כשהתקומה הופכת לתוכנית עבודה סדור
ההתמודדות עם אתגרי השנים האחרונות לא עצרה את אשקלון. להפך: העיר הפכה למנוף להשקעות משמעותיות, לפיתוח אזורי תעסוקה מתקדמים ולחזון שמבקש למצב את עיר החוף כאחד ממנועי הצמיחה של הדרום
מוגש מטעם עיריית אשקלון
במשך קרוב לשני עשורים התרגלו תושבי אשקלון לחיות בין שגרה לחירום. מבצעים צבאיים, ירי רקטות, מלחמה ממושכת ומשברים לאומיים הפכו לחלק בלתי נפרד מהמציאות העירונית. אלא שבמקביל להתמודדות היומיומית התגבשה בעיר תפיסה שונה: לא להסתפק בשיקום, אלא לנצל כל שלב של התאוששות כדי לבסס את השלב הבא.
אם בעבר נתפסה אשקלון בעיקר כעיר חוף דרומית, הרי שכיום היא פועלת למצב את עצמה כמוקד כלכלי עצמאי, כזה שמציע לתושביו, לצד איכות חיים גבוהה, גם אפשרות לעבוד, להתפתח ולצמוח מבלי לצאת מגבולות העיר.
יש ערים שהתקומה שלהן נמדדת במספר המבנים שנבנו. באשקלון מבקשים למדוד אותה גם במספר מקומות העבודה החדשים, בהיקף ההשקעות שמגיעות אל העיר וביכולת של הצעירים לבנות בה את עתידם.
ערים רבות משקיעות כיום בפיתוח אזורי תעסוקה, אבל באשקלון למהלך הזה יש משמעות נוספת. עבור עיר שחיה במשך שנים בחזית הביטחונית, הרחבה של מקורות הפרנסה נתפסת לא רק כמהלך כלכלי מתחייב, אלא גם כחלק מבניית החוסן העירוני לטווח ארוך. ככל שיותר חברות בוחרות לפעול בעיר, וככל שנוצרים בה יותר מוקדי תעסוקה איכותיים, כך גדלה גם יכולתה לשמר בקרבה אוכלוסייה צעירה, למשוך אליה משפחות חדשות ולבסס בה כלכלה מקומית יציבה.
הגישה הזו באה לידי ביטוי בהשקעות בהיקף של מיליארדי שקלים, בפיתוח אזורי תעסוקה חדשים ובהקמת מוקדי פעילות כלכלית, כולם נועדו להבטיח שגם בשנים הבאות תהיה לאשקלון היכולת למשוך עסקים, חברות ותושבים חדשים.
גם הנתונים מתחילים לבטא את השינוי המתחולל בעיר: על־פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2025, אשקלון ניצבת במקום הראשון בישראל בהתחלות בנייה לתעשייה ולאחסנה, עם יותר מ־161 אלף מ"ר, ובמקום השני בארץ בהתחלות בנייה למסחר – נתונים המשקפים את היקף הפעילות הכלכלית המתוכננת בעיר.
לצד ההשקעות העירוניות, גם המדינה מבקשת לחזק את אשקלון, באמצעות שורת החלטות שנועדו לעודד מגורים, תעסוקה והשקעות בעיר. אחת המשמעותיות שבהן היא הטבת המס שאושרה לאחרונה לתושבים – צעד שנועד להקל את יוקר המחיה ולהעניק יתרון כלכלי למי שבוחר לחיות בעיר לאורך זמן.
על־פי החוק, תושבים העומדים בתנאים שנקבעו, זכאים לזיכוי ממס בשיעור של 7% על הכנסה שנתית עד לתקרה הקבועה בחוק, כאשר ההטבה חלה רטרואקטיבית מתחילת שנת 2026. עבור משפחות רבות, מדובר בתוספת של אלפי שקלים בשנה - יתרון כלכלי שמצטרף לעלויות מגורים נמוכות בהשוואה לאזורי הביקוש במרכז הארץ.
במקביל לכך מעמדה של אשקלון כאזור עדיפות לאומית א', שהוארך עד סוף שנת 2028, מעניק לעסקים וליזמים שורה של תמריצים, ובהם מענקי הון והטבות מס. המטרה היא לעודד הקמת מפעלים, מרכזי תעסוקה וחברות חדשות, ובכך להרחיב את בסיס התעסוקה המקומי.
כך נוצר חיבור בין שתי זרועות משלימות: הטבות שנועדו לחזק את התושבים מצד אחד, ותמריצים שנועדו למשוך השקעות ועסקים מצד אחר. יחד הן יוצרות סביבה, שבה גם איכות החיים עולה וגם ההזדמנויות הכלכליות הולכות ומתרחבות.
