סערת אבו פרחי היא דוגמה למנגנון המופרע של שנאת ישראל

החלוץ לא התכוון לדמות אחיזה בנשק, אבל מובילי דעת קהל ניצלו את ההזדמנות והשתמשו בדיווחים המעוותים כדי להתנגח בישראל – וגם לקרוא להחרמת המשחק של אירלנד נגד הנבחרת. העובדה שהוא ערבי מוסלמי שכלל לא שירת בצה"ל נשארה בחוץ, כי היא לא משרתת את הנרטיב. כך נראית מכונת תעמולה שאין לה שום כבוד לאמת | דעה

תגיות

המהומה העולמית בעקבות חגיגת השער של סייד אבו פרחי נגד נבחרת אוסטריה סיפקה הצצה לאופנים המלוכלכים שבהם מתודלק שיח השנאה נגד ישראל. שיח שאין בו היגיון, בדיקת עובדות או אתיקה. שיח שמבהיר שמדינת ישראל ניצבת בפני מכונת תעמולה שאין לה שום כבוד לאמת.

זה התחיל בהחלטת השיפוט השנויה במחלוקת, לשלוף לחלוץ כרטיס צהוב שני על החגיגה עם דגל הקרן, מה שהשפיע על גורל המשחק. זה נמשך בדיווחים על כך שהשחקן חגג בתנועה המדמה ירי בנשק. הספיק דיווח אחד כזה בסוכנות הידיעות רויטרס כדי שהטענה תתפשט כאש בשדה קוצים, כולל כמה מכלי התקשורת הגדולים בעולם. גם תיקון מאוחר לא עזר למחוק את הרושם הראשוני, ויש כלי תקשורת שהשאירו עד לרגע זה את הטענה הכוזבת שאבו פרחי חיקה אחיזת רובה (באל-ג'זירה הגדילו לעשות וכתבו ש"אין מקום לספק" בעניין).

יש הטוענים שזו הייתה פרשנות הגיונית לתנועה של אבו פרחי עם דגל הקרן. בעיניי כל בר דעת יכול לראות שמדובר במחווה למשחק ביליארד או סנוקר, ובדיקה פשוטה הייתה מעלה שהחגיגה נקשרת לתחביב של אבו פרחי. ניחא, במדינות פריווילגיות שאינן נאלצות להילחם על קיומן, לאנשים אין מושג איך באמת אוחזים רובה. העניין הוא שזה לא נעצר שם.

מובילי דעת קהל ניצלו את ההזדמנות והשתמשו בדיווחים המעוותים כדי להתנגח בישראל. הם לא טרחו לציין שסייד אבו פרחי הוא ערבי מוסלמי שכלל לא שירת בצה"ל – מידע חיוני להבנת ההקשר. כשמדובר בישראל, מקובל במקומות רבים לדלג על בדיקת העובדות ולזלוג ישר להכפשה. כך למשל באירלנד, מדינה שבה האובססיה החולנית לישראל שוברת שיאים. היו קולות שניצלו את התקרית לצורך תדלוק התעמולה, בניסיון לגרום להחרמת המשחק בין הנבחרות.

הפוליטיקאי האירי קונור ד' מקגיניס, חבר פרלמנט ממפלגת "שין פיין" (Sinn Féin), שיתף תמונה של אבו פרחי חוגג עם דגל הקרן וכתב: "ישראל היא מדינת אפרטהייד המבצעת רצח עם, והיא נבנתה על יסודות של דיכוי וכיבוש". הוא קרא כמובן לנבחרת אירלנד להחרים את המשחק נגד ישראל. מקגיניס "שכח" לציין שאבו פרחי הוא ערבי מוסלמי שגדל בבאקה אל-גרבייה, זכה להצלחה ומייצג את נבחרת ישראל בכבוד – אולי מפני שהעובדות האלה שומטות את הקרקע מתחת לטענה שישראל היא "מדינת אפרטהייד".

פעיל הרשת האנטי-ישראלי אנתוני לופמן ניצל גם הוא את הסערה כדי לקרוא להחרמת המשחק נגד ישראל: "אם היה צורך בסיבה נוספת לכך שאירלנד לא אמורה לשחק נגד ישראל, זו הסיבה... ולפני שתתחילו לצעוק 'תשאירו את הפוליטיקה מחוץ לכדורגל' – דבר שמעולם לא קרה, בשום מקרה – כדאי לזכור שיש שחקני נבחרת ישראל, בהווה ובעבר, ששירתו בצה"ל; הרי בישראל נהוגה חובת גיוס לצבא שחלה על חלק גדול מהאוכלוסייה". לופמן "שכח" לציין שאבו פרחי לא שירת בצה"ל, היות שחובת הגיוס דווקא לא חלה על ערביי ישראל. מבחינתו, אם אפשר להתעלם מהעובדות כדי להתנגח בישראל, למה לא?

אלה רק דוגמאות נבחרות, כמובן. הרשת התמלאה בבדיחות דלוחות מצד שונאי ישראל על כך שאבו פרחי כנראה "ראה ילדים בקהל" או ש"השער הובטח לו לפני 3,000 שנה". העובדות הבסיסיות, שמנוגדות לסיפור שאותם אנשים מספרים לעצמם, פשוט נשארו בחוץ.

מקרים כמו המקרה הזה מעוררים מחשבות נוגות על שאלת ההסברה. האם יש טעם בניסיונות להצטדק ולהסביר את מעשיה של מדינת ישראל, כשברור שהיא מתמודדת עם תועמלנים ברמה ירודה מבחינה אינטלקטואלית ואנושית, שיש לתכנים שלהם קונים בעיקר בגלל שנאה קמאית? אולי במקום להתמקד רק בהגנה מוטב לעלות להתקפה, ולחשוף את עמדותיהם האמיתיות של מחרחרי השנאה נגדנו?

בפוסט שהתפרסם בדף הפרו-פלסטיני הפופולרי "Sarcasm Football Nepal" מחאו כפיים לאוסטריה על ניצחונה נגד ישראל, ודימו אותה לסופרמן שגואל כביכול את הפלסטינים ואת האנושות. הסקרנות משכה אותי לתגובות. הבחנתי שמגיבים על הפוסט הזכירו שוב ושוב את "הצייר האוסטרי" והביעו את הערכתם אליו. כן, מדובר בשם קוד לאדולף היטלר, יליד אוסטריה, שמלבד היותו רוצח המונים היה גם צייר כושל. במציאות שבה תעמולת השקר נגד מדינת היהודים היחידה עוברת כל גבול, וגם פוליטיקאים ברחבי העולם מהדהדים אותה, אולי לא פלא שאנשים כבר לא מתביישים להביע הערצה פומבית לנאציזם.