קרנות איריות ומס ירושה: מה באמת חשוב למשקיע הישראלי לדעת?

משקיע ישראלי שרוצה לעקוב אחר S&P 500 יכול לבחור בין קרן סל אמריקאית לבין קרן אירית שעוקבת כמעט אחר אותו מדד. על המסך ההבדל עשוי להיראות קטן, אבל מאחורי מקום ההתאגדות של הקרן מסתתרים הבדלים במיסוי דיבידנדים, במבנה הקרן ובעיקר בחשיפה האפשרית למס העיזבון האמריקאי. אז מהי בעצם קרן אירית, למה היא הפכה לפופולרית בקרב משקיעים מחוץ לארה"ב, ומה צריך לדעת לפני שמחליטים כיצד להיחשף לשוק האמריקאי?

משקיעים ישראלים רבים מחזיקים חלק משמעותי מתיק ההשקעות שלהם בארה"ב. חלקם קונים ישירות מניות כמו אפל (AAPL), מיקרוסופט (MSFT) או אנבידיה (NVDA), ואחרים מעדיפים לקבל חשיפה רחבה באמצעות קרנות סל שעוקבות אחר מדדים כמו S&P 500 או Nasdaq-100. אלא שמעטים עוצרים לשאול שאלה נוספת: איפה הקרן עצמה רשומה? דווקא הפרט הטכני לכאורה הזה עשוי להיות משמעותי מאוד כאשר מסתכלים על השקעה לטווח של עשרות שנים ועל האופן שבו הנכסים יעברו בעתיד ליורשים.

כאן נכנסות לתמונה הקרנות האיריות. מדובר בקרנות סל שמקום ההתאגדות שלהן הוא אירלנד, ורבות מהן פועלות תחת מסגרת UCITS האירופית. הן יכולות לעקוב אחרי אותם מדדים אמריקאיים בדיוק שבהם משקיעות קרנות אמריקאיות מוכרות. לדוגמה, משקיע שרוצה חשיפה ל-S&P 500 יכול למצוא לצד קרנות אמריקאיות גם קרנות איריות דוגמת CSPX או VUSD, ואילו מי שמעוניין בחשיפה גלובלית יכול למצוא מוצרים כמו IWDA. גם אינטראקטיב ישראל מציגה ללקוחותיה מגוון קרנות איריות הנסחרות בבורסות באירופה.

ארה"ב מטילה מס עיזבון פדרלי גם במקרים מסוימים שבהם בעל הנכס אינו אזרח או תושב אמריקאי. לפי רשות המסים האמריקאית, עבור אדם שאינו אזרח ואינו תושב ארה"ב לצורכי מס עיזבון, מניות של חברות שהתאגדו בארה"ב נחשבות בדרך כלל לנכסים שמיקומם בארה"ב - U.S.-situated assets. הכללים מתייחסים למקום ההתאגדות של נייר הערך ולא למיקום הפיזי של חשבון המסחר.

הנקודה שמושכת תשומת לב רבה בקרב משקיעים זרים היא רף של 60 אלף דולר. כאשר שווי הנכסים האמריקאיים הרלוונטיים של אדם שאינו אזרח או תושב ארה"ב עולה על הסכום הזה בעת פטירתו, עשויה להיווצר חובת הגשת דוח מס עיזבון אמריקאי באמצעות Form 706-NA, ובהתאם לנסיבות עשויה להיות גם חבות מס. ה-IRS מבהיר שהרף אינו צמוד למדד, ושיעורי מס העיזבון הפדרלי עולים במדרגות ומגיעים בשיעורים הגבוהים עד 40%.

עבור משקיע ישראלי הנושא מקבל חשיבות נוספת משום שישראל אינה מופיעה ברשימת המדינות שלהן אמנת מס עיזבון עם ארה"ב. ארה"ב מחזיקה אמנות מסוג זה עם מספר מצומצם של מדינות, ובהן בריטניה, גרמניה, צרפת, אירלנד, יפן וקנדה במסגרת הסדר ייעודי, אך לא עם ישראל. המשמעות היא שלא נכון להניח שהפטור הגבוה החל על אזרח אמריקאי חל באותה צורה גם על משקיע ישראלי שמחזיק נכסים אמריקאיים.

כאשר משקיע מחזיק בקרן אמריקאית, הוא מחזיק נייר ערך שהונפק על ידי ישות אמריקאית. לעומת זאת, בקרן אירית המשקיע מחזיק יחידות בקרן שהתאגדה באירלנד, גם אם הקרן עצמה מחזיקה מתחת לפני השטח מניות של אפל, מיקרוסופט ומאות חברות אמריקאיות נוספות. מבחינת המשקיע, הנכס הישיר שבבעלותו הוא יחידה בקרן האירית ולא כל אחת מהמניות האמריקאיות שבתוכה.

מכאן נובע אחד היתרונות המרכזיים שמיוחסים למבנה האירי עבור משקיעים שאינם אמריקאים: ככלל, החזקה בקרן שהתאגדה באירלנד אינה מניה של תאגיד שהתאגד בארה"ב, ולכן אינה נחשבת באותו אופן לנכס אמריקאי לצורך כללי מס העיזבון האמריקאיים. במילים אחרות, המשקיע עדיין יכול לקבל חשיפה כלכלית לשוק האמריקאי, אבל דרך מעטפת שאינה אמריקאית. יחד עם זאת, מיסוי עיזבון תלוי גם במעמד האישי, בתושבות ובמבנה הנכסים, ולכן בתיקים משמעותיים כדאי לבחון את הנושא עם מומחה מס ולא להסתמך רק על מקום רישום הקרן.

