שר ההגנה המודח נגד זלנסקי: "לקיים בחירות למרות המלחמה, הדמוקרטיה בשבי"
מיכאילו פדורוב כיהן כשר ההגנה של אוקראינה חצי שנה בלבד, אבל צבר פופולריות גדולה בעקבות הרפורמות שקידם והדחתו על ידי הנשיא זלנסקי בחודש שעבר, בגלל עימותים עם הנהגת הצבא, הציתה גל מחאות נרחב וחריג. כעת קרא לקיים את הבחירות לנשיאות שאמורות היו להיערך כבר לפני שנתיים - ונדחו בגלל המלחמה עם רוסיה - בהצהרה שנתפסת כאתגר הגדול ביותר להמשך שלטון זלנסקי: "אנחנו נלחמים רק בגלל שאנחנו רוצים להישאר מדינה אירופית חופשית"
ynet והסוכנויות|
תגיות
שר ההגנה לשעבר של אוקראינה מיכאילו פדורוב, שהדחתו בחודש שעבר על ידי הנשיא וולודימיר זלנסקי הציתה גל מחאות נרחב וחריג, קרא אמש (יום ג') לקיים בחירות לנשיאות למרות המלחמה מול רוסיה – שנמצאת כעת עמוק בשנתה החמישית, ובעקבותיה נדחו הבחירות שהיו אמורות להיערך במקור ב-2024 כבר יותר משנתיים. הקריאה של פדורוב הצעיר, בן 35 בלבד שכיהן רק חצי שנה בתפקיד שר ההגנה אך הפך במהרה לפופולרי מאוד בציבור האוקראיני, נתפסת כאתגר הגדול ביותר עד כה לשלטונו של הנשיא זלנסקי מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022.
"הדמוקרטיה לא יכולה להיות שבויה בידי רוסיה", הצהיר פדורוב בן ה-35, שכיהן אמנם רק חצי שנה כשר ההגנה אך הפך במהרה לפופולרי בשל הרפורמות שניסה לקדם ושבסופו של דבר הובילו להדחתו, בנאום מיוחד שנשא אמש וששודר ברשתות החברתיות. "אנחנו נלחמים אך ורק בגלל שאנחנו רוצים להישאר מדינה אירופית חופשית", הוא הוסיף, וקרא למצוא "מנגנון חוקי, בטוח וריאליסטי שיאפשר לאוקראינה לחדש במלואו את התהליך הדמוקרטי גם בתנאים של מלחמה מתמשכת".
זלנסקי, נזכיר, נבחר לכהונה בת 5 שנים ב-2019, וכהונתו אמורה הייתה להסתיים במאי 2024 – אך מאז הפלישה הרוסית מונהג באוקראינה משטר צבאי שעל פי החוק שם לא מאפשר קיום בחירות, ואלו נדחו בלי שכעת יש אופק כלשהו לקיומן. זלנסקי כבר עמד בשנה שעברה תחת לחץ כבד מנשיא ארה"ב דונלד טראמפ לקיים בחירות חדשות, ובשיאו של העימות ביניהם טראמפ אף כינה את זלנסקי "דיקטטור", אבל יחסיהם השתפרו בשנה האחרונה, בין היתר בשל ההצלחות של אוקראינה בקמפיין המתקפות ארוכות-הטווח שלה ברוסיה, וטראמפ כבר לא משמיע את הדרישה הזו.
אף שהחוק האוקראיני לא מאפשר קיום בחירות בזמן שמוחל במדינה משטר צבאי, בשיאו של הלחץ מצד טראמפ הנשיא האוקראיני כן אותת בזמנו שניתן יהיה לשנות את החוק ולקיים בחירות בזמן מלחמה – אבל דרש שהדבר ייעשה תחת הסכם הפסקת אש מול רוסיה, על מנת לאפשר קיום בחירות בצורה בטוחה וחופשית. ערי אוקראינה, נזכיר, נתונות עדיין להפצצות ולהפגזות קטלניות מצד רוסיה מדי יום, מיליונים מאזרחיה נעקרו מבתיהם וחיים בחו"ל, מיליון נוספים מגויסים לצבא וכחמישית משטחי המדינה נמצאים תחת כיבוש רוסי. על רקע התנאים הללו, עד כה בתוך אוקראינה לא נשמעו קריאות של גורמים בכירים כמו פדורוב לקיים בחירות – ולכן קריאתו אמש נתפסת כחריגה וכאתגר הישיר ביותר עד כה לשלטונו של זלנסקי.
