"ההנחיה" שנתן לנגדת ו' ו"התחושה של סיכול ממוקד": הטענות בעתירת אריה עמידרור

"ההנחיה" שנתן לנגדת ו' ותחושתו ל"סיכול ממוקד": הטענות בעתירת אריה עמידרור

חשיפה: קמ"ן אוגדת עזה ב-7/10 טען בעתירה שהגיש בבקשה להמשיך לשרת בצה"ל ונגד התרת פרסום שמו כי הדחתו מהצבא "מפלה ובררנית" - ושמדובר בהתנכלות אישית. לדבריו, הוא היה הראשון לזהות שנזנח איסוף המודיעין לבחינת יכולות חמאס. "בעקבות הנחייתו, העלתה הנגדת ו' את הדברים על הכתב", נטען במסמכי העתירה שהגיעו לידי ynet

אחרי שהתיר בית המשפט העליון לפרסום את זהותו של סגן-אלוף אריה עמידרור, קמ"ן אוגדת עזה ב-7 באוקטובר, נחשפים לראשונה ב-ynet מסמכי העתירה שהגיש הקצין שביקש להמשיך לשרת בצה"ל, ושבמסגרתם קרא להותיר על כנו את האיסור על פרסום שמו. בין היתר טען עמידרור ל"אפליה", ועורך דינו אף הגדיל לומר כי חש במין "סיכול ממוקד" - ולבסוף בקשותיו נדחו.

המסמכים שהותרו עתה לפרסום הם פרוטוקול הדיון שהתקיים ב-22 ביוני, העתירה המנהלית, נספחי העתירה הרלוונטיים, בקשה דחופה למתן צו ביניים, בקשה למתן צו איסור פרסום, תגובת המשיבים לעתירה ונספחי תגובת המשיבים לעתירה (ללא חוות הדעת של סגן הרמטכ"ל, אלוף תמיר ידעי).

בפרוטוקול העתירה המנהלית והבקשה למתן צווי ביניים עולות טענות העותר בנוגע להחלטות ולפעולות שננקטו בעניינו. בין נימוקיו של עמידרור נכתב כי "מצופה היה מראשי הצבא לתת לעותר יחס הולם לו ראוי כל חייל בצבא, ודאי העותר, סא"ל בצה"ל שנתן ביטוי לכישוריו בביצוע שורה של תפקידים מורכבים, אלא שהסתבר כי הם המשיכו בקיפוח זכויות העותר". עוד נטען כי ההחלטה להתרת התחייבותו משירות היא "שרירותית, מפלה ובררנית", כשהעותר הוא "המפקד היחיד בצה"ל אשר משלם מחיר של ממש, בדמות אובדן זכויות, בגין מחדלי הצבא והמדינה".

תלונה מרכזית של עמידרור התייחסה לאובדן התנאים הסוציאליים והפנסיוניים המגיעים לפורש מצה"ל. לדברי מייצגיו, שורה של מפקדים אחרים "נהנים ממלוא הזכויות (סוציאליות ופנסיוניות) והדחתם אלא משירות מילואים", כש"הקצינים העוסקים בתפקידים מקבילים לזה של העותר... קודמו או המשיכו בתפקידם".

בין טענותיו ישנה התייחסות גם להתכתבויות במייל עם הנגדת ו' - שהשבוע קיבלה תעודת הערכה מהרמטכ"ל, שכינה אותה "דוגמה מובהקת לאומץ לב מחשבתי ולמקצועיות". בדבריו, ביקש עמידרור "למען הסדר הטוב והאמת ההיסטורית, להביא את השתלשלות האירועים ולו בקליפת האגוז".

תחילה נטען כי הוא היה הראשון לזהות שנזנח איסוף המודיעין לצורך בחינת יכולות חמאס. "עם כניסתו לתפקיד קמ"ן אוגדת עזה התברר לעותר כי האוגדה אינה עוסקת זה זמן רב באיסוף מידע לצורכי מחקר צבאי באשר ליכולות חמאס להוציא לפועל את תוכניותיו ורעיונותיו. כדי לשנות מצב זה הנחה העותר לגוף מסוים ביחידה 8200 'להפיק' תרגילי אימונים של חמאס, על מנת לעמוד על יכולותיו הטקטיות של האויב. כך, בעקבות ההנחיה שנתן העותר, ובהוראת מפקדיה, ביצעה הנגדת ו' את הפקת התרגיל... והעלאת הדברים על הכתב", טען. כלומר, לדבריו, הוא זה שהוביל לפעולה של הנגדת ו'.

לטענתו, תכתובת המייל שנמצאת בחוות הדעת נערכה טרם הפצת התרגיל לכלל הגורמים הרלוונטיים, ומדובר היה בדיון ראשוני, כשטרם הועמדו בפניו הממצאים המלאים של התרגיל. "ממבט ראשוני היה נראה כי התרגיל כולל אלמנטים רבים שבאותה העת הייתה סברה רווחת בחיל המודיעין, ובצה"ל בכלל, כי אין להם כל היתכנות בתרחיש אמת", נכתב.

לדבריו, בעקבות הממצאים שהפיצה הנגדת ו' הוא ביקש "להפריד בין היתכנות לביצוע בפועל, ובין אימונים שאין להם היתכנות ונועדו לשם יצירת רושם או מוטיבציה אצל הפעילים בארגון הטרור". הוא הוסיף כי ישנם חילופי דברים שלא התקיימו באופן פומבי, שבמסגרתם הבהיר כי "מטרת הערותיו לא הייתה להפחית מחשיבות הדברים, אלא דווקא להיפך - לעודד העמקה בהם", ואף טען כי באחת ההתכתבויות השיב כי "נראה שיש פה לא מעט זהב לכריה".

עוד הוסיף עמידרור דברים שלטענתו כתב לנגדת ו' ונשמטו מחוות הדעת: "למען הסר ספק, מטרת המייל שלי לא הייתה להוריד אלא להרים, ובכל מקרה לא נראה שזו נקודת 'מחלוקת מוחלטת ונחרצת', כי ברור שככל שירבו החומרים שיופצו מרחב ההסכמה יילך וייגדל". לדבריו, הוא אף הנחה על הפקת תרגילים נוספים והחל לפעול לשם בחינה מחדש של הנחות היסוד באוגדה ובחיל המודיעין באשר לדרכי פעולה אפשריות של חמאס. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, טען עמידרור כי הוא פעל "לערער ולאתגר את הנחת היסוד".

רכיב נוסף שהוצג נוגע לתחקירים שנערכו בדבר תפקודו של עמידרור בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר. הקצין ערער על ערכם ומשמעותם של החומרים שנאספו והלין על העובדה שלא ניתנה לו האפשרות לעיין בהם ולהתייחס לטענות שהובאו.

עוד מובא בפירוט הליך התרת התחייבותו משירות קבע, והודעות דובר צה"ל שפורסמו: ההחלטה להדיחו משירות ב-23 בנובמבר 2025, ותחילת הליך שחרורו מצה"ל ב-14 בפברואר 2026. התייחסות המדינה לאופן ההליך שצה"ל ניהל מולו מובאת בתגובת המדינה לעתירה, שם מובהר כי לא עלה פגם בהליך, שהיה בנקודת הזמן ההיא רק בתחילתו.

בפרוטוקול הדיון שנערך ב-22 ביוני ביקש עו"ד מטעמו של עמידרור לדחות את הדיון בעתירה. את הבקשה, שהגיש במעמד המשפט - ולא כמקובל לפני שהתכנסו המשתתפים - תלה בסיבה כי העותר ונציגיו אינם חשופים לתחקירים שעל בסיסם קבע סגן הרמטכ"ל את הדחתו. "אנחנו במירוץ אחרי חומרים שהם תשתית לחוות דעתו של סגן הרמטכ"ל... אנחנו יודעים בוודאות שיש חומרים נוספים שעליהם נשען והם לא הוצגו בפנינו", טען.

עוד נטען כי מלבד תחקירי 7 באוקטובר קיימים תחקירים נוספים שקדמו לאירועי הטבח. "ישנם חומרים נוספים שעליהם הוא התבסס, שמתייחסים כביכול לחלק שקדם ל-7 באוקטובר. סוג של מיילים של הנגדת ו' וכיוצא באלה" - שוב התייחסות לנגדת ו', שהייתה זו שהתריעה בפני עמידרור על היערכות ומוכנות חמאס לתרחיש שהתממש בבוקר הטבח, ושהוא בתגובה בחר להדוף ולבטל את הערכותיה המקצועיות.

"כל התחקירים שכרגע אנחנו רצים אחריהם - תחושתנו היא שיש איזה מין סיכול ממוקד, ונראה שאף אחד לא מעוניין להעביר אותם לידינו", הוסיף עורך הדין, ותיאר את חוסר האונים שחש לכאורה בניסיון לייצג נאמנה את עמידרור. "אף אחד מארבעת התחקירים לא מגיע למסקנה קונקרטית כנגד העותר עצמו", הוסיף, וביקש לקבל לידיו את כלל התחקירים.

השופט קובי ורדי תהה על אופן ההתנהלות של העותר ומייצגיו. "אם רוצים לדחות דיון, מגישים בקשה", ענה. המשיבים מצידם תירצו: "אנחנו במירוץ... ניסינו עד לדקה ה-90 לראות אם אפשר". אחד מעורכי הדין הוסיף: "המינימום של המינימום זה כל מה שסגן הרמטכ"ל נחשף אליו, ואנחנו לא יודעים מה נחשף".

הפרקליטות השיבה כי התהליך החל עוד ב-21 בנובמבר 2025, אז יצאה הודעה של הרמטכ"ל שלפיה יש לפתוח בהליך של התרת התחייבות מצה"ל של העותר. "אנחנו נמצאים מקץ שבעה חודשים... בפני חבריי הוצגו תחקירים שמהווים את הבסיס הראייתי כאשר מדברים על הליך מנהלי. אני שומעת את חברי, זה נשמע כאילו הוא טוען בהליך פלילי. אנחנו בהליך מנהלי. חבריי העותרים לא יוכלו לעיין בכל התחקירים שיש בצה"ל לגבי 7 באוקטובר".

