בגלל תרומה של 14 דולר: חוקרת ישראלית נידונה ל-3.5 שנות מאסר ברוסיה

סופיה רוזנפלד, מדענית רוסייה שמחזיקה באזרחות ישראלית נשלחה למאסר במוסקבה - בשל תרומה לארגונו של מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבאלני, שמת בבית הכלא. אביה של רוזנפלד ל-ynet: "ייתכן שרוסיה עוצרת ישראלים כדי לנהל מו"מ על עסקה". משרד החוץ: "פועלים מול רשויות רוסיה להענקת שירות קונסולרי"

סופיה רוזנפלד, מדענית רוסייה שמחזיקה גם באזרחות ישראלית, נידונה ביום רביעי האחרון בבית המשפט המחוזי גאגרינסקי במוסקבה לשלוש וחצי שנות מאסר בגין מימון "ארגון קיצוני". שתי ההעברות שנזכרו בכתב האישום הסתכמו ב-1,000 רובל כל אחת, שווי של כ-12 עד 14 דולר, והן הועברו לקרן נגד השחיתות של מנהיג האופוזיציה הרוסי אלכסיי נבלני - שמת בכלא רוסי בפברואר 2024. בראיון ל-Ynet סיפר אביה, בוריס רוזנפלד, על ההליך נגד בתו ועל החששות מפני מה שמצפה לה.

רוזנפלד, בת 50, היא חוקרת בכירה באקדמיה הרוסית למדעים. היא עלתה לישראל עם משפחתה ב-1990, בגיל 14, וחזרה למוסקבה כשנה וחצי מאוחר יותר כדי להמשיך את לימודיה ברוסיה. את חייה המקצועיים בנתה ברוסיה, אך שמרה על אזרחותה הישראלית ועל הקשר עם משפחתה. לדברי אביה, היא ביקרה בישראל מדי שנה. "בכל פעם שחזרה לרוסיה, אני חששתי והזהרתי אותה, אבל היא לא הקשיבה לי", אמר בוריס רוזנפלד.

לדברי האב, התרומה ניתנה ב-2021, כשארגונו של נבלני עדיין פעל כחוק. היא תרמה סכום סמלי שלא עולה על 80 שקלים. הארגון הוצא מאוחר יותר אל מחוץ לחוק, בזמן שסופיה שהתה במשלחת מחקר בארקטיקה ולא ידעה על כך. רוזנפלד טענה כי הייתה מנותקת מהעולם החיצון במהלך המשלחת, כשההעברות יצאו מחשבונה. כששבה למוסקבה עוד בשנת 2021 ביטלה את הוראת הקבע, אך שני התשלומים כבר יצאו.

במשך ארבע שנים לא קרה דבר. "אף אחד לא דיבר איתה", אמר האב. ההליכים נגדה החלו רק בסוף 2025: כתב אישום הוגש בדצמבר אשתקד, לאחר שובה מישראל, אך היא נותרה חופשית, בכפוף לאיסור לנסוע או לעזוב את מוסקבה. "אני הזהרתי אותה שלא לחזור לרוסיה", סיפר, "אבל לא היו סימנים מיוחדים. ארבע שנים לא היה שום דבר". לדבריו, סופיה קיוותה לקנס או לעבודות שירות. במקום זאת נלקחה מאולם בית המשפט היישר לכלא, ושם היא מוחזקת מאז יום רביעי שעבר.

המשפחה כמעט אינה יכולה ליצור איתה קשר. אי אפשר לשוחח איתה, והתכתבות אפשרית רק במכתבים דרך שירות בתי הסוהר הרוסי. האב כתב מכתב קצר, אך לדבריו בגלל הצנזורה אי אפשר להעביר בו "שום מסר משמעותי". סופיה לא השיבה.

רוזנפלד הסתייג מלייחס את גזר הדין לאנטישמיות או לאנטישראליות, אך לא שלל את האפשרות. "אני לא יודע אם יש בגזר הדין הזה אנטישמיות ואנטי-שראליות. לכל אחד יש חשש כזה", אמר. "אני לא חושב שיש סיכוי גדול שזה היה בגלל אנטישמיות, אבל מי באמת יודע". לדבריו, ייתכן שרוסיה מבקשת לעצור ישראלים כדי לנהל משא ומתן על עסקה. "זה בלאק בוקס שם", הוסיף.

הוא התייחס גם לתזמון: גזר הדין ניתן ב-7 באוקטובר, וזה, לדבריו, "גזר דין סמלי". את ההליך כולו סיכם במשפט אחד: "התהליך הזה הוא בדיוק קפקא".

האב פנה למשרד החוץ והובטח לו שהקונסול במוסקבה יבקש לבקר אותה בכלא. ממשרד החוץ נמסר כי הוא "נמצא בקשר עם בני המשפחה ופועל מול הרשויות ברוסיה לטובת הענקת שירות קונסולרי".

מאסרה של רוזנפלד הוא חלק מגל מתרחב של רדיפות ברוסיה. לפי המעקב של Mediazona ושל The Insider ניתנו בשנים האחרונות כ-220 גזרי דין בעקבות תרומות לקרן למאבק בשחיתות, ובהם כ-24 עונשי מאסר בפועל, מארבעה חודשים ועד ארבע שנים. לפי Mediazona, זהו המקרה השלישי בלבד ברוסיה שבו אישה נידונה למאסר בפועל על תרומה לארגון של נבלני, והמקרה השני בלבד שבו אדם בעל אזרחות ישראלית נידון ברוסיה למאסר בפועל בתיק פוליטי שלא בהיעדרו. הראשון היה יגור גראפוב (26), שנידון במאי ל־12 שנות מאסר על השלכת בקבוק מולוטוב על מטה שירות הביטחון הפדרלי (FSB) במוסקבה.