פדורוב כיהן כאמור כשר הגנה חצי שנה בלבד, אבל הפך לאהוד מאוד בציבור ורבים זקפו לזכותו את המרצת המשרד, את שכלול יכולותיהם של הכוחות המזוינים ואת הגברת הפעילות נגד השחיתות במערכת הביטחון האוקראינית. פדורוב הגיע לפוליטיקה מעולם העסקים וההייטק, ב-2019 מונה לסגן ראש הממשלה ולשר האחראי על תחום הדיגיטל, ואחרי שמונה לשר ההגנה בינואר פעל להטמיע מערכות דיגיטליות שונות בצבא האוקראיני. הבדלי הגישות בין פדורוב הצעיר לרמטכ"ל אולכסנדר סירסקי – איש צבא ותיק שנחשב בעיני רבים לבעל אופי סובייטי קר ומנוכר, והואשם על ידי מבקריו כי לא אכפת לו מספיק מהאבדות הכואבות בשדה הקרב – ניכרו מאוד, והובילו אותם להתנצחויות בלתי פוסקות. ההתנצחויות הללו הובילו להחלטתו של זלנסקי להדיח את פדורוב.
ההדחה הציתה גל מחאות חריג והמוני אוקראינים – בעיקר צעירים – הפגינו בשלל ערים במדינה בדרישה להחזירו לתפקיד. זלנסקי הדיח אחרי כמה ימים של מחאות גם את הרמטכ"ל סירסקי, אבל פדורוב סירב להצעתו להתמנות לתפקיד בכיר אחר בממשלה – כאחראי על תחום הטכנולוגיה – ודרש לחזור לתפקיד שר ההגנה. זלנסקי לא הציע לו את התפקיד חזרה, ובמקום זאת מינה לשר ההגנה את בכיר שירות הביטחון האוקראיני (FSB) יבהני חמרה, מינוי שיובא היום לאישור הפרלמנט בקייב.
את נאומו נשא אמש פדורוב כשברקע עוד נמשכות מעת לעת ההפגנות למענו, אם כי מספר המשתתפים בהן כבר פחת משמעותית מרגעי השיא של המחאה בחודש שעבר. הוא תקף בדבריו את "המערכת הישנה" שלדבריו פועלת להגן על עצמה ו"מפחדת משינוי", וטען שרפורמה שקידם בתחום הרכש הביטחוני תרמה להדחתו. מבלי לציין מפורשות את שמו של זלנסקי הוא רמז כי הנשיא עומד בראשות מערכת שהשחיתות בה עדיין פושה: "אנשים לא יכולים לחיות לעד במדינה שבה הם לא מבינים מדוע החלטות מסוימות מתקבלות. מדוע רפורמות מסוימות מתקדמות ואחרות נחסמות", הוא אמר, "זה מסוכן במיוחד כאשר חברה מפתחת את התחושה שהקריטריון הראשי למינוי הוא לא היכולת המקצועית, ההישגים והיכולת לשנות את המדינה, אלא נאמנות אישית למערכת".
בנאומו לא התייחס פדורוב לשאיפותיו הפוליטיות, ולא אמר אם בכוונתו להתמודד בבחירות שאותן הוא דורש לקיים, אבל הוא נתפס כאמור כדמות פופולרית מאוד בפוליטיקה המקומית ולכן מדובר בתרחיש סביר מאוד. בסקר שפורסם בתחילת החודש על ידי המכון האוקראיני Socis הוא התברג במקום השלישי בסיבוב ראשון בבחירות עתידיות עם 13.1% תמיכה, אחרי זלנסקי שהגיע בסקר למקום הראשון עם 22.3%, כשבמקום השני ניצב הרמטכ"ל לשעבר ואלרי זלוז'ני עם 21.4%. עם זאת, לפי אותו סקר גם זלוז'ני וגם פדורוב צפויים להביס את זלנסקי אם יעלו מולו לסיבוב שני ומכריע.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.