הברקזיט הישראלי
התדרדרות ביחסים מול אירופה תגרום לנזק כבד לכניסת הון זר ארצה, לפגיעה בתוצר לנפש, במחקר, בסחר ובמעמדה הכלכלי, הביטחוני והבין-לאומי של ישראל
אבי כאלו|עודכן:
מערכות הבחירות בישראל נוטות לעסוק בביטחון, כלכלה, יוקר המחיה, יחסי דת ומדינה והאופי הדמוקרטי של המדינה. אלא שהבחירות הקרובות צפויות לשאת משמעות דרמטית נוספת.
במשך עשורים נהנתה ישראל ממערכת יחסים ייחודית עם אירופה. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר של ישראל, מקור להשקעות ושותף מרכזי למחקר ופיתוח. חברות ישראליות, מוסדות אקדמיים ותעשיות עתירות ידע נהנו מגישה לתוכניות מחקר ומדע אירופיות, לשווקים ולמערכת קשרים שסייעה לבסס את מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות.
אלא שבשנים האחרונות גוברת התחושה באירופה כי היחסים נמצאים בנקודת מפנה. המלחמה בעזה והשלכותיה הותירו חותם עמוק על דעת הקהל באירופה. חלק מהביקורת כלפי ישראל נובע מעמדות עוינות ותיקות, שחלקן קיבלו מסגור מחודש מאז 7 באוקטובר. חלק אחר קשור לשינויים חברתיים, דמוגרפיים ופוליטיים לצד עליית האנטישמיות באירופה. ברקע נשמעת גם ביקורת עניינית מצד גורמים הידועים דווקא כתומכי ישראל, המתמקדת בהימשכות המלחמה ובמצב ההומניטרי ברצועת עזה, בעוד שהמדיניות באיו"ש מעוררת ביקורת גוברת. הרחבת המאחזים הבלתי-חוקיים, התגברות הטרור היהודי והדיון סביב אזורים רגישים כמו E1 נתפסים בבירות אירופיות רבות כחלק ממגמה רחבה יותר. בעיני גורמים רבים בבריסל, בברלין ובפריז הדיון אינו מתמקד באירוע בודד, אלא בשאלה אם ישראל עדיין מחויבת לעקרונות המדיניים שעליהם נשענו יחסיה עם אירופה במשך עשורים.
בהתאם לכך, גם ידידותיה הקרובות של ישראל, דוגמת גרמניה ואיטליה, משמיעות ביקורת חריפה יותר מבעבר, בעוד בריטניה עומדת בראש הצועדות להחרפת הצעדים נגדנו. מנגד, עדיין יש באירופה כוחות פרו-ישראליים המונעים גיבוש קו חריף נגדנו.
כאן טמונה משמעות "הברקזיט הישראלי". ישראל אינה חברה באיחוד האירופי ולכן אינה יכולה לפרוש ממנו. אולם כמטפורה, מדובר בתהליך אפשרי של התרחקות הדרגתית: פחות אמון פוליטי, פחות נכונות לשיתוף פעולה מסחריים ומדעיים ויותר חיכוכים מדיניים בציר ירושלים-בריסל.
כפי שהברקזיט גרם נזק עצום לאזרח האנגלי בעוד שהממלכה המאוחדת מתקשה להשתקם ומנסה באופן כמעט נואש לשחזר את קשריה עם האיחוד האירופי, כך עלול לקרות למגזרים הציבורי והפרטי בישראל וגם לגברת כהן מחדרה. התדרדרות ביחסים מול אירופה תגרום נזק כבד לכניסת הון זר ארצה, לפגיעה בתוצר לנפש, במחקר, בסחר ובמעמדה הכלכלי, הביטחוני והבין-לאומי של ישראל - באופן שיקשה עד מאוד להשיב את הגלגל לאחור.
הבחירות לכנסת ה-26 אינן רק הכרעה בין מנהיגים, זהויות ואידיאולוגיות. הן יכולות להתברר גם כמרחב של הכרעה בידי הבוחר על מקומה של ישראל במערב בכלל ובאירופה בפרט. הצבעה בבחירות האלו היא גם בחירה בין "ברקזיט ישראלי" על שלל נגזרותיו השליליות לבין מאמץ לבסס מחדש יחסי אמון ושיתוף פעולה עם מוקד כוח, כלכלה וידע מהחשובים בעולם תוך כדי שימור מעמדה, ערכיה ותפיסותיה הנאורות של ישראל בקרב חברותיה במערב.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.