הריקבון שפושה בממלכת נתניהו

יש כבר מסה קריטית של עובדות ודיווחים שמבהירים את הסיבה לכך שנתניהו מתנגד כל כך להקמת ועדת חקירה ממלכתית, לא מוטה. נתניהו מ-פ-ח-ד

אבי יששכרוף|

משהו רקוב בממלכת נתניהו: לא מאתמול ולא משלשום. ועדיין, נראה שהריקבון והסירחון רק הולכים ומתפשטים. בעוד התקשורת הבינלאומית, לצד הישראלית, חושפת עוד טפח ועוד טפחיים מהאחריות של נתניהו למחדל של שבעה באוקטובר, השופרות של ביבי עוסקים למרבה המבוכה במבטא הלא מספיק אמריקאי של המועמד לראשות הממשלה גדי איזנקוט.

בעוד הניו יורק טיימס מאשר את הדיווחים של שלומי אלדר ורות יובל בדבר אזהרה אמירתית שנמסרה ישירות לנתניהו בדבר התקפה גדולה של חמאס מעזה, ו"אטלנטיק" מאשש דיווחים ישנים של סמדר פרי על אזהרה מצרית דומה, יונתן אוריך ושאר החברים בערוץ 14 מריצים דאחקות בעלות ניחוח גזעני על אב שכול, רמטכ"ל לשעבר ומעל הכל אדם שהקדיש את כל חייו למדינת ישראל. זו הרמה, וזו גם הבעיה של "ממלכת נתניהו". מלבד השופרות והבייס, הקסם מתפוגג לו, התרגילים שקופים מדיי, הבדיחות עלובות והבריחה מאחריות הופכת להיות מביכה.

האזהרות שעליהן דווח לראשונה בתקשורת הישראלית, המצרית והאמירתית, זוכות לאישוש של שניים מכלי התקשורת הכי נחשבים בעולם. ועוד ועוד עדויות בדבר המחדל של נתניהו עצמו שסלל את הדרך בפני הטבח, הולכות ונערמות. האם מדובר בכלי תקשורת חסינים מטעויות? לא ועדיין, אלה כלי תקשורת שזוכים לאמינות גבוהה ובדיווחי החדשות שלהם לפחות, גם בודקים נתונים ועובדות.

אז יקפצו אנשיו של ביבי על המציאה ויאמרו שהניו יורק טיימס מפגין מדיניות אנטי ישראלית מובהקת. אך אטלנטיק לעומת זאת, אינו נחשד כאנטי ישראלי. גם הניסיון של אנשי ביבי להטיל דופי בעיתונאים הישראלים, שלומי אלדר וסמדר פרי, נלוז ולא עובד. יש פה כבר מסה קריטית של עובדות ודיווחים שמבהירים את הסיבה לכך שנתניהו מתנגד כל כך להקמת ועדת חקירה ממלכתית, לא מוטה. נתניהו מ-פ-ח-ד. ההתעלמות שלו מהאזהרה האמירתית, ההחלטה שלו שלא לדווח עליה אפילו לראשי מערכת הביטחון, אינה יכולה להתפרש אלא כרשלנות, זלזול שהמשמעות שלה היא אחריות כבדה למחדל.

ואפילו לאחר שהוא מקבל את האזהרה, באותו דיון מפורסם בראשותו באחד באוקטובר 2023, לא רק שהוא לא מספר עליה, הוא אף מנחה את המערכת לשמור על שקט מול רצועת עזה. זאת על אף שרונן בר, ראש השב"כ דאז, שיהפוך ברבות הימים לאויב משפחת המלוכה, דורש באותו דיון לתקוף את אותם פעילי חמאס מרכזיים שהכווינו טרור בגדה, מתוך הרצועה. ביבי, כאמור, מנחה לשמור על השקט כדירקטיבה.

ביבי היה שאנן מדי, בטוח בעצמו ובמשך חודשים ארוכים דהר לתוך הקיר כאשר התעקש להמשיך בהפיכה המשטרית על אף שהיה ברור שהיא תוביל לאסון ביטחוני

גם האזהרה המצרית שכללה מסר דומה, זכתה להתעלמות לפי כל הדיווחים הללו, מצדו של ראש הממשלה. ביבי היה שאנן מדי, בטוח בעצמו ובמשך חודשים ארוכים דהר לתוך הקיר כאשר התעקש להמשיך בהפיכה המשטרית על אף שהיה ברור שהיא תוביל לאסון ביטחוני. ביבי לא התעלם רק מהמצרים או האמירתים, אלא גם מהתראה למלחמה, שהניח בפניו ראש השב"כ, מראשי אמ"ן וצה"ל שהזהירו מאסון מתקרב. נתניהו מתנער גם מהאזהרות הללו וטוען כי אף אחת מהן לא התייחסה לעזה. נכון, אבל האזהרות של האמירתים והמצרים כבר דיברו ספציפית על עזה ונתניהו במקום לעלות זאת בפני דרגי המקצוע, פשוט מידר אותם. שליחי נתניהו טורחים להפיץ תיאוריות קונספירציה בכל הזדמנות, על כך שרונן בר והרצי הלוי הסתירו בכוונה מנתניהו מידע באותו הלילה, אך מתברר שדוקא נתניהו היה זה שהסתיר מהם מידע.

וכל האזהרות הללו עדיין לא מתקרבות אפילו לאחריות השערורייתית של נתניהו, להפיכת חמאס למעצמה צבאית על גבול מדינת ישראל. הוא לא רק עמד בראש המערכת מאז 2009 והוביל את מדיניות העדפת חמאס על הרשות. הוא ולא אחר, היה מי שדחף למימון חמאס בעזרת קטאר, מאז 2018. אותה פטרונית של האחים המוסלמים, שנתניהו תקף על במת האו"ם רק לפני כמה ימים, היא זו שנתניהו פנה אליה בבקשה לסייע בהעברת כספים לעזה, במקום כספי הרשות הפלסטינית (שבה הוא רואה אויב כמובן). והשערורייה העוד יותר בלתי נתפסת, שיש לה הוכחות חד משמעיות, היא שגם לאחר שנתניהו הוזהר ב-2019 שהכסף הזה מגיע לזרוע הצבאית של חמאס, לא פחות, הוא מנחה להמשיך להעביר את הכספים הקטאריים לעזה.

במילים הכי פשוטות, נתניהו בנה במו ידיו את המפלצת. הוא מעדיף לתת לשופרות שלו לתקוף את ראשי צה"ל ושב"כ, על אף שכולם כבר פוטרו או התפטרו, בניסיון להרחיק את האש מגלימתו. אולם הוא זה שזלזל באזהרות של צה"ל ואמ"ן, באזהרות שב"כ וגם באזהרות ממדינות ידידותיות כמו האמירויות ומצרים. הוא זה שהעסיק ומעסיק יועצים שקיבלו שכר מקטאר כדי להשחיר את תדמיתה של מצרים בעיני הציבור בישראל והוא יכול להמשיך ולהאשים את התקשורת, את השמאל, את ראשי הצבא ואת ראשי השב"כ. בסופו של יום, הוא היה האיש שהביא עלינו את אסון שבעה באוקטובר והוא זה שאחראי לטבח הגדול ביותר בתולדות עם ישראל מאז השואה.