מחירי הדירות יורדים כבר תקופה ארוכה: האם כללי המשחק השתנו?

מדד מחירי הדירות שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על ירידה שנתית של 1.5%, כאשר ב-5 מתוך 6 מחוזות נרשמו ירידות. גם המחיר הממוצע של דירה צנח בכ-137 אלף שקל ברבעון, אך בתל אביב דווקא נרשם זינוק. מה מסתתר מאחורי הנתונים, והאם הירידות מסמנות שינוי מגמה של ממש בשוק הדיור? ניתוח
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שפורסמו אתמול (ראשון), מספקים אינדיקציה נוספת להתבססות מגמת הירידה במחירי הדירות בישראל. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.2% בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2026 לעומת יולי-אוגוסט, והשלים ירידה שנתית של 1.5%.
אולם מעבר לשיעור הירידה עצמו, הנתון המשמעותי הוא משך הזמן שבו נמשכת המגמה: לפי הלמ"ס, מדובר בתקופה הארוכה ביותר של ירידות מחירים שנתיות בעשור האחרון, בהשוואה לשתי תקופות הירידה הקודמות שנרשמו ב-2018 וב-2023. המשמעות היא ששוק הדיור לא מתמודד עוד עם תיקון מחירים נקודתי בלבד. הירידות נמשכות לאורך זמן, מתרחשות ברוב המחוזות וניכרות גם בשוק הדירות החדשות.
אחד הממצאים החשובים הוא הפיזור הגיאוגרפי של הירידות. בהשוואה שנתית, 5 מתוך 6 המחוזות בישראל רשמו ירידות מחירים. מחוז תל אביב מוביל עם ירידה של 2.1%, אחריו מחוז המרכז עם ירידה של 2%, הדרום עם 1.6%, הצפון עם 0.3% וירושלים עם 0.1%. רק במחוז חיפה נרשמה עלייה שנתית, בשיעור של 0.3%. הנתונים מלמדים שהירידות אינן מוגבלות לאזור אחד, אך גם חושפים הבדלים משמעותיים בעוצמתן. דווקא מחוזות תל אביב והמרכז, המזוהים עם רמות המחירים הגבוהות בישראל, מובילים את הירידות השנתיות.
עם זאת, בחינת השינוי האחרון מצביעה על תמונה פחות אחידה. בעוד שבמחוז תל אביב ירדו המחירים ב-0.8%, בדרום ב-0.6% ובמרכז ב-0.2%, במחוז חיפה נרשמה עלייה של 0.8% ובצפון עלייה של 0.4%. בירושלים לא חל שינוי. כלומר, המגמה השנתית עדיין שלילית ברוב הארץ, אך הנתונים האחרונים אינם מצביעים על האצה גורפת של הירידות בכל המחוזות.
בשוק הדירות החדשות נרשמה ירידה של 0.7% בחודשים אוגוסט-ספטמבר, לעומת ירידה של 0.2% במדד הכללי, הכולל דירות חדשות ויד שנייה. בהשוואה שנתית, לעומת זאת, מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.2% בלבד, לעומת ירידה של 1.5% בכלל השוק. הפער הזה מלמד שבתקופה האחרונה הדירות החדשות רשמו ירידה חדה יותר מהמדד הכללי, אך לאורך שנה שלמה הירידה במחיריהן דווקא מתונה יותר.
נתון נוסף מסייע להבין את התמונה: שיעור העסקאות במסגרת סבסוד ממשלתי מכלל עסקאות הדירות החדשות ירד מ-42.8% ל-41.8%. למרות השינוי בתמהיל העסקאות, גם מדד הדירות החדשות שאינו כולל עסקאות מסובסדות ירד ב-0.7%. כך שהירידה במחירי הדירות החדשות אינה מוסברת רק באמצעות מכירת דירות מוזלות במסגרת תוכניות ממשלתיות – היא ניכרת גם בעסקאות שאינן מסובסדות.
