אתיופיה כבשה עיר אסטרטגית מהמורדים - ומאשימה את מצרים: "לא היו משיגים דבר לבד"
מלחמת האזרחים באתיופיה גבתה את חייהם של חצי מיליון איש, ואחרי 4 שנים הסכם השלום התפורר: המורדים בחבל תיגראי שפתחו ב"מלחמת הגנה טוטאלית" מתקדמים במחוז שכן בניסיון אפשרי לחסום את "השער לים" דרך ג'יבוטי, אבל בתוך תיגראי רשמו כוחותיו של רה"מ וחתן הנובל לשלום אביי אחמד הישג חשוב בכיבוש העיירה אלמטה - הסמוכה לבירת החבל. באדיס אבבה מאשימים את אריתריאה, סודן ומצרים בסיוע למורדים, קהיר מכחישה: "כבוד מוחלט לריבונות"
ynet והסוכנויות|
תגיות
כוחותיה של הממשלה הפדרלית באתיופיה רשמו אמש (יום שני) הישג משמעותי בקרבות שהתחדשו בשבוע שעבר מול המורדים בחבל תיגראי בצפון המדינה, וכבשו שם עיר אסטרטגית הסמוכה לבירת המחוז מקלה. הצבא הנאמן לראש הממשלה אביי אחמד ומיליציה מקומית שנותרה נאמנה לו דיווחו כי השתלטו על העיירה אלמטה, השוכנת 120 ק"מ דרומית למעוז המורדים במקלה, ובתיעוד שהפיצו משם נראים לוחמי הכוחות הפרו-ממשלתיים צועדים בעיירה בעודם מנופפים בדגלי אתיופיה. אחרים נראים רוכבים על רכבים משוריינים שנסעו ברחובות העיירה. שני גורמים דיפלומטיים אישרו בפני סוכנות הידיעות רויטרס כי העיירה נכבשה, וגורם נוסף המקורב למורדים אישר מצדו כי כוחותיהם נסוגו מאלמטה.
כוחות הממשלה האתיופית צועדים בעיר אלמטה, שנכבשה מידי המורדים בתיגראי
(צילום: רויטרס)
נפילת העיירה נחשבת להישג משמעותי עבור כוחותיו של ראש הממשלה אביי, שנאבק כעת מול ברית שכרתו נגדו שורה של ארגוני מורדים באתיופיה – מדינה המאחדת תחתיה 80 קבוצות אתניות – ארבע שנים אחרי סיומה של מלחמת האזרחים העקובה מדם מול המורדים בתיגראי. אלמטה משמשת מוקד אספקה חשוב של מזון ודלק, והיא שוכנת בדרומו של חבל תיגראי, בגבול עם המחוז השכן אמהרה – שגם בו מתחוללת כעת לחימה בין המורדים לכוחות הממשלה. מחוז שכן נוסף שבו מדווחים בימים האחרונים על קרבות הוא עפאר, ושם דווקא דווח שלשום על הישג עבור המורדים, עם כיבוש העיירה ארבטי, השוכנת כ-60 ק"מ דרומית לתיגראי.
מלחמת האזרחים באתיופיה, נזכיר, פרצה ב-2020 בין הצבא הפדרלי של אתיופיה והמיליציות המסייעות לו לבין ארגון המורדים "החזית העממית לשחרור תיגראי" (TPLF). התיגרינים היו הכוח הדומיננטי בפוליטיקה האתיופית הארצית במשך עשרות שנים, עד שראש הממשלה אביי עלה לשלטון ב-2018 בעקבות גל מחאות נרחב. הם חשו מאז כמי שנדחקו לשוליים ונושלו ממעמדם, והמלחמה שפרצה אחרי שמרדו בשלטון הפדרלי חוללה לפי ההערכות את האסון ההומניטרי הגדול ביותר בעולם בשנים האחרונות, עם לפחות 500 אלף בני אדם שנהרגו – אם באופן ישיר בקרבות ובמעשי אלימות, ואם בגלל מחלות או רעב. יותר ממיליון מתושבי תיגראי, שבו כשישה מיליון איש בסך הכול, ברחו מבתיהם, בעוד כלכלת האזור חוותה הרס אדיר ומערכת הבריאות המקומית קרסה.
