מלך ירדן עלה להתקפה, ישראל הגיבה בשקט: כך נראה "שינוי הנרטיב" הערבי אחרי 7/10

למעט ניצול פוליטי של דברי עבדאללה, רה"מ נמנע מתגובה נגד ירדן לאחר הנאום התקיף. המלך כינה את ישראל "איום אזורי" עם "תיאבון התפשטות" - ורק במשרד החוץ עקצו: "שללתם זכויות מפלסטינים, ספרו עוד על המשפט הבינ"ל". שיתוף הפעולה בתחום המים ממשיך: "מציאות שנכפתה על ידי הסכם השלום"

נאומו של מלך ירדן עבדאללה השני בכינוס העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק היה אחד הנאומים החריפים שנשמעו השבוע נגד ישראל. המלך הקדיש חלק ניכר מדבריו שלשום (יום ג') למלחמה ברצועת עזה, למצב ביהודה ושומרון ולפעילות הישראלית בדרום סוריה, והאשים את ממשלת ישראל בפשע מלחמה וב"תיאבות התפשטות" בכך שהיא פועלת ליצירת מציאות שתמנע הקמת מדינה פלסטינית. הוא גם מתח ביקורת על הקהילה הבינלאומית, שלדבריו בחרה במשך שנים "לנהל" את הסכסוך הישראלי-פלסטיני במקום לפתור אותו.

משרד החוץ תקף בתגובה את בית המלוכה ההאשמי. "משעשע במיוחד לשמוע את המלך עבדאללה השני מדבר בלהט כזה על המשפט הבינלאומי ועל זכויות הפלסטינים ביהודה ושומרון", נכתב אתמול בבוקר בחשבון הרשמי של המשרד. במשרד החוץ הזכירו את החלטתו של אביו של עבדאללה, המלך חוסיין, לנתק ב-1988 את הזיקה המינהלית והמשפטית של ירדן ליהודה ושומרון, וטענו כי בעקבותיה נשללו מתושבים פלסטינים זכויות ואזרחות ירדנית. "ספר לנו עוד על המשפט הבינלאומי", חתמו במשרד בעקיצה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, לעומת זאת, לא פרסם עד כה תגובה מדינית ישירה ומפורטת לנאומו של עבדאללה. הוא אמנם התייחס לדברי המלך בסרטון שפרסם אתמול, אך עשה זאת בעיקר כדי לתקוף את יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן בעקבות הצעתו לערב את ירדן בניהול חלקים מיהודה ושומרון. "יום אחרי שירדן השמיצה את ישראל מעל בימת האו"ם", אמר נתניהו בפתח הסרטון, לפני שעבר לתקוף את ליברמן על הצעתו. מעבר לכך, הוא לא הודיע על צעדים נגד עמאן ולא הקדיש תגובה נפרדת לטענות שהעלה המלך.

אלא שלצד הרטוריקה החריפה, ישראל וירדן ממשיכות בשיתוף פעולה בתחומים חיוניים - ובראשם המים. דחאם מתקאל אל-פואז, פרשן ירדני לענייני המזרח התיכון, הסביר בשיחה עם ynet כי מבחינת עמאן אין בכך סתירה. "בנוגע לשיתוף הפעולה הקיים בין ירדן לישראל, כולל בנושאי מים, גבולות ונושאים אחרים, הוא חלק ממציאות שנכפתה על ידי הסכם השלום משנת 1994", אמר. "נושא המים נקבע במפורש בהסכם השלום, ואין פירוש הדבר שהמחלוקת הפוליטית צריכה להיעלם".

לדברי הפרשן הירדני, "מעמדה של ירדן באו"ם משקף את מחויבותה לשלום, אך גם את התעקשותה שהשלום הזה יתבסס על פתרון פוליטי צודק ויציב, ובראשו פתרון שתי המדינות. המתח הנוכחי קשור בעיקר למדיניותה של ממשלת ישראל הנוכחית מול עזה, הגדה המערבית, ירושלים וההתנחלויות, שלדעת ירדן פוגעת בסיכויי השלום ומגבירה את חוסר היציבות. שמירה על שלום ושיתוף פעולה חשובים לירדן, אך המשך המדיניות הנוכחית של ממשלת ישראל עלול להקשות על שימור הגשרים האלה, במיוחד אם תימשך מדיניות שלדעת ירדן פוגעת בסיכויי השלום ומגבירה את המתיחות באזור. בסופו של דבר, ירדן רואה את העניין בעיקר מנקודת מבטה הלאומית. יציבותה, ביטחונה, גבולותיה והאינטרסים האסטרטגיים של ירדן קשורים ליציבות האזור".

בנאומו באו"ם התייחס עבדאללה למאמציו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לסיים את המלחמה בעזה. "הנשיא טראמפ פעל במרץ למען שלום ולמען דרך לסיום המלחמה, אבל הממשלה הישראלית ממשיכה להזיז את קו המטרה", טען. לדבריו, ישראל ממשיכה בתקיפות ובהרס תשתיות אזרחיות, אינה נסוגה ודוחקת את הפלסטינים לשטח מצומצם יותר ברצועה. הוא טען כי לא ניתן עוד לראות בכך צעדים צבאיים זמניים, והאשים את ישראל ב"ניסיון למחוק את החיים הפלסטיניים ולכפות מציאות טריטוריאלית חדשה בעזה".

