"קבלני שיפוצים הפכו לשליחי וולט": זעקת המחסור בעובדים בענף השיפוצים

בכנס השנתי של התאחדות קבלני השיפוצים בים המלח הזהיר יו"ר ההתאחדות, ערן סיב, מפני החרפת מצוקת כוח האדם בענף: "הגיעו רק 1,000 עובדים זרים במקום 15 אלף עובדים פלסטינים שהיו לפני המלחמה". בהסתדרות עובדי הבניין הזהירו מפני כניסת חברות ביצוע זרות לישראל, ובהתאחדות המלאכה והתעשייה העלו את החשש שהגירעון התקציבי יוביל להעלאת מיסים על העסקים הקטנים

תגיות

"אני מכיר אישית הרבה קבלני שיפוצים שפשוט עזבו את הענף, הרימו ידיים, וחלקם הפכו למלצרים ולשליחי וולט", כך אמר היום (חמישי) ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, בכנס השנתי של ההתאחדות שנערך בים המלח בסימן 25 שנים להקמתה. בכנס התריעו נציגי הענף מפני המחסור המתמשך בעובדים, כניסתן של חברות ביצוע זרות לישראל והחשש מפגיעה בעסקים הקטנים והבינוניים בעקבות האתגרים התקציביים של המשק.

סיב מתח סיב ביקורת על התנהלות משרדי הממשלה בטיפול במחסור בכוח האדם בענף השיפוצים וטען כי בשלוש השנים האחרונות הגיעו לישראל רק כ-1,000 עובדים זרים לענף, לעומת כ-15 אלף עובדים פלסטינים שהועסקו בו לפני מתקפת 7 באוקטובר.

"יש לנו מצוקה ענקית של עובדים, אני מציע למשרד השיכון שיבואו יום אחד לאתר שיפוצים ויראו את המצוקה שלנו", אמר. "המדינה אישרה 5,000 עובדים זרים. מתי הם יגיעו? עוד 10 שנים? עוד 20 שנה? למה לא פותרים את הבעיה הזאת?".

לדבריו, המחסור המתמשך בעובדים כבר גובה מחיר מקבלני השיפוצים, שחלקם נאלצו לסגור את עסקיהם או לעבור לתחומי עיסוק אחרים. סיב טען כי קיים נתק בין מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה לבין המציאות שאיתה מתמודדים הקבלנים בשטח, וקרא להאיץ את הבאת העובדים הזרים שאושרו לענף.

לצד המחסור בעובדים, בכנס נשמעה גם התנגדות לכניסתן של חברות ביצוע זרות לישראל. מזל גולן, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות, הזהירה כי המהלך עלול לפגוע בעיקר בקבלנים הקטנים והבינוניים. "כניסת חברות ביצוע זרות לתחומי העבודה בישראל היא סכנה ממשית לענף", אמרה. "חברה כזאת יכולה לפעול כאן כמעט כמשק סגור, להביא ציוד, עובדים ומערך ביצוע משלה, ומי שנדחק החוצה הם העסקים הישראליים, ובראשם הקבלנים הקטנים והבינוניים".

לדבריה, מדובר באיום על פרנסתם של בעלי עסקים ועובדים בענף. "זהו איום ישיר על הפרנסה ועל העסקים שנבנו בעמל של שנים, שבבסיסם עומדות משפחות, עובדים, ידע וניסיון שנצברו לאורך זמן", אמרה גולן. "המדינה צריכה לחזק את העסקים המקומיים, לפתוח בפניהם הזדמנויות ולתת להם כלים לצמוח. אנו פועלים ונמשיך לעמוד במאבק כדי למנוע את כניסת החברות הזרות".

יוסי אלקובי, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, התייחס בכנס לאתגרים הכלכליים הצפויים לממשלה הבאה והזהיר מפני הטלת נטל תקציבי נוסף על העסקים הקטנים והבינוניים. "אנחנו בפתחן של בחירות. כל המועמדים מבטיחים לנו הרים וגבעות, אך מתפקידנו לדאוג שההבטחות אכן יקוימו בפועל, ואת זה נעשה בוועדות בכנסת הבאה", אמר.

אלקובי ציין כי המשק ניצב בפני אתגר תקציבי משמעותי בעקבות המלחמה, הוצאות הביטחון הגבוהות והפגיעה בצמיחה. לדבריו, יש לוודא שהצעדים לצמצום הגירעון לא יבואו על חשבון בעלי העסקים. "מתפקידנו לדאוג שהממשלה הבאה תתנהל באופן מקצועי ואחראי, ושהגירעון התקציבי לא יהיה על חשבוננו ולא על חשבון העסקים הקטנים והבינוניים", אמר. "לא ניתן שהעלאת מיסים והידוק חגורת התקציב יהיו על גבינו".