לברון ירדוף אחרי ההיסטוריה, אבדיה ייקח פיקוד? התחזיות לעונת ה־NBA
הסופרסטארים שהחליפו קבוצות, המשכורות השערורייתיות, המבחן של אבדיה והמרוץ לאליפות: ציפי שמילוביץ וזאב אברהמי עונים על השאלות הגדולות לקראת העונה החדשה. מי מאמין בוומבניאמה, מי הולך עם דונצ'יץ' - ולמה שניהם חוששים מאכזבה בפילדלפיה?
נדמה כאילו רק אתמול טיפסו המוני ניו־יורקרים על כל עמוד חשמל, פיגום או מכונית משטרתית כדי לחגוג אליפות שלא דמתה לשום דבר שה־NBA ראתה הרבה זמן. הזכייה של הניקס, אחרי סדרת גמר בלתי נשכחת נגד סן אנטוניו, הייתה כל מה שליגה שקצת איבדה את הנשמה נזקקה לו. החגיגות אחריה היו חוויה שאוהדים יספרו עליה לנכדים.
רק שאחרי שהאדים התפזרו הגיעה פגרת קיץ מכוערת: המכירה המוזרה של הלייקרס, העונש של הקליפרס, החיבור של כמה מהכוכבים הגדולים אי פעם לחברות הימורים — הכול הרגיש כמו סחי אחד גדול. המזל הוא שגם הקיץ המזיע ביותר מפנה בסוף מקום לסתיו, ואז מגיעה עונת ה־NBA, וליגת הספורט המלהיבה בעולם מצליחה להעלים כל טעם רע.
העונה שתיפתח בלילה שבין שלישי לרביעי, באווירה הטובה ביותר שאפשר לדמיין עם טקס הענקת טבעות האליפות לניקס במדיסון סקוור גארדן, תביא איתה ליגה שונה לגמרי אפילו מזו שהסתיימה רק לפני חמישה חודשים.
קשה לזכור קיץ שבו זזו כל כך הרבה סופרסטארים לקבוצות חדשות. יחד עם זריקת הריענון של דראפט מצוין ותחושת ההזדמנות האחרונה של כמה מגדולי הגדולים, יש סיבות לחשוב שאנחנו בדרך לעונה מרעידת אדמה. הנה תשובות לכמה מהשאלות הגדולות. כל התשובות ישמידו את עצמן כשיתברר שהן לא נכונות.
שמילוביץ: התשובה המתבקשת היא כמובן פילדלפיה החדשה, אבל היא רק חלק ממהפך אדיר שהתרחש מתחת לאף וקיבע את המזרח כאזור המעניין יותר. הרבה מזה קרה כתגובת חירום לאליפות של הניקס. זו באמת הדהימה את הקונטנדריות והבהירה סופית שצריך לנצל כל חלון הזדמנויות קטנטן, כי יש מעט מאוד כאלה בליגה כל כך שוויונית.
לא רק שלברון ג'יימס וקוואי לנארד החליפו חוף ועברו למזרח, יאניס אנדטוקומבו עבר למיאמי וטייריס הליברטון חוזר — זה גם שינוי ברור שקרה במערב, שם נוצר פער בין אוקלהומה סיטי וסן אנטוניו לאלה שאחריהן. במזרח, לעומת זאת, יש פתאום ארבע־חמש קבוצות מצוינות שכל אחת יכולה להגיע לגמר.
אברהמי: חלק לא קטן מהתשובות כאן יעסקו, בצדק, בפילדלפיה 76', ולכן נפנה קודם כול למערב עם שתי שאלות: האם יש מועמדת אחת שיכולה לדגדג בחמש השנים הבאות את ההגמוניה של סן אנטוניו ואוקלהומה? לא. והאם ניקולה יוקיץ' יחליט שלא לחתום על הארכת חוזה בדנבר, כשיבין, שוב, שהקבוצה מבזבזת את השנים הכי טובות שלו?
