משרד החינוך בתקופת קיש: שפל בהישגי המדעים והמתמטיקה, ופיקוח רופף על לימודי הליבה
תוצאות המבחנים הבינלאומיים והארציים מצביעות על משבר עמוק בהשכלה המדעית בישראל. לצד תוכנית ממשלתית חדשה בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל לחיזוק החינוך המדעי, נתונים על אכיפת לימודי הליבה ותקצוב המוסדות החרדיים מעלים שאלות על סדרי העדיפויות של משרד החינוך. חלק שני בסדרת הידען הבוחנת אם משרדי הממשלה קידמו את מטרותיהם או פעלו בניגוד להן.
משרד החינוך הוא אחד הגופים המשפיעים ביותר על עתידה המדעי והכלכלי של ישראל. ההחלטות המתקבלות בו היום יקבעו כמה מהתלמידים יוכלו בעתיד ללמוד הנדסה, מדעי המחשב, רפואה או מקצועות מדעיים אחרים, וגם מה תהיה יכולתם של כלל האזרחים להבין מידע מדעי ולהתמודד עם עולם טכנולוגי משתנה.
בסדרת כתבות זו בוחן אתר הידען את תפקוד משרדי הממשלה בתחומים הקשורים למדע, לטכנולוגיה ולסביבה, על פי השאלה האם קידמו את המטרות שלשמן הם קיימים. לאחר בחינת המשרד להגנת הסביבה, הפרק השני עוסק במשרד החינוך בתקופת השר יואב קיש, ומתמקד בשני מבחנים מרכזיים: הישגי החינוך המדעי והאחריות להקניית לימודי יסוד לכלל התלמידים.
התוצאות: נסיגה מתמשכת בהישגי התלמידים
בספטמבר 2026 פורסמו תוצאות מבחני PISA 2025. לפי ראמ"ה, הישגי ישראל במדעים, במתמטיקה ובקריאה היו הנמוכים ביותר שנמדדו מאז החלה להשתתף במחקר. ביחס למחזור הקודם ירדו הציונים ב־23 נקודות במדעים, ב־25 נקודות במתמטיקה וב־38 נקודות בקריאה.
בקרב מדינות OECD דורגה ישראל במקום ה־33 מתוך 38 במתמטיקה ובמדעים. כ־40% מהתלמידים שנבחנו במדעים לא הגיעו לרמת המיומנות הבסיסית.
התוצאות מצטרפות לירידה שנמדדה במבחני TIMSS 2023, שבהם ירדו ציוני תלמידי כיתות ח' בישראל ב־32 נקודות במתמטיקה ובמדעים לעומת 2019.
אין לייחס את כל הירידה לממשלה הנוכחית. משבר הקורונה, מלחמת חרבות ברזל, פינוי תלמידים והפרעות ממושכות ללימודים השפיעו על מערכת החינוך, וחלק מהקשיים נוצרו שנים לפני תחילת כהונתה. ואולם, אלה בדיוק הנסיבות שבהן נבחנת יכולתו של משרד החינוך לזהות פערים, להקצות משאבים ולצמצם את הפגיעה בתלמידים.
רק 3% עמדו במלוא הדרישות במדעים
ממצא אחר, שפורסם גם הוא בספטמבר 2026, הגיע ממבחן "תנופה" הארצי במדע וטכנולוגיה לתלמידי כיתות ט'. לפי ראמ"ה, רק 3% מהתלמידים שנבחנו עמדו באופן מלא בדרישות תוכנית הלימודים, ועוד 16% היו קרובים לעמידה מלאה.
יש לדייק במשמעות הנתון. אין פירושו שרק 3% מהתלמידים יודעים מדעים, אלא שזהו שיעור העמידה ברף שהוגדר כעמידה מלאה בדרישות התוכנית. כמו כן, מדובר במדידה ראשונה, ללא בסיס להשוואה ישירה לשנים קודמות. במבחן השתתפו 28,749 תלמידים, ושיעור ההשתתפות עמד על 75%. תלמידי החינוך החרדי לא נדגמו במחזור זה.
למרות ההסתייגויות, הממצא מצביע על פער משמעותי בין רמת הידע והמיומנויות שנקבעה בתוכנית הלימודים לבין הישגי התלמידים שנבחנו.
הממשלה הציגה תוכנית שיקום — אך יישומה עדיין נבחן
לצד הנתונים הקשים, משרד החינוך הציג צעדים לחיזוק החינוך המדעי. ביוני 2026 הוצגה בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת תוכנית "ישראל ריאלית", בהיקף רב־שנתי מתוכנן של כ־1.5 מיליארד שקל.
התוכנית כוללת הכשרת מורים, פיתוח תוכניות לימודים, הרחבת לימודי STEM ושיתופי פעולה עם האקדמיה והתעשייה. בין יעדיה: החזרת ישראל לעשירייה הראשונה במבחנים הבינלאומיים בתוך חמש שנים.
המשרד דיווח כי כ־50% ממורי המתמטיקה והמדעים השתתפו בהכשרות מקצועיות, וכי 867 אנשי הייטק עברו הסבה להוראה, מעל היעד שהוגדר לאותה שנה.
