דירוג מערכות הפנסיה הטובות בעולם: הולנד ראשונה, ובאיזה מקום ישראל?

מערכת הפנסיה הישראלית דורגה במקום החמישי בעולם במדד הנחשב לשנת 2026 של מרש ומכון CFA, והיא אחת משש מדינות בלבד שקיבלו את הדירוג A ואף שיפרה את הציון שלה מהשנה שעברה. כיצד בוצעה הבדיקה, ולמה ההולנדים הם מקרה נדיר באירופה?

מערכת הפנסיה הישראלית דורגה במקום החמישי בעולם במדד הפנסיות הגלובלי לשנת 2026 של חברת הייעוץ מרש ומכון CFA, וזכתה בדירוג A. הולנד הוכתרה למובילה זו השנה הרביעית ברציפות, עם ציון 85.8 מתוך 100. המדד בוחן 55 מדינות, המהוות 66% מאוכלוסיית העולם, ומעריך את המערכות לפי הלימה, קיימות ויושרה.

ישראל קיבלה ציון כולל של 81.9, אחרי סינגפור (82.0) ולפני אוסטרליה (80.6). הציון משפר את 80.3 שקיבלה בשנה שעברה. בתת-המדדים קיבלה ישראל 79.4 בהלימה, לעומת 75.6 אשתקד, 82.4 בקיימות, לעומת 83.2 אשתקד, ו-85.1 ביושרה, לעומת 83.6 אשתקד.

ישראל היא אחת משש מערכות בלבד מתוך 55 שקיבלו ציון A, כלומר ציון מעל 80. חמש מהן שמרו על הדירוג מהשנה שעברה: הולנד, דנמרק, איסלנד, סינגפור וישראל. אוסטרליה הצטרפה אליהן לראשונה השנה. לפי המכון, אלה מערכות שמעניקות קצבאות טובות, יציבות לאורך זמן ובעלות רמת יושרה גבוהה. מחצית מהמערכות בדרג העליון נמצאות מחוץ לאירופה, והמגמה הזאת נמשכת כבר כמה שנים.

הלימה (40%) - בודק את רמת ההכנסה הבסיסית שהמערכת מבטיחה ואת שיעור התחלופה נטו, כלומר כמה מהשכר שהיה לאדם לפני הפרישה הוא מקבל אחריה. החישוב נעשה לרמות שכר שבין 50% ל-150% מהשכר הממוצע. נוספים לכך חיסכון, תמיכה ממשלתית, בעלות על דירה, והיקף ההשקעה בנכסי צמיחה כמו מניות ונדל"ן.

קיימות (35%) - בוחן אם המערכת תוכל לשלם גם בעתיד. נכללים בו כיסוי הפנסיה, היקף הנכסים שהצטברו, שיעורי ההפרשה, דמוגרפיה, הוצאה ציבורית על פנסיה, חוב ממשלתי וצמיחה כלכלית.

יושרה (25%) - בודק רגולציה, ממשל, הגנה על החוסכים, תקשורת עם החוסכים ועלויות תפעול. הדגש הוא על מערכות מבוססות חיסכון, בעיקר בסקטור הפרטי, ולא על הפנסיה הציבורית.

לפי יורוניוז, המודל ההולנדי משלב פנסיה ציבורית מינימלית מהימנה עם כיסוי רחב במקום העבודה ונכסים מושקעים משמעותיים, שנועדו להבטיח תשלומים בעתיד. במקביל, הדוח מצביע על פגיעות משמעותית לטווח ארוך בכמה מערכות פנסיה של מדינות אירופיות, ובהן אוסטריה, ספרד ואיטליה. ספרד קיבלה ציון הלימה חזק של 83, אך רק 33 בקיימות.

מאחורי הדירוגים מסתתר לחץ דמוגרפי. היחס בין גמלאים לעובדים צפוי לעלות במידה ניכרת בעשורים הקרובים. בקנדה, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה במדינה, 20% מהאוכלוסייה היו בני 65 ומעלה. ביפן ירדה אוכלוסיית גיל העבודה ב-16%, מ-87.3 מיליון ב-1995 ל-73.7 מיליון ב-2024, ויחס התלות בגיל הזקנה יותר מהוכפל ועומד על 49%. "מערכות הפנסיה מצויות במתח אמיתי", אמרה כריסטין מהוני, מנהלת גלובלית בחטיבת האנשים וההשקעות של מרש, שביצעה את הסקר.

קובעי מדיניות בעולם מקדמים רפורמות שונות ומגוונות. כך, למשל, הולנד נמצאת באמצע מעבר מהבטחת קצבאות לקופות פנסיה אישיות שתלויות בהפקדות ובתשואות, והמעבר אמור להסתיים עד 2028. בגרמניה הציע במאי נשיא הבונדסבנק, יואכים נאגל, לקשור את גיל הפרישה לתוחלת החיים משנת 2031.

בבריטניה המצב מידרדר. ציונה, 71.6, משקף ירידה מהמקום העשירי ב-2022 למקום ה-14. ההמלצות לשיפור המצב בממלכה כוללות הקטנת חוב משקי הבית, חיוב גמלאים להמיר חסכונות לקצבה והרחבת הכיסוי הפנסיוני, בייחוד בקרב עצמאים.