מנהל בהייטק חטף התקף לב בעקבות צעקות מלקוח הודי ויוכר כנפגע עבודה

בעקבות תקלה במערכת שנמכרה ללקוח בהודו, נקלע איש המכירות לשיחות טעונות עם הלקוח והסוכן. למרות גורמי סיכון קודמים, נקבע כי קיימת סבירות של מעל 50% לקשר סיבתי בין הלחצים בעבודה להתקף הלב
בית הדין האזורי לעבודה בת"א הכיר בהתקף לב של מנהל מכירות בחברת הייטק כפגיעה בעבודה. בית הדין קיבל למעשה את תביעתו של עובד ההייטק, וקבע כי קיימת הסתברות של מעל 50% לקשר סיבתי בין רצף שיחות סוערות סביב תקלה במערכת בשווי כ-140 אלף דולר שנמכרה ללקוח לבין האירוע הלבבי.
התביעה להכרה הוגשה על ידי איש מכירות בחברת הייטק בשנות החמישים לחייו. התובע טען באמצעות עו"ד בר אליעזר ועו"ד אלישר פיינגרש ממשרד עו"ד מרקמן טומשין ושות', כי ב-5 בספטמבר 2021, התקשר אליו לקוח מהודו, התלונן שהמערכת שרכש אינה תקינה ודרש לבטל את העסקה אם לא תתוקן מיידית. השיחה התנהלה בטונים גבוהים וגרמה לתובע לסערת רגשות, לחצים בחזה, כאבים וקשיי נשימה, שחזרו למחרת בעת שיצא להליכה.
כארבעה ימים לאחר מכן, עם חזרתו מחופשת החג, קרא התובע במייל כי דרגים בכירים בחברה מעורבים בתקלה, וספג לטענתו שיחת צעקות מהסוכן המקומי שמכר את המערכת ללקוח, אשר דרש להחזיר ללקוח את התשלום. לאחר השיחה חש מועקה, זיעה קרה וכאבים בחזה, ולפנות בוקר למחרת פנה למוקד והופנה לבית החולים, שם אובחן עם אוטם בשריר הלב ועבר צנתור והשתלת שני סטנטים.
המומחה הרפואי שמונה בתיק ציין בתשובתו לשאלת הבהרה כי אף שלתובע היו גורמי סיכון קודמים (עישון בעבר, סיפור משפחתי) ומחלת טרשת עורקים מגיל צעיר יחסית, סמיכות הזמנים מלמדת על הסתברות של מעל 50% לקשר סיבתי בין האירוע החריג (השיחות הטעונות עם הלקוח והסוכן - ל.ד) בעבודה לאוטם.
מנגד, טען המוסד לביטוח לאומי כי אין קשר סיבתי בין האירוע החריג ובין האוטם. הנתבע הוסיף וטען שמדובר בדחק נפשי שגרתי בחיי עבודתו.
בית הדין קבע לאחרונה שאין לנתק את השתלשלות האירועים בין השיחות החריגות לתעוקת החזה ולאוטם. השופטת רעות שמר בגס קבעה כי "המומחה נתן דעתו לגורמי הסיכון מהם סובל התובע ובכלל זה היסטוריה משפחתית, עישון בעבר ועדות למחלה טרשתית שנמצאה בצנתור. עם זאת, בחוות דעתו התייחס המומחה לתעוקה הבלתי יציבה כגורם הסיכון המשמעותי ביותר שהוביל לאוטם במועד שבו התרחש. כעולה מחוות הדעת, התעוקה הבלתי יציבה שהחלה לאחר האירוע החריג והמשכה היה האוטם הלבבי הייתה הגורם המשמעותי ביותר להגברת הופעת האוטם חמישה ימים לאחר מכן". לפיכך, הורה בית הדין לעבודה למוסד לביטוח לאומי להכיר באוטם שריר הלב שבו לקה העובד בספטמבר 2021 כפגיעה בעבודה. הביטוח הלאומי חויב להשתתף בהוצאות התובע בהליך בסך 7,000 שקלים .
עו״ד בר אליעזר, שותפה ומנהלת מחלקת לב ואירועים חריגים, ועו"ד אלישר פיינגרש, שהגיש את התביעה, ממשרד עורכי הדין מרקמן טומשין ושות', מסרו: "ההכרה בהתקף הלב כפגיעה בעבודה היא הרבה מעבר להישג משפטי. היא פותחת בפני העובד אפשרות לקבלת זכויות רפואיות וכלכליות משמעותיות. אם תיקבע לו נכות קבועה של 20% ומעלה, הוא עשוי לקבל קצבה חודשית גם לאחר גיל הפרישה, בכפוף להוראות החוק. מדובר ברשת ביטחון כלכלית שעשויה לשנות את חייו".
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.