בלמ"ס פרסמו גם נתונים אודות המחיר הממוצע של דירה בישראל, שמתפרסמים מדי רבעון, ומצאו כי ברבעון השלישי של 2026 נרשמה ירידה במחירים. בחודשים יולי-ספטמבר עמד המחיר הממוצע על כ-2.287 מיליון שקל, לעומת כ-2.424 מיליון שקל ברבעון השני. מדובר בירידה של 5.7%, שהם כ-137 אלף שקל בתוך 3 חודשים.
חשוב להבין: בעוד מדד מחירי הדירות מנטרל הבדלים באיכות ובמאפייני הנכסים, המחיר הממוצע מבוסס על העסקאות שבוצעו בפועל. לכן, ירידה של 5.7% במחיר הממוצע לא מעידה בהכרח על כך שדירה זהה הוזלה בשיעור דומה. היא עשויה לשקף גם שינוי בתמהיל הדירות שנמכרו, למשל מכירה של יותר דירות קטנות או של יותר דירות באזורים זולים. בנוסף, נתוני המחירים הממוצעים מתייחסים לעסקאות בשוק החופשי בלבד, ללא עסקאות בסבסוד ממשלתי.
אחת הסתירות הבולטות בנתונים נמצאת בתל אביב. מצד אחד, מחוז תל אביב מוביל את הירידות השנתיות במדד מחירי הדירות, עם ירידה של 2.1%. מצד שני, המחיר הממוצע בעיר תל אביב זינק ב-12.1% ברבעון השלישי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, והגיע לכ-4.606 מיליון שקל. אבל מדד המחירים מתייחס למחוז תל אביב כולו, ואילו המחיר הממוצע מתייחס לעיר תל אביב בלבד. לצד ההבדל הגיאוגרפי, קיים גם הבדל מתודולוגי. העלייה במחיר הממוצע עשויה להיות מושפעת מתמהיל הדירות שנמכרו בעיר, ואינה מוכיחה בהכרח שמחירה של דירה דומה עלה ב-12.1%.
תופעה דומה ניכרת בהשוואה בין ערים אחרות. בבת ים נרשמה ירידה של 8.5% במחיר הממוצע, בהרצליה ירידה של 7.2%, בירושלים ירידה של 5.2% וברחובות ירידה של 4%. מנגד, בנתניה נרשמה עלייה של 8%, בחולון של 7.3% ובחדרה של 6.2%. הפערים הללו מצביעים על כך שהשוק אינו מתנהג באופן אחיד.
ירידה במחיר הדירה לא מבטיחה לבדה שיפור מקביל ביכולת הרכישה. זו תלויה גם בהכנסות משקי הבית, בהון העצמי הנדרש ובריבית המשכנתאות
כך או כך, למרות מגמת הירידה, מבט ארוך טווח מציב את הנתונים בפרופורציה. לפי הלמ"ס, מחירי כלל הדירות עלו ב-25.9% ב-5 השנים האחרונות, מאז אוגוסט-ספטמבר 2021. מחירי הדירות החדשות עלו באותה תקופה ב-25%. המשמעות היא שהירידות האחרונות מתרחשות לאחר התייקרות מצטברת משמעותית. גם אם מגמת הירידה תימשך, יידרש תיקון נוסף כדי להחזיר את רמות המחירים לאלו שנרשמו לפני חמש שנים.
וצריך לזכור: ירידה במחיר הדירה לא מבטיחה לבדה שיפור מקביל ביכולת הרכישה. זו תלויה גם בהכנסות משקי הבית, בהון העצמי הנדרש ובריבית המשכנתאות. בשורה התחתונה, השוק נמצא במגמת ירידה מתמשכת, והשאלה המרכזית כעת היא האם היא תעמיק ותתרחב, או שהמחירים יתייצבו ברמתם הנוכחית. התשובה תלויה בהיקף העסקאות, במצב המלאי הלא מכור, בתנאי המימון ובביקושים בחודשים הקרובים. בינתיים, מה שניתן לקבוע הוא שהשוק כבר לא נמצא במסלול העליות שאפיין אותו בעבר.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.
