"כל יהודי יהפוך פה לעבריין": נורבגיה מבקשת להקצין ענישה על סחר עם יו"ש

אחרי ש-12 מדינות מערביות הכריזו על כוונתן להטיל סנקציות על הכנסת מוצרים שמקורם בהתנחלויות, באוסלו בוחנים לקחת את החרם צעד אחד קדימה. שר החוץ הנורבגי איידה מקדם חוק שיאפשר להטיל עד 3 שנות מאסר על אנשים או חברות שיסחרו עם מתנחלים. און, ישראלי שחי בנורבגיה: "אנטישמי השנה איבד בורג"

שר החוץ הנורבגי אספן בארת' איידה, שידוע כאחד משרי החוץ העוינים ביותר לישראל כיום באירופה, העריך בריאיון לרשת השידור המקומית NRK כי הפרלמנט (הסטורטינג) יאשר בסתיו הקרוב חוק שיאפשר להטיל עד שלוש שנות מאסר על "אנשים פרטיים או חברות שיסחרו עם מתנחלים ישראלים בגדה המערבית הכבושה".

בהצעת החוק הנורבגית, שמקודמת על-ידי משרד החוץ באוסלו, מוצע כי מי שסוחר עם ההתנחלויות - יחידים או חברות - צפוי לעונש המדובר. מועד סיום שימוע ההצעה נקבע ל-19 בספטמבר. ההצעה חלה גם על מזרח ירושלים, שישראל רואה בה חלק בלתי נפרד מבירתה.

איידה הדגיש בריאיון כי היקף המסחר בין נורבגיה לבין ההתנחלויות עצמו אינו נרחב - מדובר בעיקר ביין ובמוצרים חקלאיים - ולכן מדובר בעיקרו של דבר בצעד בעל משמעות פוליטית וסמלית. ההצעה חלה גם על שירותי בנייה ותשתית בהתנחלויות.

יורגן ינסהאוגן, חוקר בכיר במכון PRIO לחקר השלום, ציין כי מדובר ב"רמת הסנקציות הנמוכה ביותר" האפשרית, שכן היא נוגעת בעיקר לתוצרת חקלאית ואינה כוללת סנקציות כלכליות רחבות היקף. לדבריו, מאחר שהכלכלה הישראלית קשורה קשר הדוק להתנחלויות, הרחבת הסנקציות לכלל החברות הפועלות בהתנחלויות עשויה ליצור אפקט משמעותי בהרבה, אך לעת עתה מדובר ב"מינימום".

איידה ציין שינוי במדיניות ארה"ב: בעבר תמכה וושינגטון בישראל מול לחץ חיצוני, אך הפעם תגובת ממשל טראמפ הייתה מאופקת יחסית. לדבריו, הממשל האמריקני מסר כי אמנם אינו נוקט צעד דומה, אך יש לו "הבנה לבעיות היסוד" שהצעד הבריטי משקף - מסר, לדבריו, בעל משקל רב כלפי ישראל. איידה מוסיף כי לדעתו "מחסום הטפלון" שנהנתה ממנו ישראל בעבר - היכולת להרתיע ביקורת בינלאומית בטענה לאנטישמיות - הולך ונשחק.

ינסהאוגן טוען כי מעבר להיבט הסמלי, קיימת גם חשיבות כלכלית לכך שהכיבוש "לא ישתלם". הוא מקשר את גל הצעדים הבינלאומי בעיקר למצב ההולך ומחמיר בגדה המערבית ובעזה.

הכתבה מזכירה גם התבטאות של ראש ממשלת קנדה מארק קרני בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, לפיה מדינות בגודל בינוני צריכות לפעול יחד באופן עצמאי מארה"ב, נוכח חוסר הצפיות של ממשל טראמפ. איידה, בתגובה לשאלה אם מדובר בסדר עולמי חדש, אמר כי אם המדינות הגדולות אינן עומדות על המשפט הבינלאומי וזכויות האדם - מדינות אחרות ייאלצו לעשות זאת במקומן.

און אלפלג, ישראלי שחי בנורבגיה ועוקב אחרי התבטאויות אנטישמיות במדינה, אמר שההבדל העיקרי בין נורבגיה לשאר המדינות המתנכלות – זה שרק באוסלו רוצים להטיל עונש מאסר פלילי על מי שירכוש מההתנחלויות. "המשמעות של דברי איידה ברורה: זה יהפוך כל יהודי פה לעבריין. מי שירכוש בקבוק יין או שירותים מההתנחלויות מסתכן בישיבה בכלא. אני חושב ששר החוץ הנורבגי שזכה פה בפרס אנטישמי השנה - איבד בורג", אמר אלפלג.

בריטניה הודיעה בשבוע שעבר שתאמץ חקיקה שתאסור על יבוא מוצרים מההתנחלויות. עוד 11 מדינות - קנדה, דנמרק, פינלנד, צרפת, איסלנד, אירלנד, פולין, פורטוגל, ספרד, שבדיה ונורבגיה – הודיעו שיאמצו צעדים דומים.