אברהמי: אני ממש אוהב את החזרה של קוואי לטורונטו, ואין שום דבר רע בלהביא לקבוצה שלך את יאניס. כמובן שגם פה אין בכלל תחרות לחיזוק שעשתה פילדלפיה בקיץ עם הצירוף של ג'יילן בראון ולברון ג'יימס.
ועדיין: טוביאס האריס, שהיה הקלע השלישי בטיבו בדטרויט, שניצחה 60 משחקים בעונה שעברה, הוא חיזוק פשוט מושלם לסן אנטוניו. הוא גרסה טובה וצעירה יותר לתפקיד הבוגר האחראי שמילא הריסון בארנס, והוא יעשה את זה בלי לגנוב דקות או זריקות מהצעירים.
שמילוביץ: הסיקסרס.
שמילוביץ: דנבר הצליחה להפסיד את פייטון ווטסון, לא הוסיפה שום דבר שמשנה את הפרדיגמה שלה — אם כי טרבון ברזיל עשוי להפוך לגניבת סיבוב שני — ואיכשהו היא עדיין הקבוצה היחידה בליגה שנמצאת בסינר השני של המשכורות. בקיצור, זו נראית כמו עוד עונת בזבוז נפשע של שיא הקריירה של יוקיץ'.
אברהמי: הקליפרס עשו לעצמם פיגוע עצמי הרסני עם השקרים לגבי קוואי, שחררו אותו, ואם כל זה לא הספיק, גם שמרו על בראדלי ביל, רעל קבוצתי ששיחק מספר חד־ספרתי של משחקים אשתקד.
ועדיין, גם אני חושב שהתשובה היא דנבר. יוקיץ' מסתכל על בעלים שהשקיע ארבעה מיליארד דולר בקבוצת בייסבול, וממשיך לחסוך כל גרוש על שנות השיא של השחקן הכי טוב של העשור האחרון.
שמילוביץ: הסיקסרס. יותר מדי כוכביות סביב הכשירות של ג'ואל אמביד, שיתוף הפעולה בין סופרסטארים שכל אחד מהם צריך את הכדור, והתהייה האם אפילו לברון מושך את הקריירה קצת יותר מדי.
אברהמי: הסיקסרס. סוכנויות ההימורים מאמינות בהם הרבה יותר ממני.
אברהמי: אינדיאנה. בפעם האחרונה שהליברטון דרך על פרקט במשחק רשמי, הפייסרס התארחו אצל אוקלהומה במשחק מספר 7 של גמר ה־NBA. הליברטון חוזר, מסביבו כמעט כל הסגל מאותו גמר, וריק קרלייל הוא עדיין המוח הכי יצירתי ושנון בליגה.
שמילוביץ: טורונטו. כבר בעונה שעברה אפשר היה לראות שהקנדים מבשלים משהו. אם — וכרגיל זה אם גדול — קוואי יישאר בריא, הראפטורס יהיו איום אמיתי. בצד השני של הליגה, מינסוטה מעמידה את הקבוצה הכי טובה שלה בעידן אנתוני אדוארדס, אבל מי יודע היכן יהיו הברגים של לאמלו בול.
שמילוביץ: כל נושא השכר יצא מזמן מפרופורציות, אבל ג'ימי באטלר נמצא בליגה אחרת. באטלר ירוויח העונה 56.8 מיליון דולר, כשהוא בן 37, מחלים מפציעת אכילס ואין לו תאריך יעד לחזרה. החוזה לשנתיים תמורת כ־110 מיליון דולר שקיבל באטלר מגולדן סטייט כשהגיע בתחילת 2025 היה שערורייה כבר כשנחתם, ועכשיו אין בכלל סופרלטיבים לתאר אותו.
אברהמי: פול ג'ורג' ובאטלר מקבלים פה הנחת סלב, כי לשניהם עומדת זכות עבר. החוזה של דיארון פוקס בסן אנטוניו, 49.5 מיליון דולר, הוא בדיחה אפורה כשנזכרים במה שהוא עשה בפלייאוף האחרון. אבל אף אחד לא מתקרב לשכר המוגזם של אמביד, שמקבל מהסיקסרס 58.1 מיליון דולר על חצי משרה.