אלה צעדים חשובים, ויש להביאם בחשבון בהערכת תפקוד המשרד. עם זאת, הכרזה על מסגרת תקציבית איננה שקולה להוצאת הכספים בפועל, והכשרת מורים איננה מוכיחה לבדה שיפור בהישגי התלמידים. לבחינת הצלחת התוכנית נדרשים נתונים על ביצוע תקציבי, שעות הוראה, איכות ההכשרה והתקדמות מדידה בהישגים.
מספר תלמידי בגרות הטק הוכפל — אבל שיעורם כמעט לא השתנה בעשור
ביוני 2026 הציג שר החינוך בוועדת החינוך נתון חיובי נוסף: יותר מ־15 אלף תלמידים במסלול "בגרות טק" בשנת 2025, לעומת 7,512 בשנת 2015.
אולם מבט בשיעורם מכלל תלמידי השכבה מציג תמונה מתונה בהרבה. ב־2015 היו תלמידי המסלול 11.2% מהשכבה, וב־2025 עמד שיעורם על 11.6%.
כלומר, אף שמספר התלמידים במסלול גדל במידה ניכרת, חלקם היחסי בשכבה השתנה מעט בלבד לאורך עשור. אין בכך כדי לבטל את ההתקדמות שנרשמה בשנים האחרונות, אך הנתון מדגים עד כמה חשוב להבחין בין גידול במספר המשתתפים לבין הרחבת ההזדמנות היחסית להשתלב בלימודים מדעיים מתקדמים.
לימודי הליבה: כאשר התקצוב אינו מבטיח הוראה בפועל
בעיה נפרדת נוגעת לפיקוח על לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים לבנים.
מחקר שפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה ביולי 2025, על סמך נתוני משרד החינוך שהתקבלו בבקשות חופש מידע, מצא כי בשנת הלימודים תשפ"ד קוזזו תקציבים בשל אי־עמידה בחובת לימודי הליבה רק מ־6% מכלל מוסדות החינוך החרדיים היסודיים לבנים.
לפי המחקר, המשרד לא קיזז תקציבים ממוסדות הפטור והמוסדות המוכרים שאינם רשמיים בשל אי־עמידה בחובה זו, אף שגם הם מחויבים להיקפים מוגדרים של לימודי יסוד. בקרב מוסדות שקוזזו מהם כספים, שיעור הקיזוז הממוצע היה כ־6% מתקציב המוסד.
חשוב להדגיש כי מדובר בכשל אכיפה מתמשך, שאינו מוגבל לכהונת הממשלה הנוכחית. אלא שהממשלה הנוכחית נדרשה להתמודד עם הכשל, והשאלה היא באיזו מידה פעלה לתקנו.
משרד החינוך ומשרד האוצר חלוקים על היקף הפרת הדרישות
באוגוסט 2026 דיווח N12, על סמך תגובה שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ, כי משרד החינוך שלח התראות לשלילת רישיון ל־31 מוסדות ברשתות החינוך החרדיות לאחר שהתברר שלא לימדו מקצועות ליבה כנדרש.
לעומת זאת, לפי הדיווח, משרד האוצר סבר כי 171 מוסדות אינם עומדים בקריטריונים הנדרשים לתקצוב במסגרת הרשתות.
הפער נבע בין היתר מהבדלים בפרשנות הדרישות: משרד החינוך נקט גישה מקילה יותר באשר למספר המקצועות ולשכבות הגיל שבהן יש להוכיח שהתקיימה הוראה בפועל, בעוד משרד האוצר דרש עמידה רחבה יותר בתוכנית היסוד.
לפי אותו דיווח, מוסדות שקיבלו התראות הורשו להתחייב לתקן את הליקויים, ורק שלושה מוסדות שסירבו להתחייב היו אמורים לעבור למעמד של מוסדות פטור.
אפשר לראות במתן הזדמנות לתיקון ניסיון להכניס מוסדות למסלול של עמידה בדרישות, במקום להפסיק את תקצובם באופן מיידי. מנגד, המדיניות מחייבת בדיקה חוזרת ופיקוח אפקטיבי. ללא הוכחה שהתיקון בוצע, התחייבויות מנהלים אינן מבטיחות שהתלמידים מקבלים את ההשכלה שהמוסד התחייב לספק.
תקציבים נוספים בתקופת הבחירות
ב־4 באוגוסט 2026 אישרה ועדת הכספים, במהלך פגרת הבחירות, העברות תקציביות של כרבע מיליארד שקל למטרות שונות בחינוך החרדי.
על פי דיווח "ישראל היום", התקציבים כללו בין היתר מימון לגננות, הסעות, צהרונים, מניעת נשירה, הכשרת מורות ומוסדות חינוך.
אין להסיק מכך שכל הכספים הועברו למוסדות שאינם עומדים בחובת הליבה. חלק מהסעיפים נועדו למתן שירותים חינוכיים חיוניים. אולם לנוכח המחלוקת בין משרד החינוך למשרד האוצר על עמידת המוסדות בדרישות, מתעוררת שאלת הקשר בין הרחבת התקצוב לבין מנגנוני הבקרה על השימוש בכספי הציבור.