מס העיזבון הוא רק חלק מההשוואה. קרן אירית שמחזיקה מניות אמריקאיות מקבלת דיבידנדים מהחברות שבתיק, וכאן נכנסת לתמונה אמנת המס בין ארה"ב לאירלנד. לפי האמנה, שיעור המס האמריקאי על דיבידנדים המשולמים במקרים הרלוונטיים לתושב אירי מוגבל בדרך כלל ל-15%. מדריך המיסוי של BlackRock מציין בהתאם כי ETF אירי המשקיע במניות אמריקאיות עשוי להיות כפוף לניכוי של 15% על הדיבידנדים שמתקבלים מהחברות האמריקאיות בקרן.

גם לאחר מכן קיימים הבדלים בין קרנות צוברות לקרנות מחלקות. קרן צוברת, כמו CSPX, משקיעה מחדש את הדיבידנדים בתוך הקרן, בעוד קרן מחלקת, כמו VUSD, מעבירה את החלוקה לבעלי היחידות. לכן שני מוצרים שעוקבים אחר אותו מדד יכולים להתנהג בצורה שונה מבחינת תזרים המזומנים למשקיע. חשוב להדגיש ש"צוברת" אינה מילה נרדפת ל"פטורה ממס" - היא מתארת את אופן הטיפול בהכנסות בתוך הקרן, והשלכות המס למשקיע ישראלי תלויות בדין הישראלי ובנסיבותיו האישיות. אינטראקטיב ישראל מציגה בין היתר גם קרנות איריות צוברות וגם מחלקות ברשימת המוצרים הזמינים למסחר.

לקרנות אמריקאיות יש יתרונות משלהן. רבות מהן ענקיות, בעלות מחזורי מסחר גבוהים מאוד ומרווחי קנייה ומכירה קטנים, ולעיתים גם דמי ניהול נמוכים במיוחד. עבור סוחר פעיל, הנזילות יכולה להיות שיקול חשוב. בקרנות איריות, לעומת זאת, ייתכן דגש גדול יותר על מבנה שמתאים למשקיעים שאינם אמריקאים, אפשרות לקרנות צוברות והפחתת החשיפה הישירה לכללי מס העיזבון האמריקאי.

גם בקטגוריה האירית אין מוצר אחד שמתאים לכולם. כדאי לבדוק אחרי איזה מדד הקרן עוקבת, מה דמי הניהול שלה, באיזו בורסה היא נסחרת, מה המטבע שבו מוצג המחיר, האם היא צוברת או מחלקת דיבידנדים, מה גודל הקרן ומה רמת הנזילות שלה. שתי קרנות יכולות לשאת את הכותרת "S&P 500 UCITS ETF" ועדיין להיות שונות בפרטים שעשויים להיות משמעותיים למשקיע.

באמצעות מערכות המסחר הזמינות ללקוחות אינטראקטיב ישראל ניתן לקבל גישה גם לקרנות סל אמריקאיות וגם למגוון קרנות UCITS איריות הנסחרות בבורסות באירופה. בין הקרנות שמופיעות במערכות החברה ניתן למצוא מוצרים העוקבים אחר S&P 500, Nasdaq-100, MSCI World ואג"ח ממשלת ארה"ב, לצד קרנות נוספות. האפשרות לראות את שני המבנים באותו חשבון מאפשרת למשקיע להשוות ביניהם בהתאם למטרות ולמבנה התיק שלו.

בסופו של דבר, השאלה "אמריקאית או אירית?" אינה מסתכמת בדמי הניהול או בביצועי השנה האחרונה. כאשר ההשקעה מיועדת לעשור, שניים או יותר, גם המבנה המשפטי והמיסוי הופכים לחלק מהתמונה. קרנות איריות מאפשרות לקבל חשיפה לאותם שווקים ומדדים מוכרים דרך ישות אירופית, ולכן הן זוכות לתשומת לב רבה מצד משקיעים ישראלים המבקשים להביא בחשבון גם את סוגיית מס העיזבון האמריקאי. לפני החלטה חשוב לבחון את מכלול השיקולים - עלויות, דיבידנדים, מיסוי, נזילות ומטרות ההשקעה - ובנושאי מס מהותיים להיעזר באיש מקצוע המכיר את נסיבות המשקיע ואת הדין הרלוונטי.

האמור בכתבה הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ משפטי. דיני המס עשויים להשתנות ותלויים בנסיבותיו האישיות של כל משקיע.

התוכן המוצג בכתבה זו ניתן באופן כללי בלבד, אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ השקעות. אינטראקטיב ישראל לא מקנה ייעוץ השקעות פרטני המותאם לצרכי הלקוח, והתוכן מטעמה אינו מהווה המלצה או שידול לביצוע פעולה בשוק ההון. על כן, אין לפרש דבר באמור בכתבה כהמלצה או ייעוץ לביצוע רכישה או מכירה של כל נייר ערך או נכס פיננסי המוצג בה. סקירה זו מבוססת על נתונים ומידע גלויים לציבור אשר מפורסמים באתרים פיננסיים בישראל ובעולם וללא שיח עם החברות המוזכרות.