סוכרת אוטואימונית במבוגרים: שילוב של שלוש תרופות קיימות הביא להחלמה מלאה של כשליש מהעכברים

חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן טיפלו בעכברים עם מודל של סוכרת אוטואימונית במבוגרים (LADA) בשילוב של שלוש תרופות קיימות. כ-30% מהעכברים החלימו לחלוטין, ושני סמנים בדם ניבאו מראש מי מהם יגיב לטיפול.
מהי סוכרת אוטואימונית במבוגרים
סוכרת אוטואימונית במבוגרים (Latent Autoimmune Diabetes in Adults) היא מחלה שיש המכנים "סוכרת 1.5". כמו בסוכרת מסוג 1, מערכת החיסון תוקפת בה את תאי הבטא שמייצרים אינסולין בלבלב. עם זאת, כמו בסוכרת מסוג 2, היא מופיעה בבגרות. בנוסף, החולים אינם זקוקים בהתחלה לזריקות אינסולין יומיות.
לכן, לדברי החוקרים, רופאים מאבחנים אותה פעמים רבות בטעות כסוכרת מסוג 2. לדברי ויסאל סואעד (Wisal Sawaed), המחברת הראשונה של המחקר, LADA אחראית לכ-9.1% ממקרי הסוכרת בעולם. ד"ר רון פירן (Ron Piran), שהוביל את המחקר, אמר שהיא "שכיחה הרבה יותר ממה שאנשים חושבים".
שלוש תרופות מוכרות, החלמה מלאה אצל כשליש מהעכברים
צוות המחקר מהפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי באוניברסיטת בר-אילן בנה מודל של המחלה בעכברים. לאחר מכן החוקרים טיפלו בעכברים בשילוב של שלוש תרופות. הראשונה היא GABA, מוליך עצבי שתומך בתפקוד תאי הבטא ומפחית דלקת. השנייה היא סיטגליפטין (sitagliptin), תרופה סטנדרטית לסוכרת שעוזרת לווסת את האינסולין. השלישית היא אומפרזול (omeprazole), תרופה שרופאים רושמים לרבים נגד חומציות וצרבת.
המטרה הייתה כפולה: לרסן את התקיפה החיסונית על הלבלב, ובמקביל לעודד את תאי הבטא להתאושש. כ-30% מהעכברים שקיבלו את הטיפול החלימו לחלוטין. רמת הסוכר בדמם חזרה לטווח התקין, והם הפסיקו להזדקק לאינסולין. יתרה מזאת, הם נשארו ללא סוכרת במשך שבועות אחרי סיום הטיפול.
לעומת זאת, רוב העכברים לא הפיקו תועלת מהטיפול. "שאר העכברים הראו תגובה מועטה או שלא הגיבו כלל לטיפול", אמר פירן.
איך הלבלב בנה מחדש תאים מייצרי אינסולין
החוקרים בדקו גם מה קרה בלבלב של העכברים שהחלימו. תאי בטא חדשים צמחו שם בעיקר מהתחלקות של תאים קיימים. כלומר, הטיפול עשה יותר מאשר לשמר את התאים ששרדו.
בנוסף, מערכת החיסון של העכברים שהחלימו תקפה פחות את הלבלב. לפי המאמר, רוב תאי החיסון שחדרו לאיי הלבלב שלהם היו תאי T מווסתים מסוג 1. כתוצאה מכך, תאי הבטא החדשים הצליחו לשרוד.
סמנים בדם שמנבאים מי יגיב לטיפול
החידוש המרכזי של המחקר נוגע לשאלה מי ירוויח מהטיפול. ד"ר שירה פרז (Shira Perez) עומדת בראש המרכז הגנומי בפקולטה. הצוות שלה ניתח דגימות דם מלפני תחילת הטיפול. החוקרים זיהו שני סמנים של RNA חופשי בדם (cell-free RNA), בשם Adgrb1 ו-Chd5. שני הסמנים הבחינו מראש בין עכברים שיגיבו לטיפול לבין עכברים שלא יגיבו.
"יש שונות עצומה באופן שבו חולים מגיבים לטיפול במחלות אוטואימוניות", אמר פירן. לדבריו, הממצא הוא "צעד חשוב לקראת רפואה מותאמת אישית לסוכרת אוטואימונית". המטרה, הוסיף, היא לזהות מראש, עוד לפני הטיפול, את מי שיפיק ממנו תועלת.
מגבלות המחקר והצעד הבא
החוקרים ערכו את המחקר כולו בעכברים, והם מדגישים שיש לאמת את הסמנים בבני אדם. "אף שהממצאים מעודדים, יהיה צורך במחקר נוסף בהיקף נרחב לפני שנוכל לבחון את הגישה הזאת בניסוי קליני", אמר פירן.
אחמד דלאשה (Ahmad Dallasheh), המחבר השני של המאמר, בודק כעת אם גם אצל חולים יש חתימות RNA דומות. לדברי פירן, השלב הבא יהיה ניסוי קליני בבני אדם. סיטגליפטין ואומפרזול כבר אושרו בידי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), ו-GABA זמין בארה"ב כתוסף תזונה. לכן, לדבריו, "איננו צריכים להוכיח את בטיחותן, ואנשים כבר נוטלים אותן".
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין LADA לסוכרת מסוג 2?
שתיהן מופיעות בבגרות. אולם ב-LADA מערכת החיסון תוקפת את תאי הבטא בלבלב, כמו בסוכרת מסוג 1. לכן הטיפול המתאים שונה, והאבחון הנכון חשוב.
האם הטיפול המשולב מתאים כבר לבני אדם?
עדיין לא. התוצאות הגיעו ממודל בעכברים בלבד. החוקרים מתכננים ניסוי קליני כשלב הבא, ולדבריהם יש צורך במחקר נוסף בהיקף נרחב לפני כן.
למה הסמנים בדם חשובים?
רק כשליש מהעכברים הגיבו לטיפול. סמנים שמנבאים תגובה מראש יכולים לחסוך טיפול ממי שלא ירוויח ממנו. זה הרעיון שמאחורי רפואה מותאמת אישית.
מה ממליצה החוקרת למי שמקבל אבחנה של סוכרת בבגרות?
סואעד ממליצה לבקש בדיקת C-פפטיד, ולא להניח אוטומטית שזו סוכרת מסוג 2 אחרי גיל 30. לדבריה, הבדיקה עוזרת "לקבל את האבחנה והטיפול הנכונים".
המאמר המדעי
Markers Predicting Cure With Combinatorial Treatment in a Mouse Model of Latent Autoimmune Diabetes in Adults, MedComm, 2026.
עוד בנושא באתר הידען
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.