אברהמי: פלה לארסון, השוטינג גארד של מיאמי. אני נותן לו קרדיט על אינטליגנציית המשחק שלו, קריאת המשחק בהגנה ועל כך שיש לו רק לאן להשתפר בהתקפה. אבל התואר הזה שלו בגלל המועדון שעבורו הוא משחק. ההיט, בין אם הם מועמדים לאליפות ובין אם לא, הם קבוצה שמטפחת כישרונות שאף אחד לא שמע עליהם עד עכשיו. זה חלק מהמורשת שלהם.
שמילוביץ: קולין מארי־בוילס, הפורוורד הבנוי לתפארת של טורונטו. הייתה לו עונת רוקי לא רעה ופלייאוף טוב מאוד, ואם ישפר את הקליעה, התקרה שלו כל כך גבוהה שבכלל עוד לא רואים אותה.
שמילוביץ: לא. היא תשים חותמת סופית על כך שיש לו את הקריירה הגדולה בהיסטוריה, אבל זה נכון כבר עכשיו והיה נותר נכון גם בלי שיוסיף תחנה רביעית מיותרת. "השחקן הגדול בהיסטוריה" זה דיון שפשוט לא קיים בעולם שהוציא את מייקל ג'ורדן.
אברהמי: לברון הוא האינדיבידואל הכי גדול בענף, אין שאלה. משך הקריירה והשיאים האישיים שמו על זה חותמת מזמן. אבל הוא הפסיד בשישה גמרים והפך לסוג של טרמפיסט. מבחינה קבוצתית, אליפות תכניס אותו לקטגוריה של קובי בראיינט. כעת הוא נמצא בקטגוריה של סטף. זו אמריקה וכך מודדים גדולה של שחקן. בכל אופן, הדיון תיאורטי בלבד — פילדלפיה לא תזכה באליפות.
שמילוביץ: כן, וזה אפילו לא כל כך נתון לוויכוח. אבדיה פיצח את הנוסחה של ה־NBA. מה שראינו ממנו בעונה שעברה זה עכשיו הבייסליין שלו, הנורמה. הוא אחד מ־20 השחקנים הטובים בליגה כברירת מחדל. השאלה היא האם הוא יכול להיות אפילו יותר טוב. וכמובן, רק בריאות.
אברהמי: כן, אבל השנה זו תהיה שאלה של אופי, לא של יכולת. דמיאן לילארד חוזר מפציעה ארוכה ולקבוצה שהייתה שלו לתקופה ארוכה מאוד, והוא ירצה את הכדור. ג'ה מוראנט הוא עוד שחקן שידרוש זריקות. שניהם שחקנים הרבה פחות טובים וקבוצתיים מאבדיה. דני יהיה חייב להוכיח השנה שהוא יודע לדרוש ולקחת מנהיגות.
שמילוביץ: מבחינה אישית, סטף קרי, בן 38, אבל ספק אם אפילו הוא חושב שיש לו עוד אליפות באופק הקצר שנותר לקריירה. קבוצתית, קווין דוראנט, גם הוא בן 38. שלא כמו הווריורס, יוסטון אמורה להיות פקטור במערב, ודוראנט הוא עדיין מכונה, גם אם קצת מאוחר לשנות את האופי שלו.
אברהמי: החזרה של פרד ואנווליט תעשה רק טוב לדוראנט ביוסטון. כיוון שהוא נשאר אופציית ההתקפה הכי חשובה של הקבוצה כשהיא צריכה סל, דוראנט ירשום עוד עונה של סטטיסטיקות נאות ויעבור את קובי ברשימת קלעי כל הזמנים. הוא יקבל פייט מקוואי, בן 35, שהיה מועמד לגיטימי לתואר ה־MVP בעונה שעברה, והמעבר מהקליפרס לטורונטו יעשה לו רק טוב.