המלך הפנה ביקורת קשה גם למדיניות הישראלית ביהודה ושומרון. לדבריו, הרחבת ההתנחלויות, תפיסת קרקעות והאירועים האלימים באזור אינם שורה של אירועים נפרדים אלא חלק ממדיניות שנועדה, לטענתו, לדחוק פלסטינים מאדמתם. עבדאללה הגדיר זאת "עקירה כפויה" ו"פשע מלחמה", וטען כי המדיניות בעזה ובגדה נועדה בסופו של דבר לאותה מטרה - "להפוך מדינה פלסטינית בת-קיימא לבלתי אפשרית".

עבדאללה גם מתח ביקורת על אופן ההתמודדות הבינלאומית עם ישראל. הוא הזכיר כי בידי מדינות העולם כלים כמו סנקציות, הקפאת נכסים, אמברגו ובידוד דיפלומטי, ואמר כי נעשה בהם שימוש במקרים אחרים. "אך כשמדובר בישראל, ההחלטות מסתיימות במקום שבו הן מתחילות - על הנייר", טען. לדבריו, התוצאה היא "מדינה ללא רסן".

הביקורת של המלך לא נעצרה בזירה הפלסטינית. הוא הזהיר גם מהפעילות הישראלית בדרום סוריה וטען כי "תיאבון ההתפשטות של הממשלה הישראלית הפך לאיום אזורי". לדבריו, "סוריה היא האזהרה שהקהילה הבינלאומית בוחרת לא לראות". עבדאללה הבהיר כי ירדן לא תסבול איום על גבולה הצפוני או על ביטחון המים שלה, וטען כי מהלכים ישראליים באזור עלולים לפגוע ישירות בביטחון הלאומי של הממלכה.

כלי תקשורת בירדן ובעולם הערבי העניקו לנאום סיקור נרחב. באתר המצרי "אל-רד" נכתב כי לא היה מדובר בעוד נאום ירדני על פלסטין ועזה, אלא ב"ניסיון לסדר מחדש את הנרטיב ששלט בזירה מאז 7 באוקטובר 2023", ולהעביר את הדיון אל סוגיות הכיבוש, המשפט הבינלאומי והזכויות הפלסטיניות. לפי הפרשנות שפורסמה שם, המלך לא התעלם מטבח 7 באוקטובר, אך ביקש שלא לאפשר לו להפוך ל"צ'ק פתוח" להצדקת כל מה שהתרחש לאחר מכן. עוד נכתב כי לפי "ההיגיון של המלך", גינוי מה שאירע לישראלים ב-7 באוקטובר אינו פירושו ויתור על זכויות הפלסטינים או הפיכת המלחמה בעזה למציאות אינסופית ומקובלת.

גם בירדן עצמה הוצג הנאום כשינוי בטון. בעיתן "אל-רד" - ובכלי תקשורת ירדניים נוספים - תוארו דבריו של עבדאללה כישירים וחריפים במיוחד. ב"אל-רד" הירדני אף נטען כי מדובר באחד הנאומים החזקים ביותר שבהם הציג המלך את עמדות הממלכה ביחס לסכסוך ולפעולות ישראל. הרטוריקה החריפה נגד ישראל אינה חדשה: מאז תחילת המלחמה בעזה תוקפים בכירים ירדנים את ישראל שוב ושוב, ובראשם שר החוץ איימן א-ספדי. גם המלכה ראניה התבטאה לאורך התקופה בחריפות נגד ישראל באירועים ובראיונות שונים.

הקו החריף מעמאן נמשך גם הבוקר. שר החוץ א-ספדי כתב ברשת X כי "מדיניותה של ממשלת ישראל ופעולותיה הבלתי חוקיות, המאיימות על ביטחון האזור ויציבותו, נחשפו לעולם". לדבריו, בכינוס עצרת האו"ם נשמעים קולות נגד "הריגת ילדים, הרס בתי ספר, הרעבת אזרחים והפרת הזכות לחופש של חמישה מיליון פלסטינים החיים תחת כיבוש". הוא טען כי במהלך העצרת נשמעים יותר ויותר קולות נגד מדיניות ישראל בעזה וביהודה ושומרון.

א-ספדי גם תקף את מאמצי ההסברה הישראליים וטען כי "מכונת התעמולה של ישראל ושופריה" מנהלים קמפיינים שנועדו, לדבריו, "לעוות את ההיסטוריה", ולפגוע באו"ם, בארגונים הומניטריים ובמנהיגים המבקרים את ישראל. הוא הוסיף כי ירדן תפעל כדי "לרסן את ההתפשטות והתוקפנות של ממשלת ישראל", וטען כי "ממשלת ישראל מחזיקה את עתיד האזור כולו כבן ערובה".