המועמד של נתניהו פרש מהמועמדות לתפקיד מבקר המדינה | נחשף ב-ynet
עו”ד מיכאל ראבילו, ששימש כעורך דינו הפרטי של נתניהו, הודיע ליו"ר הכנסת: "החלטתי להסיר את מועמדותי לתפקיד". אלרון יישאר המועמד היחיד?
עו"ד מיכאל ראבילו, מועמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד מבקר המדינה, הודיע הבוקר (שישי) ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי החליט לא להתמודד שוב לתפקיד במסגרת בחירות חוזרות שצפויות להתקיים לאחר השבעת הכנסת החדשה. נזכיר כי ב-ynet נחשף לראשונה על כוונתו של ראיבלו להסיר את מועמדותו.
בפנייה הבוקר כתב ראבילו: "אתכד להודיעך כי החלטתי להסיר את מועמדותי לתפקיד מבקר המדינה. אבקש להודות לך ולחברי הכנסת שהציגו את מועמדותי ונתנו בי את אמונם".
ברקע המהלך, ראבלו הבין כי בשל איבוד הרוב של הקואליציה סיכוייו להיבחר נמוכים, ולצד זאת בקואליציה לא רוצים להיות לעומתיים לשופט העליון בדימוס יוסף אלרון - שסיכוייו להיבחר הפעם גבוהים יותר. בנוסף, מבחינת הקואליציה, אלרון עדיף ככל הנראה מכל מועמד מטעם גוש השינוי, שנהנה כעת מרוב.
עמדתו העקרונית של ראבילו, כפי שהביע בפני הקואליציה, הייתה כי יש ליישם את פסיקת בג"ץ הראשונה, ולקבוע הצבעה חדשה למבקר המדינה עוד בכנסת הנוכחית - אך עמדתו נדחתה. מקורבים לו ששוחחו עם ynet אמרו כי "נגד מועמדותו התנהל מסע מתוזמר, שבמוקדו עמדו טענות לניגוד עניינים בשל העובדה שייצג כעורך דין את ראש הממשלה ואת הליכוד. ואולם, בית המשפט העליון דחה פה אחד את העתירות בעניין זה, ואף לא מצא מקום להוציא צו על תנאי בעניין".
בכל הנוגע ליכולתו של ראבילו לשמש בתפקיד, על אף שייצג בעבר את נתניהו, אמרו המקורבים כי "אמנם לו היה מתמנה הוא היה מנוע מלעסוק בענייניו האישיים של ראש הממשלה - אך מדובר בחלק מזערי בלבד מכלל הנושאים הנתונים לביקורת מבקר המדינה. לא הייתה מניעה שיעסוק ברוב הנושאים האחרים, שכן עיקר הייצוג המשפטי שהעניק בשנים האחרונות לממשלה, לראש הממשלה ולליכוד התמקד בסוגיות חוקתיות ומינהליות - ולא בעניינים המצויים בדרך כלל במוקד ביקורת המדינה".
"בכל מקרה", אמרו המקורבים, לו ראבילו התמנה לתפקיד - "הוא היה פועל בקפדנות בהתאם לכל הסדר ניגוד עניינים שהיה נקבע בעניינו וממלא אותו במקצועיות, ללא משוא פנים ומתוך מחויבות לכלל אזרחי המדינה".
פרשת מינויו של ראבילו למבקר המדינה התפתחה לכדי משבר חוקתי של ממש, שהחל כאשר סיבוב ההצבעה הראשון במליאת הכנסת הסתיים כשאלרון זכה ל-60 קולות והוא ל-57. מאחר שהחוק קובע שנדרש רוב מוחלט של לפחות 61 חברי כנסת למינוי מבקר, התקיים סיבוב שני - שבמהלכו דווח כי חברי קואליציה נדרשו לתעד את הצבעתם, שאמורה להיות חשאית, כדי להוכיח שהצביעו עבור ראבילו. בסיבוב השני ניצח מי שהיה עורך דינו הפרטי של נתניהו, ובעקבות עתירות שהוגשו פסק בג"ץ כי בהליך נפל פגם - ויש לקיים בחירות חוזרות.
בתגובה לבג"ץ, סירבה הקואליציה באופן רשמי להכיר בהחלטת בית המשפט העליון, בטענה שאין לו סמכות להתערב בהליכים פנים-פרלמנטריים, והודיעה כי תתייחס לראבילו כמבקר המכהן לכל דבר ועניין. ראבילו עצמו סירב לכך, ולא נכנס לתפקיד.
הכנסת ה-26 תושבע ב-10 בנובמבר, ותצטרך לבחור מבקר מדינה. כעת עולה השאלה האם היא תידרש לקיים בחירות חוזרות של הסבב השני בלבד, או שהיא רשאית לפתוח את ההצבעה למועמדים חדשים; עם החלטתו של ראבילו לא להתמודד לתפקיד, וככל שיוכרע כי הכנסת החדשה אינה רשאית להעלות מועמדים חדשים להצבעה, הרי שאלרון הינו המועמד היחיד לתפקיד.
היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, כתבה בתגובתה לבג"ץ כי נטייתה היא כי יש לקיים רק את הסבב השני של הבחירה ללא פתיחת ההצבעה למועמדים חדשים - אך ציינה כי יש שיקולים נוגדים, ואין לקבל החלטה לפני כינון הכנסת ה-26 ובחירת היו"ר הבא שלה.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.