ליקוי חמה: איך הוא נוצר, מה הוא לימד את המדע ואיך צופים בו בבטחה
ליקוי חמה מתרחש כשהירח עובר בדיוק בין השמש לכדור הארץ ומטיל עלינו את צלו. מדריך לסוגי הליקויים, למה הם נדירים כל כך במקום אחד, מה הם לימדו את המדע, איך צופים בהם בלי לפגוע בעיניים ומתי הליקויים הבאים, כולל ליקוי "המאה" ב-2 באוגוסט 2027 שייראה מישראל כליקוי חלקי עמוק
מהו ליקוי חמה?
ליקוי חמה קורה כשהירח עובר בין השמש לכדור הארץ, והשלושה עומדים כמעט בקו ישר. הירח מסתיר את השמש, כולה או חלקה, וצלו נע על פני כדור הארץ. ליקוי חמה יכול לקרות רק במולד, כשהירח נמצא בצד של השמש ואיננו רואים את צדו המואר.
הליקוי המלא אפשרי בזכות צירוף מקרים קוסמי. קוטר השמש גדול פי 400 בערך מקוטר הירח, אבל השמש גם רחוקה מאיתנו פי 400 בערך. לכן שני הגופים נראים בשמיים כמעט באותו גודל, והירח יכול לכסות את השמש בדיוק.
ארבעה סוגי ליקויים
ליקוי מלא. הירח מסתיר את כל דיסקת השמש. השמיים מחשיכים באמצע היום, מופיעים כוכבים וכוכבי לכת, והעטרה, השכבה החיצונית והקלושה של השמש, נגלית סביב הירח. החושך נמשך לכל היותר כשבע וחצי דקות, ובדרך כלל כמה דקות בלבד.
ליקוי טבעתי. מסלול הירח אינו מעגלי. כשהליקוי קורה כשהירח רחוק יחסית מכדור הארץ, הוא נראה קטן מעט מהשמש. אז נשארת סביבו "טבעת אש" בוהקת.
ליקוי חלקי. הירח מכסה רק חלק מהשמש. כך רואים כל ליקוי מחוץ לרצועת הצל המלא, ולעתים זה כל מה שהליקוי מציע.
ליקוי היברידי. ליקוי נדיר שנראה טבעתי בחלק מהמסלול ומלא בחלק אחר, בגלל עקמומיות כדור הארץ.
למה ליקוי מלא נדיר כל כך?
אם הירח עובר בין השמש לכדור הארץ פעם בחודש, למה אין ליקוי בכל מולד? הסיבה היא שמסלול הירח נטוי בכ-5 מעלות ביחס למסלול כדור הארץ סביב השמש. ברוב החודשים הירח עובר מעט מעל השמש או מתחתיה. ליקוי קורה רק כשהמולד נופל ליד אחת משתי נקודות החיתוך של המסלולים. לכן יש בכל שנה בין שניים לחמישה ליקויי חמה.
הצל המלא של הירח צר מאוד. רוחבו על פני כדור הארץ בדרך כלל מאה עד מאתיים קילומטר. לכן ליקוי מלא נראה בכל נקודה נתונה על כדור הארץ, בממוצע, רק פעם בכמה מאות שנים. רוב האנשים שראו ליקוי מלא נסעו אליו.
ליקויים חוזרים במחזור שנקרא סארוס, באורך של 18 שנים, 11 ימים וכשמונה שעות. אחרי מחזור כזה השמש, הירח וכדור הארץ חוזרים כמעט לאותו מבנה, ונוצר ליקוי דומה. בגלל שמונה השעות העודפות, הליקוי החוזר נראה כשליש סיבוב מערבה על פני כדור הארץ.
יש לליקויים המלאים גם תאריך תפוגה. הירח מתרחק מכדור הארץ בכ-3.8 סנטימטר בשנה. בעוד מאות מיליוני שנים הוא ייראה קטן מכדי לכסות את השמש, ויהיו רק ליקויים טבעתיים.
מה ליקויי החמה לימדו את המדע
חיזוי ראשון. לפי ההיסטוריון הרודוטוס, הפילוסוף היווני תאלס חזה ליקוי חמה שאירע ב-585 לפני הספירה, באמצע קרב בין המדים ללודים. הלוחמים נבהלו מהחושך ועשו שלום. חוקרים אף הציעו שהאודיסיאה של הומרוס מתעדת ליקוי חמה עתיק.
גילוי ההליום. בליקוי של 1868 צפו אסטרונומים בקו צהוב בספקטרום של השמש שלא התאים לאף יסוד מוכר. כך התגלה ההליום, על השמש, קרוב ל-30 שנה לפני שנמצא על כדור הארץ.
אישור תורת היחסות. בליקוי של 29 במאי 1919 מדדו משלחות בהובלת ארתור אדינגטון את מיקומי הכוכבים ליד השמש המוסתרת. הכוכבים נראו מוזזים מעט, כי כוח הכבידה של השמש כופף את האור שלהם. ההסטה התאימה לתחזית של תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין, והפכה אותו לסלבריטי עולמי.
חידת העטרה. פני השמש חמים כ-5,800 קלווין, אבל העטרה שמעליהם לוהטת ביותר ממיליון קלווין. איך שכבה חיצונית חמה פי יותר ממאה מהשכבה שמתחתיה? זו עדיין אחת השאלות הגדולות בפיזיקה של השמש. ליקויים מלאים הם הזדמנות נדירה לצלם את העטרה הפנימית מהקרקע. לכן חוקרים, ובהם ישראלים, רודפים אחרי הליקויים במטוסים ובבלונים. כיום הם נעזרים גם בלוויינים שיוצרים "ליקוי מלאכותי" בחלל.