אברהמי: יש שחקני שנה ראשונה טובים ממנו, אתלטיים ממנו, עם ביצועים מרשימים וקליעה מדויקת יותר, אבל אף רוקי לא מוכן לליגה כמו קמרון בוזר, הבחירה מספר 3 של ממפיס.
שמילוביץ: ההיגיון אומר בוזר — חזק, ורסטילי, למד כדורסל במכללת דיוק ואצל אבא, קרלוס בוזר, שהיה שחקן NBA מצוין. הלב, לעומת ההיגיון, מקווה שכיילב ווילסון, הבחירה הרביעית של שיקגו, יצדיק את ההייפ. ליגה עם הבולס טובים היא ליגה משמחת יותר.
שמילוביץ: פחות טרנד ויותר אילוץ, אבל הליגה סוף־סוף הכריזה מלחמה על התופעה הבזויה של הטנקינג, ועכשיו קבוצות יצטרכו לנסות לנצח. איזה קונספט מרגש.
אברהמי: אכן, לפי החוקים החדשים שהציגה הליגה, לשלוש הקבוצות הגרועות ביותר יש סיכויים נמוכים יותר לזכות בהגרלת הדראפט מאשר לשש הקבוצות שידורגו מעליהן. זאת אומרת, אף קבוצה — חוץ מאלה שאין להן בחירות דראפט בכל מקרה — לא תוותר על אף משחק עבור מאזן גרוע יותר. ההפך.
אברהמי: נתחיל מזה ששיי גילג'ס־אלכסנדר יצטרך לתת עונה מופרעת באוקלהומה סיטי כדי לזכות בתואר. אף אחד לא יכניס אותו למועדון שלוש הזכיות הרצופות, עם ראסל, צ'מברליין ובירד, בלי הופעה יוצאת דופן. ויקטור וומבניאמה הוא הבחירה הפופולרית, אבל אם המאזן של הלייקרס יהיה מספיק טוב, אני אלך עם לוקה דונצ'יץ'.
שמילוביץ: וומבניאמה. זו העונה.
אברהמי: אלמלא הפציעה של ג'יילן וויליאמס, אוקלהומה סיטי הייתה זוכה באליפות שנייה ברציפות. גם אחרי ששחררה שלושה שחקנים, זו הקבוצה הכי כישרונית והכי עמוקה בליגה. וויליאמס נשאר בריא, ג'ארד מקיין ואייג'יי מיצ'ל ממשיכים בהתקדמות שלהם, והת'אנדר יתקנו את העיוות מהפלייאוף האחרון.
שמילוביץ: סן אנטוניו. זו העונה.
43,440 נקודות: המאזן של לברון ג'יימס בליגה הסדירה. מלך הסלים של כל הזמנים ב־NBA.
4,248 שלשות: המאזן של סטף קרי, הראשון בכל הזמנים. לסגנו, ג'יימס הארדן, יש 3,390.
2.44 מטר: מוטת הידיים של ויקטור וומבניאמה, נתון שעזר לו להיות מלך החסימות שלוש עונות ברציפות.
482 ימים: הזמן שחלף מאז המשחק האחרון של טייריס הליברטון, שחוזר אחרי שנפצע במשחק השביעי בגמר 2025.
13 עונות: התקופה של יאניס אנדטוקומבו במילווקי, לפני שעבר הקיץ למיאמי.
שני תארי MVP רצופים: המאזן של שיי גילג'ס־אלכסנדר. זכייה נוספת תכניס אותו למועדון של ראסל, צ'מברליין ובירד.
53 שנה: ההמתנה של אוהדי הניקס לאליפות, שהסתיימה ביוני עם 1:4 על סן אנטוניו בגמר.
61% מהמשחקים: שיעור המשחקים שהחמיץ ג'ואל אמביד בשלוש העונות האחרונות בגלל פציעות — 150 מתוך 246.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.