גבעתיים: ארבעה סרבני פינוי-בינוי חויבו לחתום

בעלי דירות בבניין ברחוב המאבק לא הסכימו להצטרף להסכם התחדשות עירונית וטענו לקיפוח בתמורה שיקבלו. בית המשפט דחה את עמדתם ונתן להם 30 יום

עו"ד לירן זילברמן | פסקדין|

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה תביעה שהוגשה נגד בעלי ארבע דירות בגבעתיים שסירבו להצטרף לפרויקט פינוי-בינוי: השופטת לימור ביבי קבעה כי אף שנפלה טעות בשטח הדירות שצוין בהסכם, אין בכך כדי להצדיק את הסירוב. היא הורתה למתנגדים לחתום על ההסכם בתוך 30 יום, וחייבה אותם בהוצאות בסך 40 אלף שקל.

במרכז הפרשה נמצא בניין רכבת ותיק משנת 1974 ברחוב המאבק שבגבעתיים, ובו 32 דירות. ב-2016 החלו בעלי הדירות לקדם פרויקט התחדשות עירונית. תחילה תוכנן הפרויקט במסגרת תמ"א 38, ובהמשך הוסב לפינוי-בינוי, שבמסגרתו ייהרס המבנה הקיים ובמקומו יוקם מגדל מגורים ובו עד 96 דירות.

בינואר 2022 חתמו בעלי 28 דירות על הסכם ההתחדשות העירונית, אך הארבעה הנותרים סירבו. בנובמבר 2024 הוגשה נגדם התביעה, שבמסגרתה התבקש המחוזי לאפשר את ביצוע הפרויקט גם ללא חתימתם.

הארבעה טענו שאינם מתנגדים לפרויקט עצמו, אלא לתמורה שהוצעה להם, שלטענתם מקפחת אותם. לדבריהם, שטח דירותיהם בפועל הוא כ-68 מ"ר, בעוד שבהסכם נקבע שטח של 60 מ"ר בלבד. הם הוסיפו שלא ניתן להם פיצוי הולם עבור זכויות בנייה שלא ניצלו להרחבת דירותיהם, ושהפגיעה הכלכלית המצטברת מגיעה לכחצי מיליון שקל לכל דירה.

מנגד טענו תומכי הפרויקט כי התמורות נקבעו באופן שוויוני, וכי הגדלתן עלולה לפגוע בכדאיות הכלכלית של המיזם. הם הדגישו כי בעלי דירות אחרות, שמצבן דומה לזה של הארבעה, הסכימו לתנאים.

ואכן, השופטת ביבי דחתה את טענות המתנגדים, בין היתר בהסתמכות על חוות דעת שמאי שמונה מטעם בית המשפט. היא ציינה כי אמנם נפלה טעות בהסכם, שבו צוין ששטח הדירות הקטנות הוא 60 מ"ר במקום כ-68 מ"ר. ואולם לדבריה, מובטחות לבעליהן דירות חדשות בשטח קבוע של 78 מ"ר, ולא תוספת המחושבת לפי גודל הדירה הישנה.

"הכלל שנקבע במסגרת ההסכם הוא כלל 'פיקס', ולא כלל ולפיו על שטח הדירות בהיתר תתווסף תוספת שטח", כתבה. "קרי, בסופו של יום ההסכם גילם כלל תמורה שלא יוצא מנקודת מוצא חישובית".

היא דחתה את דרישת המתנגדים לקבל דירות גדולות יותר והדגישה שהטעות נגעה לכלל בעלי הדירות, ולא רק למתנגדים. אשר לזכויות הבנייה שלא נוצלו, השופטת קבעה כי אמנם יש להן ערך כלכלי, אך בד בבד אימצה את עמדת המומחה מטעם בית המשפט, שלפיה התמורה שהוצעה למתנגדים בגינן הינה סבירה. היא הדגישה שהמתנגדים לא הציגו חלופה מעשית שתאפשר להעניק להם תמורה גבוהה יותר, וכי הפרויקט במתכונתו הנוכחית כדאי כלכלית.

בסופו של דבר נקבע כי סירוב הנתבעים לפרויקט אינו סביר, והם חויבו לחתום על המסמכים הדרושים בתוך 30 יום, שאילולא כן - יוסמכו עורכי הדין של הדיירים או של היזמית לחתום במקומם. בנוסף חויבו המתנגדים בהוצאות משפט בסך 40 אלף שקל.

• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובעים: עו"ד אלעד זוסמנוביץ • ב"כ הנתבעים: עו"ד מיידן שוקר ו/או עו"ד תומר בן דוד • עו"ד לירן זילברמן עוסק בתמ"א 38 • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין