שוקולד פרה, קפה נמס ובורקס מעדנות: המוצרים שמחירם זינק בסופר

מחקר מקיף של אוניברסיטת תל-אביב חושף: סל של 80 מוצרי יסוד התייקר בעד כ-20% מאז ספטמבר 2022. שוקולד פרה זינק בכ-78%, בורקס גבינה ב-31%. לפי המחקר, שופרסל מובילה את שיעורי ההתייקרות, בעוד רמי לוי שומר על הסל הזול ביותר. החוקרים: "החברות מנצלות את העובדה שיוקר המחיה נדחק מסדר היום"

תגיות

סל מוצרי המזון בישראל התייקר בארבע השנים האחרונות בקצב מהיר כמעט פי חמישה בהשוואה לארבע השנים שקדמו להן. כך עולה ממחקר חדש של פרופ' איתי אטר והדוקטורנטית עדי עומר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל-אביב.

המחקר מבוסס על מעקב רציף אחר מחירי סל קבוע של 80 מוצרים פופולריים בכ-700 סניפים של רשתות השיווק הגדולות, באמצעות נתוני מערכת פרייסז שנאספו לפי חוק המזון. המחקר לא הציג באופן מלא את נתוני רשת קרפור היפר, שלפיו היא הרשת היחידה שניתן לראות בה מגמה של ירידת מחירים בשל השקת הסל של ישראל.

על פי ממצאי הניתוח, שהשווה בין שתי תקופות של ארבע שנים: ספטמבר 2018 עד אוגוסט 2022 לעומת ספטמבר 2022 עד אוגוסט 2026, נרשם גל התייקרויות שהחל ב-2023 ונמשך לאורך 2024 ו-2025, לאחר ארבע שנים של יציבות יחסית במחירים.

עוצמת ההתייקרות מורגשת בכל ערוצי השיווק: בחנויות השכונתיות (טיב טים בסיטי, פרש מרקט, שופרסל שלי וקרפור סיטי) טיפס מחיר הסל ב-19.6% בארבע השנים האחרונות (לעומת 4.3% בלבד בתקופה המוקדמת שנבדקה); בערוצי האונליין נרשמה עלייה של 19% (לעומת 4.1%); ואילו ברשתות הדיסקאונט נרשמה התייקרות של 14.5% (לעומת 2.8% בלבד בשנים 2018–2022). רשתות הדיסקאונט שנבדקו הן רמי לוי, יוחננוף, שופרסל דיל ויקטורי וקרפור היפר באופן חלקי. משום מה הבדיקה כוללת את טיב טעם אך לא את אושר עד למשל שנחשבת לרשת דיסקאונט מובילה. כך או כך המגמה ברורה: במונחים כספיים, מדובר בתוספת של מאות שקלים לחשבון החודשי של משפחה, לעומת תוספת של שקלים בודדים בלבד בארבע השנים שקדמו להן.

בחינת רשתות השיווק מעלה פערים חדים בשיעורי ההתייקרות בין התקופות. ברשת שופרסל דיל זינק מחיר הסל בארבע השנים האחרונות ב-22.7% (תוספת של 231 שקל לסל), לאחר שבארבע השנים שקדמו עלה ב-0.6% בלבד (6 שקלים). בשופרסל שלי ובפרשמרקט נרשמה התייקרות של 19.6% בתקופה הנוכחית (תוספת של 222 שקל בשופרסל שלי לעומת 26 שקלים בעבר). ברשת ויקטורי הסל התייקר ב-16% (160 שקל לעומת 12 שקלים בעבר).

ברשתות יוחננוף ורמי לוי נרשמו עליות מתונות יותר, אך עדיין משמעותיות: ביוחננוף עלה הסל ב-8.5% (לעומת 4%), וברמי לוי נרשמה עלייה של 10.3% (לעומת 6.1% בתקופה המוקדמת). מבחינת רמות המחירים הכוללות, רשת רמי לוי ממשיכה להציג את הסל הזול ביותר ואחריה יוחננוף, בעוד טיב טעם ושופרסל דיל מציגות את הסלים היקרים ביותר. נתוני קרפור היפר נבדקו החל מ-2023 אז נכנסה לישראל: נצפתה שם עלייה במחירים עד 2026 ואז ירידה במקביל להשקת יוזמת "הסל של ישראל".