המלחמה הסתיימה בנובמבר 2022 ב"הסכם פרטוריה" שנועד להביא לסיום הסכסוך – אבל חלק מסעיפיו לא מומשו, והמתיחות בין הצדדים התחדשה וגברה בהדרגה, עד שבתחילת השנה כבר דווח על סבב לחימה קצר בתיגראי. במאי האחרון ה-TPLF הדיח את הממשלה המקומית שמונתה לנהל את החבל הצפוני במסגרת הסכם פרטוריה, ובחודש יוני המורדים התיגרינים, יחד עם מפלגות האופוזיציה הגדולות באתיופיה, החרימו את הבחירות שנערכו במדינה ושבהן ניצחה מפלגת השלטון של אביי. שני הצדדים האשימו זה את זה בהפרת הסכם השלום, ומאז אוגוסט דווח גם על הפצצות מחודשות של צבא אביי נגד התיגרינים. המתיחות הגיעה לשיאה ביום ראשון בשבוע שעבר, אז הודיע ה-TPLF על הקמת ברית יחד עם שישה ארגונים חמושים אחרים המנהלים מרידות משלהם באתיופיה – ובהם "צבא השחרור של אורומו" (OLA), וכן מיליציית "פאנו" ממחוז אמהרה – במטרה מוצהרת להפלת שלטונו של אביי. שלושה ימים לאחר הקמת הברית פתחו המורדים התיגרינים במתקפה רחבת היקף על כוחות הממשלה, והצהירו כי הם מנהלים "מלחמת הגנה טוטאלית" נגד אביי.
אביי מצדו הביע "צער" על החלטת המורדים לחדש את המלחמה, וממשלתו מאשימה כעת את אריתריאה, סודן וגם את מצרים בהענקת סיוע לתיגרינים. אריתריאה, נזכיר, היא יריבתה ההיסטורית של אתיופיה: אריתריאה הייתה בעבר מחוז בתוך אתיופיה, ונתיב הגישה היחיד של אדיס אבבה לים, ואחרי עשרות שנים של לחימה למען עצמאותה היא הפכה למדינה נפרדת ב-1993. מאז נותרה מתיחות גדולה בין השתיים שהובילה גם למלחמה עקובה מדם ביניהן בין 1998 ל-2000. אביי, שאחרי בחירתו לראש ממשלה הוביל הסכם שלום עם אריתריאה שבעקבותיו זכה בפרס נובל לשלום, זכה במלחמת האזרחים הראשונה בתיגראי, בין 2020 ל-2022, לתמיכתה של אריתריאה – שאף שלחה לוחמים כדי לסייע לכוחותיו של אביי – אבל בשנים האחרונות המתיחות בין אדיס אבבה לאסמרה התחדשה, בין היתר בשל הדרישה שמשמיע כעת אביי לקבל גישה ריבונית לים דרך שטחה של אריתריאה.
אריתריאה מכחישה כבר זמן רב את הטענות של ממשלת אביי כי כעת היא מסייעת למורדים התיגרינים, אבל בסוף השבוע האחרון האשים הרמטכ"ל האתיופי כי לצד אריתריאה גם סודן ומצרים מסייעות לכאורה למורדים. "חזית תיגראי והברית אינן יכולות להשיג דבר בכוחות עצמן, אלא אם כן סודן, מצרים וגורמים אחרים ידחפו אותן קדימה, יתמכו בהן ויספקו להן אספקה", אמר הרמטכ"ל האתיופי בירחאנו ג'ולה ביום שישי. מצרים, שלה סכסוך ארוך שנים מול אתיופיה בעקבות הסכר הענק שבנתה במקורות נהר הנילוס, הכחישה אמש את ההאשמה הזו ומשרד החוץ בקהיר מסר לסוכנות הידיעות רויטרס כי המדיניות המצרית היא "כבוד מוחלט לריבונותן, לאחדותן ולשלמותן הטריטוריאלית של מדינות", וכי קהיר מתנגדת ל"כל פעולה שעלולה לפגוע בשלום וביציבות באזור". גם סודן הכחישה את ההאשמות האתיופיות, וטענה מצדה כי אדיס אבבה מסייעת למורדים נגדה, כשגם שם מתנהלת בינם לבין הצבא הסודני מלחמת אזרחים הרסנית.
ג'לאלה גטאצ'או בירו, אנליסטית ממכון המחקר האמריקני ACLED העוקב אחרי סכסוכים ברחבי העולם, אמרה לסוכנות הידיעות AFP כי לעת עתה נראה שממשלתו של אביי רואה בחידוש הלחימה "אתגר שניתן להתמודד איתו". עם זאת, ולמרות כיבוש העיירה האסטרטגית אלמטה בתיגראי מידי המורדים, היא אומרת שההתקדמות המקבילה שלהם במחוז הסמוך עפאר "עשויה לשנות את כללי המשחק" – אם הם יצליחו בכך לאיים על הציר המקשר בין הבירה אדיס אבבה לג'יבוטי – המדינה שדרכה עובר רוב הסחר של אתיופיה, שהיא כאמור מדינה ללא מוצא לים. לדברי בירו, שליטה בציר הזה תעניק למורדים "מנוף לחץ" אסטרטגי על ממשלת אביי. לצד זאת, ב-AFP מציינים כי למרות שהמורדים הקימו ברית עם שישה ארגונים חמושים נוספים באתיופיה, לפי שעה נראה כי רק מיליציית "פאנו" באמהרה לוקחת חלק פעיל בלחימה המחודשת, כשמנגד הצבא הפדרלי נהנה מיתרון מספרי ומיכולת לתקוף מהאוויר עם כטב"מים, יכולת שסייעה לו לשנות את מאזן הכוחות בסכסוך הקודם.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.