המבחן איננו רק כמה כסף קיבל מוסד חינוכי, אלא האם הכסף משמש למטרות שלשמן הוקצה והאם התלמידים מקבלים את ההשכלה שהמדינה מחויבת להבטיח להם.
המחסור במורים: לא רק בעיה מספרית
דוח PISA 2025 מצא כי מחצית מהתלמידים בישראל לומדים בבתי ספר שמנהליהם דיווחו כי מחסור במורים פוגע לפחות במידה מסוימת בהוראה, לעומת 39% בממוצע מדינות OECD.
גם בדיון בכנסת ביוני 2026 הוצגו נתונים על בעיות בהוראת המדעים בחטיבות הביניים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהוצגו בדיון, בעשור האחרון גדל מספר מורי המדעים בחטיבות בכ־13%, אולם שעות ההוראה במדעים גדלו בכ־3% בלבד. שיעור ההתאמה המקצועית של המורים להוראת מדעים עמד סביב 50%.
נתונים אלה ממחישים מדוע אין די בגידול במספר המורים או בהכרזה על תוכנית הכשרה: השאלות הקובעות הן מי מלמד, איזו הכשרה יש לו, כמה שעות הוראה מתקיימות ומה איכות ההוראה בפועל.
המבחן של משרד החינוך: השכלה מדעית לכל תלמיד
משרד החינוך אינו יכול להבטיח שכל תלמיד יהיה מדען או מהנדס, אך הוא אחראי ליצור את התנאים שיאפשרו לכל תלמיד לרכוש ידע בסיסי במדעים ובמתמטיקה, ולמי שמעוניין בכך להמשיך ללימודים מתקדמים.
בתקופת כהונתו של יואב קיש התגלו נתונים חמורים על הישגי התלמידים, לצד צעדים ממשלתיים המכוונים לשיפור המצב. הבעיה המהותית היא הפער בין ההכרה בחשיבותו של החינוך המדעי לבין פיקוח שאינו מבטיח באופן שוויוני את הוראת מקצועות היסוד.
הצלחת המשרד אינה יכולה להימדד רק במספר התוכניות שהושקו או בהיקף הכספים שהוקצו. היא מחייבת הוכחה של שיפור בהישגים, בהכשרת המורים, בנגישות לחינוך מדעי ובאכיפת הדרישות על מוסדות המקבלים תקציב ציבורי.
השאלה שנותרת פתוחה היא האם מדיניות הממשלה מצמצמת את הפערים האלה, או ממשיכה לקיים מערכת שבה ההזדמנות לרכוש השכלה מדעית תלויה במידה רבה בסוג בית הספר שבו הילד לומד.
תגובת משרד החינוך
אתר הידען פנה לדוברות משרד החינוך ב־11 באוקטובר 2026 בשאלות על אכיפת לימודי הליבה, העברות התקציב, המחסור במורים והתקדמות התוכניות לחיזוק החינוך המדעי. המשרד התבקש להשיב עד השעה 17:00 באותו יום ולצרף נתונים ומסמכים.
עד להכנת הכתבה לא אותרה תשובה לפנייה בתיבת הדואר שנבדקה. ככל שתתקבל תגובה, היא תובא לידיעת הקוראים.
שאלות ותשובות
האם הממשלה הנוכחית אחראית לכל הירידה בהישגים?
לא. משבר החינוך המדעי מתפתח לאורך שנים והושפע גם מהקורונה ומהמלחמה. עם זאת, הממשלה אחראית לצעדים שנקטה בתקופת כהונתה, ובכלל זה סדרי העדיפויות התקציביים, הפיקוח על בתי הספר ויישום תוכניות השיקום.
האם כל בתי הספר החרדיים אינם מלמדים ליבה?
לא. מסגרות החינוך החרדי שונות זו מזו. החינוך הממלכתי־חרדי מחויב לליבה מלאה, וגם בבתי ספר אחרים קיימת הוראה של מקצועות כלליים בהיקפים שונים. הביקורת מתמקדת במוסדות שאינם עומדים בדרישות החלות עליהם ובפיקוח המדינה על עמידה זו.
האם תוכנית ישראל ריאלית יכולה לשפר את המצב?
ייתכן. התוכנית כוללת צעדים רלוונטיים בהכשרת מורים ובהרחבת לימודי המדעים והטכנולוגיה. הצלחתה תתברר על פי הביצוע התקציבי, היקף היישום ותוצאות מדידות לאורך השנים הבאות.
מקורות מרכזיים
ראמ"ה – תוצאות PISA 2025 · ראמ"ה – מבחן המדעים לכיתות ט' · המכון הישראלי לדמוקרטיה – אכיפת לימודי הליבה · הכנסת – תוכנית ישראל ריאלית · N12 – המחלוקת על הפיקוח · ישראל היום – העברות תקציביות
עוד בנושא באתר הידען
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.