עליות מחירים גדולות נרשמו גם ברכישות באינטרנט, כאשר שירותי האונליין התרחקו מרמות המחירים של הדיסקאונט. בשופרסל אונליין התייקר הסל ב-24% (תוספת של 247 שקל לעומת שקל אחד בלבד בארבע השנים המוקדמות). בויקטורי אונליין נרשמה עלייה של 18.6% (189 שקל לעומת 37 שקל), וברמי לוי אונליין עלה הסל ב-14.1% (132 שקל לעומת 89 שקל).

הפערים בין התקופות מקבלים ביטוי מוחשי במחירי המוצרים הבסיסיים ביותר הנכללים בסל. לדוגמה שוקולד פרה חלב (עלית, 100 גרם): בסניפים השכונתיים זינק המחיר ב-77.9% — מ-5.21 שקלים בממוצע ל-9.26 שקלים (לעומת עלייה של 22% בתקופה המוקדמת). ברשתות הדיסקאונט עלה מחירו ב-57.6% (מ-4.93 ל-7.77 שקלים), ובאונליין המחיר זינק ב-73.5%. הנה מה שקרה לבורקס גבינה מעדנות, 800 גרם: ברשתות העירוניות עלה מחירו הממוצע ב-30.9% (מ-19.15 ל-25.07 שקלים), לאחר שבתקופה הקודמת מחירו ירד ב-8.4%. בדיסקאונט עלה ב-18.8%, ובאונליין זינק ב-47.5%.

עוד דוגמה שמביאים החוקרים היא קפה נמס מיובש בהקפאה טייסטר'ס צ'ויס, 200 גרם. המוצר התייקר בסופרים השכונתיים ב-26.1% (מ-31.40 ל-39.60 שקלים), לאחר יציבות מוחלטת בארבע השנים שקדמו. בדיסקאונט עלה ב-19.7% ל-35.55 שקלים. גם אורז יסמין קלאסי סוגת, 1 ק"ג רשם זינוק במחיר. בדיסקאונט נרשם זינוק של 17.7% (מ-9.72 ל-11.44 שקלים), זאת לאחר שבתקופה הקודמת הוזל ב-10.5%. באונליין עלה ב-22.4%.

החוקרים מנתחים את הגורמים שתרמו לזינוק במחירים, ומונים את העלאות המע"מ, מחירי הדלק, המים, החשמל, תעריפי הארנונה וכן את ההתייקרויות במוצרים המפוקחים. עם זאת, החוקרים מדגישים כי גורמי מאקרו מקבילים — כמו התחזקות השקל והירידה החדה במדד מחירי המזון העולמי משיאו ב-2022 — הוזילו את מחירי היבוא והיו אמורים למתן את עליות המחירים.

על פי המחקר, שינויי עלויות הייצור והיבוא אינם יכולים להסביר לבדם התייקרות רוחבית של כ-20%. הגורם המרכזי להתפרצות, לטענתם, הוא ואקום רגולטורי וציבורי: "היעדר טיפול ממשלתי והיעדר שיח ציבורי ותקשורתי בסוגיית יוקר המחיה", מציינים החוקרים. "כאשר תשומת הלב הציבורית נתונה לעניינים אחרים, החברות בשוק המזון מנצלות את ההזדמנות ומעלות מחירים".

לדברי פרופ' איתי אטר: "לאחר ארבע שנים של עליות מתונות יחסית, נרשמה האצה חדה בכל ערוצי המכירה. הפגיעה קשה במיוחד במשפחות מעוטות הכנסה, שמוציאות חלק גדול יותר מהכנסתן על מזון. הפער העצום בין התקופות מוכיח שיוקר המחיה אינו גזירת גורל. ריסון המחירים והוזלתם מחייבים טיפול ממשלתי אמיתי, מאבק נחוש במוקדי כוח והסרת חסמים. ללא התגייסות כזו — הציבור ימשיך לשלם את המחיר בקופה".