית לומר באמצעות הסוסים המשוטטים ברחבי האי והמפגש של כריס עם אחד מהם? "בפעם הראשונה שביקרתי באי הפסחא גיליתי שיש שם כל כך הרבה סוסי בר משוטטים – הם נהנים ורואים את כל התיירים. אז הסוסים הפכו לגורם משמעותי בכל הגרסאות של התסריט שכתבתי. יש בהם משהו כל כך מלכותי, יפהְ ותמים בעיני. הקשר של כריס עם אחד הסוסים - יצור תמים ויפה - הוא מיוחד. כשסוס מביט בך, אתה מרגיש כאילו אתה רואה את עומק ההיסטוריה או חיים קודמים. יש בסוסים פשוט משהו רוחני מאוד. זאת הסיבה, שהסוס מופיע בסיפור שלנו".

סרטי החברות הם חלק מהדי-אן איי של הוליווד - שני אנשים שונים ומנוגדים שאיכשהו צריכים לצאת יחד למסע. אבל הסרט שלך פשוט נראה מקורי ורענן, הוא לא נראה כאילו הוא נופל לתבניות המקובלות. האם תוכל לדבר על הכימיה הייחודית שסם וג'ון הביאו למשחק, ועל כל התהליך שבו חיברתם אותם יחד בסיפור הזה? "לעשות סרט על חברוּת - לא ממש נכנס לתודעה שלנו, כי זה נשמע כאילו יש בזה משהו סנטימנטלי, אף פעם לא היה אמור להיות משהו סנטימנטלי בשני הבחורים האלה. אבל מבחינתי זה במובן מסוים גם סיפור אהבה. שני הסוכנים הם כמו זוג נשוי ותיק שלא מפסיק להתקוטט. לפעמים הם נפרדים, לפעמים הם נשארים יחד. אחד הדברים המבריקים אצל ג׳ון וסם, זה שהם אף פעם לא הופכים את הדמות לסנטימנטלית. זה תמיד עוסק בחיפוש האמת, ולעולם לא בבחירה בצחוק הקל, או ברגע מתקתק. ברור שזאת מערכת יחסים רגשית בין שני הבחורים האלה, ומוטל עליהם לגרום לנו לחבב אותם, אפילו לחבב אותם מאוד, אף על פי שהם רעים מאוד.

האם זה סוג מיוחד של אתגר משחקי? נראה שג'ון וסם השתמשו בשרירים מעודנים מאוד. מלקוביץ': "שני הסוכנים האלה הם למעשה חמורים ואף פעם לא עוסקים בשאלה אם זה נכון או לא נכון להרוג אנשים. הם עוסקים רק בשאלה אם זה נכון או לא נכון לעשות זאת בזמן שהאדם שהוא יעד החיסול בדיוק אוכל".

מקדונה: "הסוכנים בימינו שונים משני הסוכנים בסרט שלי - הם לא טורחים להסתיר עוד את הפשעים שלהם. אני חושב שזה מקום מסוכן עוד יותר שהגענו אליו. אגב, היום לפעמים שולחים רחפנים למשימות, במקום סוכנים ומחסלים".