עוד הבהירו בפרקליטות את תוקפה של חוות הדעת שכתב סגן הרמטכ"ל: "מדובר בטענות מאוד קונקרטיות לגבי שורה של שגיאות מקצועיות ותקלות בהתנהגות של הקצין". הפרקליטות הדגישה כי מפורטים אירועים, ולא "אמירה כללית שהיה פגם בתפקודו". הפרקליטות עמדה על כך שההחלטה שהתקבלה על התרת התחייבותו של עמידרור נעשתה בפני הרכב ועדה כשר.

עם זאת, כפי שפורסם בעבר, עמידרור שב לערער בסמכות הוועדה שקבעה את התרת התחייבותו משירות, וגם את האופן שבו ההחלטה שהתקבלה - בהמשך לפגישתו עם סגן הרמטכ"ל. לשם כך הוא הוסיף בקשה כי מי שימלא חוות דעת מקצועית יהיה מפקדו בחיל - ראש אמ"ן. "מהותית, הוא (סגן הרמטכ"ל) לא המפקד שלו, אז הוא לא יכול לחבר את חוות הדעת. הוא לא מכיר את העותר והוא לא מצוי בעניינים אמ"ניים", טען.

עוד טען עמידרור להתנכלות אישית. "אף אחד מהשורה שמופיעה לא הובא בסופו של דבר להתרת חוזים, והיחיד שהובא הוא העותר", טען, בהתייחסו לשורת הקצינים שאותם הגדיר סגן הרמטכ"ל בתור "נושאים באחריות פיקודית לאירועי 7 באוקטובר". הפרקליטות השיבה בהמשך כי "הטענות מובאות אחרי זה בפני ראש אכ"א, ולבסוף בפני הרמטכ"ל... אלוף בינדר בעצמו קיבל הערה פיקודית בעקבות דוח צוות תורג'מן".

בתגובת המדינה מובא תמצות חוות הדעת של סגן הרמטכ"ל, שבה נכתב: "על יסוד התחקירים המעמיקים והיסודיים שעמדו בפניו, נפלו שורה של שגיאות מקצועיות ותקלות בהתנהגות הקצין. בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר... מפורטת שורה של כשלים בהתנהלותו ותפקודו בחודשים שקדמו לאותו לילה".

סגן הרמטכ"ל השתכנע כי יש להמשיך את הליך הדחתו של עמידרור משירות, על יסוד "שגיאה ערכית-מקצועית משמעותית בהערכת מסמך בנוגע לשגרת אימוני הנוחבה, ובהתכתבות שכותרתה 'מוות בקיבוץ בכל מחיר'". לדבריו, "התנהגות הקצין חורגת באופן משמעותי מהציפייה מהעוסקים בעבודת המודיעין להטלת ספק ולאתגור מתמיד של תפיסותיהם, תוך חיפוש פעיל אחר דעה אחרת והנכחתה כמרכיב מרכזי בעשייה המודיעינית. כן על יסוד שורת שגיאות ותקלות מקצועיות בליל המתקפה, וכן על יסוד אחריותו הפיקודית של הקצין להיעדר ההתרעה של מודיעין אוגדת עזה למתקפת הטרור".

בסיכום התגובה נטען כי דרישתו של עמידרור "להותיר את הטיפול בהליך לגורם אובייקטיבי, בלתי-תלוי, בכיר במילואים שימונה לכך", משוללת "עוגן נורמטיבי ושומטת את כל חוליות שרשרת ההליך המפורטות בפקודות הצבא". עוד נכתב בעמדת המדינה כי "הסמכות הנתונה לרשויות הצבא ולעומד בראשן, כמי שנושא באחריות העליונה לכל הנעשה בצה"ל, להחליט בשאלת איוש שורות הצבא - סמכות המצויה בליבת אחריותו הפיקודית והמקצועית. די בכך כדי לדחות את העתירה".

לאורך עמדת המדינה המפורטת הוצג טיעון סדור השולל את שתי טענותיו של עמידרור באשר להליך התרת ההתחייבות וכינוס הוועדה המייעצת, וגם באשר לסמכות סגן הרמטכ"ל. לפיכך הורה בית המשפט על דחיית העתירה ואיפשר את כינוס הוועדה המייעצת. על תשובת המדינה מ-10 ביוני חתם בתצהיר סגן הרמטכ"ל.

נוסיף כי במסגרת עמדה זו התנגדה המדינה לפרסום זהותו של עמידרור, אלא שלאחר הגשת הבקשה להתרת הפרסום בידי טל ליבליך וניסים אזרד ממשרד ליבליך מוזר גליק, עורכי הדין שייצגו את ynet ו"ידיעות אחרונות", ולאחר בחינת הצנזור הראשי, הפכה המדינה עמדתה.