שר האוצר הבא, רוצה להשאיר פה את ההייטק? תתחיל במס האופציות
דעהבאוצר שוקלים להעלות את מס האופציות מ-25% ל-30%. זה הצעד שיכול להבריח את הסטארטאפים לחו"ל
תמונה: גיקטיים, AI
עם סיום הבחירות וההיערכות להקמת ממשלה חדשה, שר האוצר הבא יידרש לקבל שורה של החלטות כלכליות משמעותיות. אחת הראשונות שבהן צריכה להיות הסרתן מסדר היום של היוזמות להעלאת המס על אופציות המוענקות לעובדי הייטק. דווקא עכשיו, כאשר ענף ההייטק הישראלי מתמודד עם אי-ודאות גיאופוליטית ואתגרים בגיוס השקעות, הדבר האחרון שהוא זקוק לו הוא חוסר ודאות נוסף שמקורו במדיניות המס של ישראל.
בחודשים האחרונים פורסם כי משרד האוצר ורשות המיסים בוחנים שינויים במיסוי האופציות לעובדי הייטק. לפי הפרסומים, בין היתר נבחנת העלאת שיעור המס מ-25% ל-30% בנסיבות מסוימות של המשך החזקת מניות, במטרה לעודד מימושים ולהגדיל את הכנסות המדינה. גם אם פרטי השינוי טרם גובשו, עצם בחינתו מחייבת דיון בהשלכותיו ארוכות הטווח.
אפשר להבין את רצונה של המדינה להגדיל את הכנסותיה, במיוחד לנוכח הגידול בהוצאות הביטחון והצרכים התקציביים. אולם השאלה שצריכה להנחות את מקבלי ההחלטות אינה רק כמה מס ניתן לגבות מההייטק בשנה הקרובה, אלא כיצד מבטיחים שההייטק הישראלי ימשיך לייצר הכנסות ממיסים גם בעוד עשר ועשרים שנה.
הכלי שמאפשר לחברות צעירות לגייס טאלנטים
סעיף 102 לפקודת מס הכנסה מאפשר, בכפוף לתנאי הסעיף ובמסלול המתאים, מיסוי הוני בשיעור של 25% על מרכיבים מסוימים בתגמול מבוסס מניות לעובדים. זה אינו רק הסדר מס, אלא אחד המנגנונים המרכזיים שבאמצעותם חברות טכנולוגיה, ובמיוחד חברות צעירות שאינן יכולות להתחרות בשכר שמשלמות ענקיות הטכנולוגיה, מצליחות לגייס עובדים איכותיים ולשתף אותם בהצלחת החברה. שינוי בתנאי המיסוי עלול לפגוע באטרקטיביות של מנגנון התגמול הזה, ובמקרים מסוימים אף להשפיע על החלטות של עובדים וחברות בנוגע למימוש אופציות ולהמשך החזקת מניות.
התחרות מעבר לים הדיון במיסוי האופציות הוא חלק משאלה רחבה יותר: כיצד שומרת ישראל על יתרונה בתחרות הבינלאומית על יזמים, חברות ועובדים? יזמים ישראלים שוקלים לעיתים להתאגד מלכתחילה מחוץ לישראל, בעיקר בארה"ב. אחד השיקולים האפשריים הוא הטבת המס האמריקאית למניות של עסקים קטנים כשירים (QSBS), שעשויה להעניק למשקיעים יתרון מס משמעותי, בכפוף לתנאים ולמגבלות הרלוונטיים.
כאשר חברה מוקמת בארה"ב אך מרכז הפיתוח שלה נמצא בישראל, מתעוררות שאלות מורכבות הנוגעות לבעלות על הקניין הרוחני, למקום שבו הוא נוצר ולהשלכות המס של העברתו בין מדינות. גם אופן מיסוי העסקה בעת אקזיט עלול לעורר מחלוקות. אי-ודאות בנושאים אלה עשויה להיות אחד השיקולים בהחלטות על מיקום פעילות הפיתוח ויצירת הקניין הרוחני, לצד שיקולים עסקיים ואחרים.
המשמעות עבור המשק הישראלי עלולה להיות חמורה בהרבה מאובדן הכנסות ממס על אופציות. מדובר בסיכון לאובדן מקומות עבודה איכותיים, פעילות כלכלית, השקעות ובסיס מס עתידי. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להתעלם מהתחרות הבינלאומית על חברות הטכנולוגיה, בוודאי בתקופה שבה הסיכונים הגיאופוליטיים ממילא מכבידים על החלטות ההשקעה.
שר האוצר צריך להגיד: ישראל רוצה אתכם
אין פירוש הדבר שכל הטבת מס צריכה להישאר ללא שינוי לנצח, או שאין מקום לבחון עיוותים במערכת המס. אולם לפני קידום רפורמה יש לבחון את השפעתה על עובדים, חברות והכנסות המדינה לאורך זמן, בשיתוף רשות המיסים ונציגי התעשייה. בחינה כזאת צריכה להביא בחשבון גם את התחרותיות הישראלית, ולא להסתפק בתחזית ההכנסות התקציביות המיידיות.
שר האוצר הבא צריך להעביר מסר ברור ליזמים, למשקיעים ולעובדים: ישראל מעוניינת שחברות הטכנולוגיה יוקמו כאן, שהקניין הרוחני יפותח כאן ושהפעילות העסקית תישאר כאן. לשם כך נדרשים כללי מיסוי ברורים, יציבים ותחרותיים, ובראש ובראשונה הסרת היוזמות להכביד את מיסוי האופציות מסדר היום.
הכותבת היא שותפה מנהלת וראש מחלקת מיסים במשרד עמית פולק מטלון
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.