האתגרים והחסמים: מאחורי הצניחה בכמות הישראלים החוזרים מחו"ל

צניחה בכמות הישראלים שחוזרים לארץ: "הממשלה לא רק הזניחה, אלא הובילה לכך"

בשנים 2024-2022 חלה ירידה דרסטית של 53% במספר התושבים החוזרים. המלחמה, יוקר המחיה, הקורונה? לדעת אנשי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מה שמרתיע מפני שיבה לישראל הוא המתנה לביטוח בריאות, אפליית זכויות לעומת עולים חדשים, וקשיי השתלבות של הילדים

תגיות

מי שחושב שהאנטישימיות בעולם גורמת לגידול בכמות הישראלים ששבים ארצה מחו"ל, צפוי לאכזבה מרה. דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף תמונת מצב מדאיגה. בלב הדוח ניצב הנתון שלפיו בשנים האחרונות חלה ירידה של 53% במספר התושבים החוזרים. נתון זה מצטרף לנתונים החמורים שהתפרסמו בשבוע שעבר על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וגורמים באקדמיה, על העלייה הדרמטית במספר הישראלים שעוזבים את המדינה.

בעוד שהממוצע השנתי של החוזרים לישראל בין השנים 2012-2008 עמד על 9,300 איש בשנה, ובין השנים 2020-2013 על כ-7,400, משנת 2021 עד 2024 חלה ירידה תלולה בכמות החוזרים - מכ-8,000 בשנת 2020 לכ-3,800 ב-2024 - המספר הנמוך ביותר בשנים האחרונות. על פי המחקר, עיקר הירידה התרחשה בשנת 2023.

הירידה בכמות הישראלים החוזרים גם משפיעה על מאזן ההגירה השלילי של מדינת ישראל בשנים 2024-2022, המשקלל את מספר המהגרים לישראל ואת מספר העוזבים. על פי הנתונים של הלמ"ס, מאזן ההגירה השלילי בשנים אלו עומד על 140 אלף איש. רוב הישראלים החוזרים הם מצפון אמריקה - וגם שם חלה ירידה דרמטית.

המחקר מלמד גם על הארצות שמהן ישראלים רבים יותר שבים ארצה, ומאילו פחות. לפי הנתונים, כמחצית ממספר התושבים החוזרים בשנים 2024-2005 הגיעו מצפון אמריקה, 13% מהם שבו מבריטניה, גרמניה וצרפת, ו-6% מהם חזרו מרוסיה ואוקראינה. עם זאת, גם מספר התושבים החוזרים מארה"ב ירד במידה ניכרת בשנים 2024-2020, מכ-3,700 בשנת 2020 לכ-1,500 בלבד בשנת 2024. לעומת זאת, שיעור התושבים החוזרים מרוסיה ואוקראינה עלה בצורה ניכרת ב-2022 - ל-9% מאוקראינה ו-8% מרוסיה מכלל החוזרים, ככל הנראה עקב מלחמת רוסיה-אוקראינה.

המחקר גם התייחס לשורה של אתגרים בירוקרטיים, כלכליים וחברתיים המקשים על ישראלים לקבל החלטה לשוב הביתה:

אפליית זכויות לעומת עולים חדשים: תושבים חוזרים זכאים לסיוע מצומצם משמעותית בהשוואה לעולים חדשים. הפערים בולטים במיוחד בתחומי הסיוע הכספי, הדיור (שבו תושבים חוזרים אינם זכאים לסיוע כלל), המיסוי, וההשכלה.

המתנה ארוכה לביטוח בריאות: ישראלי ששהה בחו"ל תקופה ממושכת והפסיק לשלם ביטוח לאומי, נדרש לתקופת המתנה של עד שישה חודשים כדי לקבל שירותי ביטוח בריאות ממלכתי. כדי לבטל את ההמתנה, עליו לשלם תשלום מיוחד של 16,860 שקל. בפועל, 94% מהישראלים שנקבעה להם תקופת המתנה בשנים 2024-2022 לא שילמו סכום זה ונאלצו להמתין תקופה של חודשיים עד חצי שנה ללא ביטוח ממלכתי.

קשיי תעסוקה והסדרת מעמד: המחקר מצביע על קושי של חוזרים למצוא תעסוקה בשכר הולם בישראל, ועל תהליך מורכב וארוך שעשוי לארוך חמש עד שבע שנים כדי להסדיר מעמד לבן או בת זוג שאינם ישראלים.

קשיי השתלבות של הילדים במערכת החינוך: אף שבמקרים רבים ילדי תושבים חוזרים אינם שולטים בקריאה וכתיבה בעברית, העזרה המוצעת במערכת החינוך מוגבלת בהיקפה.

"ממשלה שרוצה להחזיר את הישראלים הביתה צריכה הייתה להעמיד את הנושא על סדר יומה", אומר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, ח"כ גלעד קריב, שלבקשתו הוכן הדוח. "גל העוינות כלפי ישראל בעולם ותחושת השייכות היו יכולים להביא לעלייה במספר הישראלים החוזרים, למרות המלחמה, אך הממשלה העדיפה להמשיך בהפיכה המשטרית, להימנע מטיפול בסוגיית יוקר המחיה ולהמשיך בפילוג החברה הישראלית".

הוועדה, האחראית לכל סוגיית הירידה והתושבים החוזרים, קיימה שורת דיונים בנושא, אך למרות דרישתה, הממשלה נמנעה מלגבש תוכנית אסטרטגית לעידוד החזרה של ישראלים השוהים בחו"ל. לדברי ח"כ קריב, הממשלה לא מינתה גורם מוסמך לטפל בגל הירידה הגדל ונמנעה מגיבוש תוכנית חומש לעידוד חזרה לארץ, בניגוד לתוכנית החומש שגובשה בשנים 2015-2010 לנושא. "בממשלה הבאה אנחנו נקדם את הנושא בעזרת שורה של צעדים, ובראשם תוכנית חומש ייעודית שתיתן מענים בתחום המעמד, התעסוקה, החינוך והקליטה", מסר קריב, "לא נוותר על הישראלים שבחרו לעזוב, ונעשה הכל כדי להקל עליהם לחזור".

לדבריו, "קו ישיר עובר בין המהפכה המשטרית ובין תפקוד הממשלה במהלך שלוש שנות המלחמה לבין הצניחה בכמות הישראלים החוזרים. בדיוק כפי שקרה בעניין הירידה מהארץ, הממשלה לא רק הזניחה את הטיפול בנושא, אלא הובילה לכך שישראלים רבים ששוהים בחו"ל מתקשים לדמיין כאן את עתידם".