תקווה מחודשת בנפאל: "46 ניצולים נלכדו במנהרה עם מים ומזון, הם כנראה בחיים"

שבוע בדיוק לאסון השיטפון בגבול עם טיבט מניין ההרוגים הרשמי עומד על 1,130 ומספר הנעדרים על קרוב ל-4,500, מהם מאות אזרחים זרים מ-39 מדינות, כולל שני ישראלים. ברשות החשמל הנפאלית חושפים כי עשרות עובדים של תחנת כוח הידרואלקטרית נמצאים כנראה בחלל תת-קרקעי דמוי חדר עם אמצעי הישרדות. מחלצים מהודו וארה"ב מסייעים, ציוד האזנה יישלח למנהרות לחפש אותות חיים אחרי שרחפנים לא מצאו ניצולים. היקף ההריסות: כמו 6 בנייני אמפייר סטייט

גורם ברשות החשמל של נפאל אמר היום (ד') לסוכנות הידיעות רויטרס כי יש סיכוי גבוה שעשרות עובדים של תחנת כוח הידרואלקטרית שנלכדו בשיטפון בשבוע שעבר ולכודים בחלל תת-קרקעי יימצאו בחיים, אף שעבר בדיוק שבוע מאז האסון. לדבריו לעובדים הלכודים יש מים ומזון בתוך המבנה, ומכאן נובעת האופטימיות.

מאז אסון קריסת הקרחון והשיטפון שבא בעקבותיו בשבוע שעבר – אסון שבו נהרגו יותר מ-1,000 בני אדם בטיבט ובנפאל ולמעלה מ-4,000 עדיין נעדרים – ממקדים כוחות החילוץ מאמצים כבירים בשורה של תחנות כוח הידרואלקטריות שנפגעו מהמים, ושבהן נלכדו יותר מ-900 פועלים. לפחות 279 בני אדם כבר חולצו מהריסות המתקנים האלה, אבל לפחות 639 נוספים עדיין נעדרים, וחלק גדול מהם לכודים כנראה במנהרות תת-קרקעיות, בין שבחיים ובין שלאו.

הזמן הקריטי לחילוץ ניצולים באסונות מהסוג שפקד את נפאל וטיבט הוא 72 השעות הראשונות, משום שלאחר מכן מתקשה האדם לשרוד ללא מים ומזון, מה גם שייתכן כי האוויר במנהרות דליל ושהלכודים מחכים בעלטה. המועד הקריטי הזה חלף כבר ביום שבת, ולכן התקווה למצוא ניצולים ברבים ממוקדי החיפושים דועכת, אבל לפחות לגבי תחנת הכוח ההידרואלקטרית רסוואגאדהי יש כעת אופטימיות מחודשת.

"ברסוואגאדהי אנחנו מעריכים ש-46 בני אדם לכודים במבנה דמוי חדר בתוך המנהרה", אמר לרויטרס אמהסו קיראן שאהי, חבר הנהלת רשות החשמל של נפאל. "יש לנו ביטחון רב שהם בחיים גם לאחר שבוע, כי יש להם מזון ומים שם בתוך המבנה". צוותי חילוץ מיוחדים מהודו, סין וארה"ב משתתפים בניסיונות להגיע ללכודים במנהרות, ואחרי שכבר נשלחו לתוכן כמה רחפנים, שלא הובילו למציאת ניצולים, הם מתכוונים להשתמש בציוד האזנה מתקדם כדי לקלוט אותות חיים. בהמשך ייכנסו אל המנהרות גם צוותי חילוץ של ממש.

פרויקט תחנת הכוח ההידרואלקטרית ראסווגאדהי, מתקן בהספק של 111 מגה-ואט הממוקם במחוז ראסווה שנפגע קשות בשיטפון, שוכן בעמק הררי כ-5 קילומטרים מגבול נפאל עם סין. "זהו הפרויקט היחיד שבו ניתן ללכת בתוך המנהרה. הצבא ניסה לעשות זאת לפני שלושה ימים, אבל הם לא מצאו את החדר", אמר שאהי. "עכשיו אנחנו נכנסים שוב פנימה". הוא סיפר שהציפייה היא למצוא שם ניצולים, משום שיש בפנים חלל יבש.

פרויקטים הידרואלקטריים זכו לפריחה בנפאל מאז תחילת המאה, אז ביקשה המדינה ההררית לנצל את מקורות המים שלה בהימלאיה כדי להתמודד עם מחסור כרוני בחשמל מבית, ולמנף את האפשרות למכור חשמל לשכנתה מדרום, הודו. פרויקטים כאלה בהרי נפאל זקוקים למנהרות שיובילו מים דרך פני השטח התלולים, מה שמאפשר ליזמים לנצל את הפרשי הגבהים החדים בין נהרות ההימלאיה לבין תחנות הכוח כדי לייצר חשמל. בכמה מהמנהרות הללו לפי הערכות נמצאים כעת חלק מהלכודים.

