ההכחשה הטורקית לנוכחות בבסיס הסורי - והמתיחות בים: "הכול יכול להשתנות ברגע"

אחרי שנתניהו הסביר כי צה"ל תקף בסוריה משום ש"איפשרה לחיילים טורקים להתפרס", באנקרה טוענים: "אף משלחת צבאית לא נכחה שם". בינתיים המתיחות והדריכות גוברת גם בין חילות הים - כשהטורקים "מראים נוכחות" באזורים חדשים בים התיכון. וגם: האם התקיפה הייתה ירייה ברגל? "מקרבת את א-שרע לארדואן"

אחרי שבישראל הסבירו כי התקיפה החריגה בנמל התעופה הצבאי בסוריה, בוצעה משום ש"דמשק איפשרה לחיילי טורקיה להיפרש בשטחה, למרות האזהרות", דובר משרד ההגנה הטורקי פרסם היום (חמישי) תגובה רשמית - והכחיש את הדברים: "אף משלחת צבאית טורקית לא נכחה בבסיס חיל האוויר הסורי לפני תקיפות האוויר של ישראל או במהלכן".

לפי הודעת הדובר אדמירל-משנה זקי אקטורק, "המאמצים שלנו להגנה על הריבונות ועל השלמות הטריטוריאלית של סוריה יימשכו בנחישות. חשוב שהקהילה הבינלאומית תנקוט צעדים מוחשיים ואפקטיביים יותר נגד פעולות ישראל, המאיימות על השלום והיציבות באזור". עוד נכתב כי "אסור בשום אופן לאפשר את התפיסה שלפיה ההתערבויות הצבאיות של ישראל נגד מדינות שכנות הן שגרתיות ומקובלות. נמשיך לתמוך במאמצי סוריה לפתח את היכולת והתשתית הצבאית של עצמה".

בינתיים, גורמי ביטחון בישראל פוקחים עין מול הטורקים לא רק בקרקע, אלא גם בתווך הימי. על פי הגורמים, טורקיה מקדמת כלים ימיים למקומות במזרח התיכון שבהם לא הייתה בעבר, במטרה להראות נוכחות, בחלק מהמקרים לא רחוק מכלים ימיים של ישראל.

נזכיר כי לטורקים צי ימי מפואר ומשמעותי, שאת רובו הם מייצרים בעצמם. עד כה לא נרשמו תקריות חריגות בים בין כלים ישראלים לטורקים, ובטח לא עימותים ישירים. אולם הצבאות מביטים אחד על השני גם בים. העובדה שהטורקים נמצאים כעת עם כלים ימיים במקומות שלא היו בהם קודם, גורמת לעליית רף המתח באזור.

רק לפני כשבועיים, נזכיר, סיימו בחיל הים תרגיל רחב היקף של כל החיל, הראשון מסוגו מאז תחילת המלחמה, ובו תרחשו איומים שונים. בין היתר: תקיפה של נמלים, פגיעה באסדות וכמובן פגיעה בחופש השיט ועצירת אוניות סוחר בדרכן לישראל. גורמי הביטחון מסבירים כי לחימה עם טורקיה אינה כרגע בתרחיש הייחוס, והיא נחשבת למדינת יריב ולא מדינת אויב. אולם, הבהירו כי זה "מנעד עדין שיכול כפי שאנו רואים להשתנות ברגע".

לדבריהם, הטורקים היו רוצים משאבי טבע משמעותיים ושליטה טובה יותר בים, ולכן נלקח בחשבון שירצו להתרחב בתווך הימי, בשיתוף הפעולה מול הסורים. אירועים מסוג זה בים התיכון מתרחשים כבר לאורך השנה האחרונה, ולא בהכרח בימים או בחודשים האחרונים. אולם, הם מקבלים משמעות נוספת בצל ההתחממות בגזרה הסורית. אתמול ביקר בסוריה הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר, ואמר כי "כוחות עוינים לא יתבססו בגבולותינו".