איך צופים בליקוי חמה בבטחה
לעולם לא להביט בשמש ישירות. גם כשרוב השמש מכוסה, האור שנשאר חזק מספיק כדי לפגוע ברשתית. הפגיעה אינה כואבת ועלולה להיות קבועה. משקפי שמש רגילים, כהים ככל שיהיו, אינם מגינים.
משקפי ליקוי תקניים. צופים רק דרך משקפי ליקוי או מסנן ידני העומדים בתקן ISO 12312-2. לפני כל שימוש בודקים שאין בהם קרעים או שריטות.
טלסקופ, משקפת ומצלמה רק עם מסנן שמש. המסנן מותקן בחזית המכשיר. אסור להביט דרך מכשיר אופטי עם משקפי ליקוי על העיניים, כי האור המרוכז שורף את המשקפיים.
להסיר משקפיים רק בזמן המלאות. בליקוי מלא, ורק בדקות שבהן הירח מכסה את השמש לגמרי, אפשר ורצוי להסיר את המשקפיים ולראות את העטרה. ברגע שמופיעה שוב קרן אור, מחזירים אותם. בליקוי חלקי או טבעתי אין רגע כזה.
להקרין במקום להביט. חור קטן בקרטון, או אפילו הרווחים בין עלי עץ, מקרינים על הקרקע תמונות קטנות של השמש המוסתרת. עומדים עם הגב לשמש ומסתכלים על ההקרנה בלבד.
2 באוגוסט 2027: ליקוי המאה, ומה יראו בישראל
ב-2 באוגוסט 2027 יחצה צל הירח את דרום ספרד, את צפון אפריקה, את סעודיה ואת תימן. זה יהיה הליקוי המלא הארוך ביותר שייראה מיבשה נגישה במאה ה-21. ליד לוקסור שבמצרים החושך יימשך כשש דקות ו-22 שניות.
בישראל הליקוי יהיה חלקי, אבל עמוק. בתל אביב יכסה הירח כ-80% משטח השמש. שיא הליקוי צפוי בסביבות 13:00 בשעון ישראל. צפייה בליקוי חלקי כזה מחייבת משקפי ליקוי במשך כל האירוע. רבים מתכננים לנסוע למצרים, במרחק טיסה קצרה, כדי לראות את המלאות עצמה.
ליקויי החמה הבאים
| תאריך | סוג | איפה ייראה המלא או הטבעתי |
|---|---|---|
| 2 באוגוסט 2027 | מלא, עד 6:23 דקות | דרום ספרד, צפון אפריקה, מצרים, סעודיה, תימן, סומליה. בישראל חלקי, כ-80% בתל אביב |
| 22 ביולי 2028 | מלא, עד 5:10 דקות | אוסטרליה ודרום ניו זילנד |
| 25 בנובמבר 2030 | מלא, עד 3:43 דקות | דרום אפריקה ודרום אוסטרליה |
הליקויים שסיקרנו מקרוב
צוות אתר הידען צפה בשלושה ליקויים מלאים מתוך רצועת המלאות: באנטליה שבטורקיה ב-29 במרס 2006, בנאשוויל שבטנסי ב-21 באוגוסט 2017, ובוויקו שבטקסס ב-8 באפריל 2024. הדיווחים והתמונות מהשטח מקושרים בסוף הכתבה.
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין ליקוי חמה לליקוי ירח?
בליקוי חמה הירח מסתיר את השמש, והוא קורה במולד. בליקוי ירח כדור הארץ מסתיר את אור השמש מהירח, והוא קורה בירח מלא. ליקוי ירח נראה מכל חצי כדור הארץ שבו לילה, וליקוי חמה מלא נראה רק ברצועה צרה.
האם מותר להביט בליקוי חלקי בלי משקפיים?
לא. גם אם 99% מהשמש מכוסים, האחוז שנשאר מספיק כדי לגרום לנזק בעיניים. משקפי שמש רגילים אינם מגינים. רק משקפי ליקוי בתקן ISO 12312-2, או הקרנה דרך חור, בטוחים.
איפה הכי קרוב לישראל לראות ליקוי מלא?
ליקוי מלא נדיר בכל נקודה על כדור הארץ, ולכן מי שרוצה לראות אותו בדרך כלל נוסע אליו. ההזדמנות הקרובה והנגישה ביותר לישראלים היא מצרים, ב-2 באוגוסט 2027. בישראל עצמה ייראה אז ליקוי חלקי של כ-80%.
מה קורה בטבע בזמן ליקוי מלא?
כשהשמש מוסתרת, האוויר מתקרר בכמה מעלות, הרוח משתנה, ובעלי חיים מתנהגים כמו בשעת דמדומים. ציפורים, למשל, משתתקות או חוזרות לקינים.
מקורות: הנחיות הבטיחות של נאס"א לצפייה בליקוי; Dyson, Eddington & Davidson, Philosophical Transactions of the Royal Society A, 1920: מדידת כפיפת האור בליקוי 1919; Baikouzis & Magnasco, PNAS, 2008: ליקוי החמה באודיסיאה.
הכתבה מתעדכנת לפני כל ליקוי משמעותי. עודכנה לאחרונה באוקטובר 2026.
עוד בנושא באתר הידען
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.