אתמול פרסמה רשת BBC עדות חדשה מהבריחה של כמה מהעובדים במתקן הידרואלקטרי ברגעי האסון ביום רביעי בשבוע שעבר. תאגיד השידור הבריטי שוחח עם פמבה דונדו טמאנג, שסיפר כי עמד בראש צוות של כ-30 פועלים, שעסקו באותה עת בציפוי אחת המנהרות בבטון. הוא העיד כי הדבר הראשון שחש היה משב רוח פתאומי וחזק כל כך עד שהעיף לוחות דיקט באוויר והזיז ממקומו ציוד מכני כבד. "רצתי לעבר פתח המנהרה", הוא סיפר, "המים רדפו אחריי ואני רצתי לפניהם". לדבריו רץ במשך כ-20 דקות כדי להימלט מזרם המים העוצמתי, שהמשיך לרדוף אחריו במעלה ההר. "הייתי כמעט מחוסר הכרה מרוב הלם. לא יכולתי לחשוב בבהירות". חברו, איתה גאלה, סיפר כי משב הרוח העוצמתי כמעט העיף אותם בזמן שרצו בכל כוחם. בסופו של דבר הצליח טמאנג למצוא מחסה יחד עם כמה אנשים נוספים בכפר סמוך, שם שהו במשך יומיים, עד שהצבא הגיע לחלץ אותם. הוא מעריך שכ-50 עד 60 עובדים הצליחו להימלט מהמנהרה יחד איתו.

יותר מ-99% מהחשמל בנפאל מופק באמצעות תחנות הידרואלקטריות, וטמאנג וגאלה סיפרו כי סייעו בהקמת פרויקט תחנת הכוח ההידרואלקטרית טרישולי 3B. התחנה, שהייתה אמורה להיפתח בשנה הבאה, תוכננה לעשות שימוש חוזר במים מתחנה הידרואלקטרית שנמצאת במעלה הזרם בנהר הטרישולי, כדי לייצר חשמל נוסף עבור רשת החשמל הלאומית של נפאל. באתר פעלו כמה צוותים, וטמאנג סיפר שהצוות שהפעיל את המכונה הגדולה לציפוי המנהרה היה האחרון שיצא ממנה. אבל זמן קצר לאחר מכן הוא הבין את גודל האסון שפקד את האזור – ואת משפחתו. "יכולתי לראות את המקום שבו הבית שלי היה אמור להיות. לא נשאר שם כלום. אז הבנתי שהכול אבד".

היום טיפס מספר ההרוגים הרשמי באסון ל-1,130, מהם 1,114 בנפאל ו-16 בסין, שבה שוכן חבל טיבט, ומספר הנעדרים עומד על 4,462, מהם 3,916 בנפאל ו-546 בסין. מאות מבין הנעדרים הם אזרחים זרים: בנפאל לבדה מוגדרים כנעדרים כ-590 אזרחים זרים מ-39 מדינות. יצוין כי סין, שמנהלת צנזורה קפדנית על המידע שהיא מפרסמת, לא עדכנה את מספר ההרוגים והנעדרים מאז יום ראשון.

בין הנעדרים עדיין נמנים שני אזרחים ישראלים. האחד הוא גבר בשנות ה-60 לחייו, שהיה חלק מקבוצת מטיילים לאתרים הקדושים להינדים באזור האסון. השנייה היא קתרינה זקוביץ, אישה בת 41 שאינה מתגוררת בארץ, ושמחזיקה באזרחות ישראלית לצד אזרחותה הבלארוסית.

לנוכח התמעטות הסיכויים למצוא ניצולים הודיע ראש ממשלת נפאל בלנדרה שאה כי מוקד הפעילות יעבור ממבצעי חיפוש, הצלה וסיוע לכיוון של שיקום ובנייה מחדש. לפי תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP), האסון הותיר אחריו לפחות 2.2 מיליון טונות של הריסות – כולל חלקי מבנים, סלעים ומשקעים – וזוהי כמות שוות ערך לשישה בנייני אמפייר סטייט.

תושבים באזורים שנפגעו ממשיכים להסתובב בין השרידים של מה שהיו פעם כפרים ועיירות שוקקי חיים, ומנסים להציל כל מה שאפשר מרכושם. "בעלי ואני הצלחנו להימלט בשלום. אבל לא יכולנו לקחת איתנו דבר", אמרה שאנטה סונאר, בעלת חנות קטנה בת 45 ששרדה את השיטפון במחוז נוואקוט. "איבדנו את כל מה שהיה לנו. אבל אנחנו בני מזל שלא קרה לנו כלום".

דובר האו"ם סטפן דוז'אריק ציין כי ארגוני הסיוע מודאגים מאוד מהסכנה הגוברת לבריאות הציבור בשל הצפיפות במרכזי המפונים, המים המזוהמים ומתקני בריאות שניזוקו, במיוחד עבור נשים וילדים, וכל זאת בעיצומה של עונת המונסון. ראש הממשלה שאה ציין כי ממשלתו הגבירה את פעולות הניטור ואמצעי התגובה כדי למנוע התפרצויות אפשריות של מחלות באזורים מוכי השיטפון.