בזכות איכון סלולרי: זוכה ממעשה מגונה ברכבת הקלה

צעירה שנסעה בקרון עמוס בירושלים טענה שבן 46 נגע בישבנה מתחת לחצאית. הוגש נגדו כתב אישום, אבל בביהמ"ש התברר שייתכן שהוא כלל לא היה בסביבה

עו"ד גל שר טוב | פסקדין|

בית משפט השלום בירושלים זיכה לאחרונה מחמת הספק גבר שהואשם בביצוע מעשה מגונה בנוסעת ברכבת הקלה בעיר. השופט דוד שאול גבאי ריכטר קבע כי אף שהמתלוננת העידה באופן אמין ומשכנע, לא הוכח שהנאשם הוא האחראי לה.

לפי כתב האישום, האירוע התרחש באוגוסט 2023, סמוך לשעה 17:30, כשהאישה נסעה בקרון עמוס של הרכבת הקלה בירושלים. נטען שהנאשם הכניס את ידו מתחת לחצאיתה ונגע בישבנה מעל תחתוניה. היא הדפה את ידו וצעקה, ובעקבות זאת התקהלו סביבה נוסעים.

לטענתה, האיש הכחיש שנגע בה במכוון וייחס את המגע לצפיפות בקרון. כשהרכבת עצרה בתחנת הדוידקה, הוא ירד ממנה ונמלט בריצה. בהמשך היום, בכיכר ספרא, הבחינה המתלוננת באדם שאותו זיהתה כנוסע הפוגע והזעיקה מאבטחים. אלה איתרו אותו בתחנה המרכזית ועיכבו אותו.

הנאשם, בן 46 ואב לשלושה, כפר במיוחס לו. הוא אישר ששהה בירושלים והשתמש ברכבת הקלה באותו יום, אך הכחיש שנסע בקרון המתואר או שפגע במתלוננת. לדבריו הוא הגיע לעיר לצורך תור רפואי בבית החולים "שערי צדק" וסידורים נוספים.

המדינה ביקשה להרשיעו בהסתמך על עדותה של המתלוננת, שזיהתה אותו כמה פעמים. מנגד טענה ההגנה כי הליך הזיהוי היה פגום, בין היתר משום שתמונת הנאשם נשלחה למתלוננת לפני שזיהתה אותו בתחנה המרכזית.

השופט גבאי ריכטר הבהיר כי הוא מאמין למתלוננת שעברה חוויה קשה מאוד ושיבח את אומץ ליבה. עם זאת נקבע כי קיימים פערים וקשיים שאינם מאפשרים לקבוע שהנאשם שלפניו הוא מבצע העבירה.

בין היתר צוין כי המתלוננת לא הזכירה את המבטא הערבי הבולט של הנאשם, אף שלטענתה שוחחה עמו. בנוסף היא תיארה צלקת, אלא שעל פני הנאשם אין כזאת. השופט מצא גם ששליחת תמונתו אליה לפני הזיהוי בתחנה המרכזית פגעה משמעותית באמינות.

"יש בכך לזהם במידה ניכרת את הזיהוי ואת איכותו", נכתב בהכרעת הדין, "משום שהיה בכך 'לנעול את דעתה' של המתלוננת בין צפייתה בתמונה ועד לביצוע הזיהוי במקום שבו עוכב הנאשם כשהוא מוקף מאבטחים. לכן, יש קושי רב לתת משקל לזיהוי בנסיבות שכאלה".

הראיה המרכזית הייתה דו"ח איכוני הסלולר של הנאשם. נקבע כי הם מתיישבים עם גרסתו לגבי ביקורו בבית החולים, ואינם תומכים בנוכחותו באזור הדוידקה במהלך היום. לכך הצטרפו מסמכים רפואיים המעידים על בעיות אורתופדיות קשות, השוללות את יכולתו לרוץ כפי שתיארה המתלוננת.

השופט מתח ביקורת על עיכוב חקירת הנאשם ביותר מחודש לאחר האירוע, ללא הסבר סביר. נקבע שגרסתו הגיונית ומגובה בראיות חיצוניות, ולכן יש לזכותו מחמת הספק. במקור הוא הואשם במעשה מגונה בנוסעת נוספת, אך אישום זה בוטל לאחר שסירבה להעיד, והוא זוכה ממנו זיכוי מלא.

• לקריאת הכרעת הדין המלאה – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ המאשימה: עו"ד סתיו שפירא (פרקליטות מחוז ירושלים פלילי) • ב"כ הנאשם: עו"ד איתן להמן (הסנגוריה הציבורית) • עו"ד גל שר טוב עוסק בפלילי • הכותב לא ייצג בתיק • בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין • ynet הוא שותף באתר פסקדין