The Daily Newsstand · Free, Always
Wednesday, November 18, 2026

הניצוץ של קלופ: הקונצרט הגרמני מול הולנד היה הרבה מעבר לכדורגל | טור

Translate

הסרנדה של 71 אלף אוהדים ב-0:5 על הולנד, הדגלים והדמעות ביציעים סיפקו תמונה שלא נראתה בגרמניה כבר שנים. אקס ליברפול ודורטמונד החזיר את המאנשאפט למקום שכמעט נשכח - ורק חיכה להתפרץ  

|

תגיות

"כבר מזמן לא ראינו משהו כזה", (71,000 פלוס צופים באצטדיון האולימפי בברלין, בסרנדה מדהימה של שלוש דקות, קצת לפני שריקת הסיום במשחק שבו גרמניה הביסה את הולנד 0:5)

הגרמנים צריכים מנהיג, פיהרר. זו פשוט עובדה. לפעמים הפיהרר היא אנגלה מרקל, לפעמים אתם יודעים מי. גרמניה המדינה וגרמניה הנבחרת הלאומית חוותה חלל עצום בעמדה הזו. ואז הגיע יורגן קלופ.

עזבו את התוצאה, שחררו את הגגנפרסינג, והרפו מתצוגת הכדורגל המרשימה של גרמניה מאז שזכתה בגביע העולמי ב-2014. את מה שקלופ עושה עם הנבחרת הגרמנית אי אפשר למדוד במושגים ספורטיביים. קלופ הוא אל-כימאי. הוא חי את הפילוג בעם הגרמני, את האכזבה מההנהגה, את ההליכה הקיצונית ימינה ושמאלה, את משבר ההגירה. הוא לקח את הנבחרת לא כפרויקט ספורטיבי, אלא כפרויקט הבראה לאומי.

מי שבא למסיבת עיתונאים עם כובע שעליו כתוב "אחד מתוך 83 מיליון", מי שמדבר במסיבות העיתונאים שלו על "לקחת הסמלים הלאומיים בחזרה, לא להשאיר את הגאווה הלאומית אצל הבחורים הלא הנכונים", על "פטריוטיזם חיובי", הוא לא מאמן כדורגל, אלא מנהיג שמבין לעומק את התפר העדין שבין ספורט, גאווה לאומית והצייטגייסט הגרמני.

עזבו אם ווירץ חופשי ומנהיג יותר ממוזיאלה, שחררו אם קימיך טוב יותר בקישור או כמגן ימני, מה שהיה אתמול באצטדיון בברלין לא היה קשור לכדורגל. אנשים שאני מכיר ובחיים לא ראיתי אותם עם סמלים גרמניים לאומיים בגלל שהתביישו, נופפו בדגלים ענקיים וננסיים, הם שרו בקול גאה את ההמנון, התחבקו עם דמעות בעיניים אחרי הגולים, דחפו את הנבחרת כמו ששבעים אלף יכולים לדחוף נבחרת. גרמניה ניצחה את הולנד 0:5 בליגת האומות ביום שני הערב, ככה ייכתב בדפי ההיסטוריה. רק שזה לא היה אירוע ספורטיבי. זו היתה סימביוזה בין מסר חיובי של מנהיג אמיתי, לקהל שצמא לדברים הללו, שרק חיכה, וביום שני בערב הכל התפרץ.

View the original on ynet ספורט →

KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.