עיקר אירועי החיכוך מתמקדים בהפגנת נוכחות ובהקרנת עוצמה. בין הציים יש אינטרקציה וחיכוך באגן המזרחי של הים התיכון, באזורים של מים כלכליים ובמים בינלאומיים, שם כולם נמצאים. זה בא לידי ביטוי בכמה אירועים שבהם ספינות ישראליות פגשו בספינות טורקיות, והן התקרבו אחת לשנייה, וכשזה קורה, שני הצדדים נדרכים. הפגנת עוצמה יכולה גם להיות במשט מהיר וקרוב לספינות, או לחלופין במעין "כיתור" של ספינה באמצעות כמה כלים ימיים למשך כמה דקות.

אלו אירועים שמתרחבים בתווך הימי ולא הידרדרו לכדי עימותים של ממש. גורמי ביטחון מסבירים כי "יש הבדל גדול אם אתה פוגש ספינה של הצי הגרמני או ספינה בצי הטורקי. יש דריכות אחרת". יש להדגיש כי לא הורגש שינוי של ממש בימים האחרונים באירועים אלו, ביחס לשנה האחרונה.

שלשום פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעה באנגלית, שבה אישרה למעשה את התקיפה: "ישראל וסוריה הסכימו על סטטוס קוו בענייני ביטחון, אותו סוריה כמעט הפרה בכך שאפשרה לחיילים טורקים להתפרס בבסיס חיל האוויר ליד חלב. ישראל הזהירה שוב ושוב את סוריה כי פריסה כזו תהווה איום על ביטחון ישראל - וסוריה בחרה להתעלם מהאזהרות. ישראל לא תסבול איומים על ביטחונה, ותברך על חזרה לסטטוס קוו".

התקיפה עוררה תגובות קשות בטורקיה והכותרת של העיתון "Türkiye" שתומך בעמדות של משטר ארדואן הכריזה שמדובר ב"פרובוקציה קשה של ישראל". בכותרת המשנה נכתב: "מטוסי קרב ישראליים הפציצו שדה תעופה צבאי באדליב – כ-55 ק"מ בלבד מגבולה של טורקיה. השדה המיועד להצבת מערכות מכ"ם והגנה אווירית - ובכך ביצעו (הישראלים) פרובוקציה של מלחמה". עם זאת, למרות הטון התקיף, ההצהרות לא קיבלו בולטות מיוחדת ולרוב נבלעו בדיווחים אחרים.

בסוכנות הידיעות רויטרס דיווחו אמש כי ראש המוסד רומן גופמן קיים שיחת טלפון עם שר החוץ הסורי, אסד אל-שייבאני, בשבוע שעבר - שבה דנו השניים בנוכחות הצבאית של טורקיה בסוריה. בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס אתמול לתקיפה החריגה ואמר: "אנחנו לא נסבול התבססות צבאית טורקית שיורדת דרומה, כי היא מאיימת עלינו ואת זה הבהרנו באופן כללי. ראינו שיש כוונה של טורקיה להתבסס בשדה תעופה דרומית לקו שלה, קרוב לחלב, והעברנו מסר – Don't. המסר עבר, אבל כנראה שלא שמעו אותו. אז דאגנו שיבינו".

למתיחות בסוריה התייחס הבוקר ד"ר רמי דניאל, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, שהסביר בריאיון לאולפן ynet כי יש שני מאפיינים חריגים בתקיפה שלשום. "ראשית, הייתה סוג של הסכמה בין טורקיה לישראל עד עכשיו על חלוקה של סוריה: ישראל פועלת בדרום וטורקיה לא מפריעה לה, טורקיה פועלת בצפון, וישראל לא מפריעה לה. התקיפה היא הרבה הרבה יותר צפונית מקו החלוקה, כך שיש פה כבר סמל וסימן מאוד חזק שנשלח לטורקיה".

