כך "צדים" את חיילי צה"ל בטורקיה

משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות חושף מנגנון לאיתור חיילים בעלי אזרחות טורקית: סריקה ברשת, מיפוי משפחתם, זיהוי יחידות צבאיות והעברת המידע כדי להגיש תלונות פליליות. מאחורי הפעילות עומדת רשת קשרים הכוללת ארגוני טרור

תגיות

דוח חדש של משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות חושף מנגנון שיטתי לאיתור חיילי צה"ל בעלי אזרחות טורקית: סריקת רשתות חברתיות, מיפוי בני משפחה, זיהוי יחידות צבאיות והעברת המידע לעורכי דין לצורך הגשת תלונות פליליות. מאחורי הפעילות נחשפת רשת קשרים הכוללת גם ארגוני טרור מוכרזים. ברקע: דוח אחר מצביע על הפיכת העוינות לישראל וליהודים לחלק מהמוסדות בטורקיה.

זה כבר לא מסתכם בהפגנות נגד ישראל ברחובות איסטנבול או בהתבטאויות החריפות של נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. דוח הכולל מסמכים חדשים המתחקים אחר פעילותם של ארגונים אנטי-ישראליים באנקרה חושף מנגנון ממוקד נגד ישראלים, ובעיקר נגד בעלי אזרחות ישראלית-טורקית ששירתו בצה"ל.

במרכז הפעילות נמצאים על פי המסמכים ארגון (Worldwide Lawyers Association (WOLAS ו-Freedom Watch Platform (Özgürlük Nöbeti Platformu). השניים פועלים בזירות שונות אך משלימות: איסוף מידע גלוי על ישראלים, פעילות דה-לגיטימציה ולוחמה משפטית, וניסיון לתרגם את המידע שנאסף להליכים פליליים נגד ישראלים.

המסמכים מצביעים על רשת קשרים רחבה הכוללת בין היתר את Al-Haq ו- IHH, ארגוני טרור מוכרזים, ואת Al-Mezan ארגון הנתון לסנקציות אמריקניות, לצד Mavi Marmara, Freedom Flotilla וארגונים אחרים. במסמכים מתוארים גם גילויי הזדהות של פעילים ברשת עם חמאס.

אחד החלקים המדאיגים במסמכים הוא פירוט שיטת הפעולה של Freedom Watch Platform. לפי הדוח, הפעילים משתמשים במודיעין ממקורות גלויים כדי לאתר ישראלים ששירתו בצה"ל ומחזיקים גם באזרחות טורקית.

השלב הראשון הוא החיפוש. הארגון מנטר עוקבים ופרסומים ברשתות החברתיות, בדגש על דפים המזוהים עם הקהילה היהודית בטורקיה. לאחר שאותר "יעד" מתבצע מיפוי של קשריו המשפחתיים והחברתיים. בשלב הבא מנותחים תצלומים וחומרים שהועלו לרשת בניסיון לזהות סממנים צבאיים, שיוך ליחידות בצה"ל והקשר של השירות הצבאי.

בשלב הרביעי הופכים הממצאים לפומביים: הפרטים מתפרסמים ברשת ובמקביל מועברים באמצעות עורכי דין לצורך הגשת תלונות לרשויות באנקרה.

הדוח מציג גם מקרה בוחן מפברואר 2026 של חיילת לשעבר בעלת אזרחות ישראלית-טורקית. לפי המסמכים, הפעילים הגיעו אליה באמצעות פרסומים ברשת, ובהם פוסט שפרסמה אמה ביום גיוסה לצה"ל. בהמשך נותחו תמונות שלה כדי לנסות לזהות את שיוכה הצבאי, מופו בני משפחה נוספים המשרתים בצה"ל, ולבסוף פורסמו הפרטים והוגשה תלונה.

Freedom Watch Platform לא החלה את דרכה כגוף המתמקד בחיילי צה"ל. לפי המסמכים, היא צמחה ממחאת שטח בנמל באיסטנבול סביב עיכוב יציאתה של ספינת סיוע לעזה ב-2024 דרך עמותת Mavi Marmara. בהמשך הפכה הפלטפורמה לזירה לפעילות דה-לגיטימציה נגד ישראל, לרבות קמפיינים נגד חברות ישראליות. בהמשך השתנה גם יעד הפעילות: ממדינת ישראל ומחברות ישראליות - לישראלים עצמם.

בפברואר 2026 הגיעה סוגיית חיילי צה"ל המחזיקים באזרחות טורקית לדיון בפרלמנט. בחודשים פברואר ומרץ מתואר שיתוף פעולה עם HÜDA PAR, לרבות מעורבות המחלקה המשפטית של המפלגה. ב-7 במרץ הוגשה תביעה נגד אזרחים טורקים בעלי אזרחות כפולה ששירתו בצה"ל.

לאחר שצה"ל פרסם בפברואר 2026 מידע על חיילים המחזיקים באזרחויות זרות, לפי הדוח, הגבירה הפלטפורמה את מאמציה לאתר ולחשוף דווקא חיילים המחזיקים באזרחות טורקית.

כאמור, ישנו גם מחקר אחר שערך המשרד שחושף כי אנטישמיות, דה-לגיטימציה ולוחמה משפטית כנגד ישראלים מתקיימים בטורקיה בעצימות גבוהה כחלק ממדיניות סדורה ומוכתבת מראש של הנהגת המדינה ומוסדותיה. אגף המחקר במשרד טוען כי המנגנון מושרש החל ממערכת החינוך והדת ועד לארגונים הפועלים בזירה הבינלאומית נגד חיילי צה"ל ואזרחי ישראל, ופועל להאשים אותם בפשעי מלחמה.

לצד פעילות Freedom Watch Platform פועל WOLAS, ארגון של עורכי דין ואקדמאים הפועל מטורקיה בזירה הבינלאומית בתחומי המשפט הבינלאומי וזכויות האדם. לפי המסמכים, אחד מדפוסי הפעולה שלו הוא ניסיון להפוך מידע גלוי, או מידע שהושג באמצעים משפטיים, לבסיס להליך פלילי נגד אזרחים בעלי זיקה לישראל. בין היתר מתואר ניסיון ליצור מאגר שמי של חיילי צה"ל המחזיקים באזרחות טורקית, לעגן את הפרטים במסמכים המיועדים לשמש כ"ראיות רשמיות" בבתי משפט ולהעבירם לרשויות האכיפה באנקרה.

מפת הקשרים המופיעה במסמכים ממחישה עד כמה הפעילות אינה מוגבלת לארגון אחד. לצד WOLAS ו-Freedom Watch Platform מופיעים IHH ו-Al-Haq, המוגדרים במסמכים כחלק מרשת הקשרים, וכן Al-Mezan, Freedom Flotilla, Mavi Marmara וגופים בינלאומיים אחרים. התרשים מצביע על סוגים שונים של קשרים - מפעילות משותפת וייעוץ משפטי ועד חתימה משותפת על פניות בינלאומיות נגד ישראל.