אחד המרכיבים המרכזיים בחזון העיר הוא הרחבת מגוון מקומות התעסוקה והבאתן של תעשיות מתקדמות לפריפריה הדרומית. בשנים הקרובות צפויים לקום בעיר מתחמי משרדים חדישים, למשל פרויקט Effi Square, קומפלקס התעסוקה של ישראס ומרכז UPTOWN, שיציעו סביבת עבודה בסטנדרטים הנהוגים כיום באזורי התעסוקה של גוש דן.
לצד אלה מקודם אחד המיזמים המסקרנים ביותר – פארק דיפ־טק, שמקדמת קרן ההשקעות AWZ, המתוכנן להתמקד בתחומי הבינה המלאכותית ותעשיית השבבים. אם יושלם על־פי התכנון, צפוי הפארק להפוך את אשקלון למוקד פעילות חדש של חברות טכנולוגיה ולהציע מאות משרות איכותיות.
במקביל לכך גם התעשייה המסורתית ממשיכה להתרחב. החברה המרכזית למשקאות מקימה בעיר את מפעל המזון הגדול בישראל, חברת אלקטרה בונה מפעל חדש, ובאזורי התעשייה החדשים מוקמים מתחמים המיועדים לחברות בתחומי הרובוטיקה, הרחפנים והתעשייה המתקדמת. התוצאה היא מגוון רחב יותר של אפשרויות תעסוקה, מהייטק ועד תעשייה ולוגיסטיקה, המאפשר לתושבים למצוא עבודה בקרבת הבית.
ההשקעות החדשות לא עומדות בפני עצמן; הן משתלבות בתפיסה רחבה יותר, שלפיה תושב אמור למצוא תעסוקה איכותית בעיר שבה הוא ומשפחתו בוחרים לחיות.
פיתוח מואץ והתחדשות עירונית לא נמדדים רק במקומות עבודה קרובים לבית, אלא נבחנים גם בשאלה כיצד נראים החיים מחוץ לשעות העבודה. בשנים האחרונות מושקעים באשקלון משאבים רבים בפיתוח מתחמי מסחר, בילוי ופנאי.
אחד הפרויקטים הבולטים הוא BIG FASHION אשקלון, מתחם מסחר ולייף־סטייל בהשקעה של כ־850 מיליון שקל, שעתיד לכלול חנויות של מותגים בינלאומיים, מסעדות, בתי קולנוע ומרחבי בילוי פתוחים. המתחם, שממוקם בכניסה הצפונית לעיר, משתלב באזורי התעסוקה החדשים ויוצר רצף של מסחר, עבודה ופנאי עבור תושבי העיר וכלל האזור.
בד בבד ממשיכות להתפתח גם השכונות החדשות, ובהן עיר היין ורמות אשקלון, המשלבות מגורים איכותיים עם מוסדות ציבור, שטחים פתוחים ונגישות יעילה למוקדי התעסוקה המתוכננים.
אולי יותר מכול סיפורה של אשקלון ממחיש כיצד תקומה אינה מסתיימת עם סיום המשבר. היא מתחילה דווקא בהחלטות שמתקבלות אחריו. כך, במקום להסתפק בשיקום, העיר מבקשת לבנות תשתית שתאפשר לה להמשיך לצמוח גם בעשורים הבאים: להרחיב את בסיס התעסוקה, למשוך חברות חדשות, לחזק את הכלכלה המקומית ולהעניק לתושבים אפשרות לבנות את עתידם בעיר שבה בחרו להשתקע.
במציאות הישראלית של השנים האחרונות, שבה שאלת החוסן המקומי הפכה לחלק בלתי נפרד מהשיח הציבורי, אשקלון מציגה תפיסה שלפיה תקומה היא לא רק חזרה לשגרה - היא היכולת להפוך את האתגרים למנוף לצמיחה, ולתרגם שנים של התמודדות להשקעה ארוכת־טווח בעיר, בכלכלה ובקהילה.
בסופו של דבר, סיפורה של אשקלון אינו רק סיפור של בנייה חדשה או של השקעות בהיקפים גדולים. זהו ניסיון להגדיר מחדש מהי תקומה עירונית: לא רק לשקם את מה שנפגע, אלא ליצור תנאים שיאפשרו לעיר לצמוח, למשוך אוכלוסייה, להרחיב את מקורות התעסוקה ולהעניק לתושביה ביטחון גם ביחס לעתיד. במובן הזה, התקומה של אשקלון נבחנת לא רק במה שנבנה בה היום – אלא ביכולת שלה להמשיך ולצמוח גם בשנים הבאות.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.