לדבריו, "הדבר השני זה שבניגוד למקרים אחרים, לא רק בסוריה, ישראל ויתרה על מה שנקרא מרחב ההכחשה. היו הרבה הפצצות מיוחסות לישראל, גורם ישראלי אישר אותם, ואז הייתה שתיקה. המטרה של ההתקפה הזאת לא הייתה ברורה, במקרה הספציפי הזה יש לנו אישור שישראל עומדת מאחורי הפצצה מראש הממשלה, שגם אומר שזה בגלל טורקיה. זו תקיפה שהיא מאוד מיוחדת וסוג של הסלמה מול טורקיה".

ד"ר דניאל התייחס גם לתגובה הטורקית לתקיפה, ואמר כי "בעצם יצא גינוי חריף רטורית מטורקיה, אבל ההודעה גם כללה איזה האשמה שכל זה קשור לבחירות בישראל, שאלו שיקולים פוליטיים של נתניהו והממשלה שלו. הרבה אנשים ניתחו את ההודעה הזאת כניסיון של טורקיה לא להסלים. וזה נכון, טורקיה כרגע, אני לא חושב שהיא מעוניינת בעימות ישיר עם ישראל או בהסלמה. אגב, יש לה כרגע תמיכה אמריקנית בנושא הסורי, אז נראה שוב כנראה גינויים מאוד חזקים מצד אנקרה ורצון לא להסלים מעשית יותר ממה שאנחנו מכירים עכשיו".

"אנחנו כישראלים מעדיפים סוריה חלשה, שיש בה מרחב תמרון מלא לצה"ל ולחיל האוויר", הוסיף ד"ר דניאל. "זה נכון שטורקיה שואפת לחזק את סוריה ואת המשטר שלה, אבל השאלה היא האם היא יכולה לעשות את זה. העליונות הישראלית באוויר היא לא רק נגד סוריה, היא גם נגד טורקיה, שטכנולוגית היא פחות חזקה בתחום ההגנה האווירית ובתחום חיל האוויר".

עם זאת, הסביר כי "המשחק בסוריה מורכב": "היחסים בין א-שרע לארדואן לא מושלמים, יש שחקנים אחרים. האם עם ההתקפה הזאת ישראל לא הופכת להיות איזה אויב משותף שמקרב עוד יותר את א-שרע לארדואן? יכול להיות שההשלכות המדיניות של אותה הפצצה יהיו שליליות יותר מההצלחה צבאית של לסמן לטורקיה שישראל עדיין שולטת בשמי סוריה".

לדבריו, "א-שרע אכן נותן לכוחות הטורקים להגיע, בדרך כלל זה ממוסגר כחניכה של חיילים סורים. מה שאנחנו צריכים להבין זה שמיהרנו בין היתר בארץ לראות בא-שרע איזה פרוקסי של טורקיה. המצב יותר מורכב, א-שרע רוצה עדיין עצמאות מסוימת מארדואן. לתקוף ככה מבחוץ בסיס סורי שמחובר לטורקיה, יכול להיות שזה בעצם לירות לעצמנו ברגל. אחר כך הטורקים יכולים לבוא לא-שרע ולהגיד לו 'תקשיב, הבעיה שלך היא לא עם טורקיה שאכן כבשה חלק מסוריה בצפון, אלא עם ישראל, ההגמוניה האזורית המשוגעת הזאת שמפציצה שוב ושוב בשטח של סוריה'".

ביחס ליחסים בין נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ, אמר ד"ר דניאל כי "אנחנו רואים שהם מעולים". הוא הזכיר את פסגת נאט"ו האחרונה באנקרה, אז טראמפ שיבח את ארדואן ואמר: "באתי רק בשבילך". "אנחנו רואים את ההשלכות של הקשר הטוב הזה בהרבה זירות", הוסיף דניאל בריאיון. "בזכות טראמפ, ארדואן נכנס לסיפור העזתי עם הפסקת האש באוקטובר. הוא רוצה כנראה לעזור, טראמפ רוצה לעזור לארדואן להתחזק בסוריה בתמורה לכל מיני הסדרים. יש פה קשר טוב מאוד, וכמה פעמים כבר ראינו שטראמפ מעדיף ארדואן על נתניהו. זה אתגר אסטרטגי עבור ישראל בזירות שונות".