הקלפי שמעכבת הסכמים אזוריים
ככל שהבחירות מתקרבות, כל שר וכל מפלגה חושבים לא רק על השאלה הביטחונית אלא גם על היום שאחרי. מהלך שיוצג בציבור כוויתור על הישגים צבאיים עלול להפוך במהירות לנושא מרכזי בקמפיין ולהקשות על נתניהו לגבש רוב פוליטי למהלך. מן הצד השני של האוקיינוס נמצא דונלד טראמפ, וגם הוא פועל מול שעון פוליטי
דורון הדר|
תגיות
החודשים הקרובים מציבים את המזרח התיכון בנקודה פוליטית מורכבת במיוחד. מצד אחד, קיימים ניסיונות אמריקניים לקדם הסדרים שיסגרו או לפחות ייצבו את זירות הלחימה באזור. מצד שני, דווקא הבחירות המתקרבות בישראל ובארצות הברית הופכות כל הסכם כזה למסוכן פוליטית עבור המנהיגים שאמורים לחתום עליו.
בישראל המערכת הפוליטית כבר פועלת בצל הבחירות המתקרבות. עבור בנימין נתניהו, הסכם אזורי יכול להיות הישג משמעותי שאותו ניתן להציג לציבור: סיום זירות לחימה, הישגים מול מדינות האזור ותמונה של ראש ממשלה שמצליח להפוך הישגים צבאיים למציאות מדינית.
אלא שכאן בדיוק נמצא המלכוד.
כמעט כל הסדר משמעותי בעזה או בלבנון צפוי לעסוק גם בשאלת הנוכחות הצבאית הישראלית. מבחינת ישראל, הסוגיה אינה טכנית בלבד. נסיגה משטח שבו צה״ל מחזיק כיום נוכחות או חופש פעולה יכולה לשנות את האופן שבו ההסכם יוצג לציבור ולהפוך הישג מדיני פוטנציאלי לנקודת חולשה פוליטית.
עבור נתניהו מדובר בדילמה ברורה, הוא יכול לרצות להגיע לבחירות עם הישג מדיני, אבל אותו הישג עלול לספק ליריביו מימין תחמושת נגדו. נסיגה מעזה או מדרום לבנון יכולה לעמוד בסתירה למסרים שלפיהם ישראל חייבת לשמור על חופש פעולה ונוכחות ביטחונית בשטח. מפלגות מימין לליכוד, וגם גורמים מתוך המחנה הקואליציוני, יוכלו לטעון כי ישראל ויתרה במסגרת משא ומתן על הישגים שנרכשו במחיר צבאי כבד.
גם היכולת להעביר הסכם כזה בתוך הממשלה אינה מובנת מאליה. ככל שהבחירות מתקרבות, כל שר וכל מפלגה חושבים לא רק על השאלה הביטחונית אלא גם על היום שאחרי. מהלך שיוצג בציבור כוויתור על הישגים צבאיים עלול להפוך במהירות לנושא מרכזי בקמפיין ולהקשות על נתניהו לגבש רוב פוליטי למהלך.
מן הצד השני של האוקיינוס נמצא דונלד טראמפ, וגם הוא פועל מול שעון פוליטי. לקראת בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית בנובמבר, הממשל האמריקני ירצה להציג הישגים גם בזירה הבינלאומית. טראמפ מבקש לבסס תדמית של נשיא שמוכן להשתמש בכוח בעת הצורך, אך גם יודע לסגור זירות לחימה ולהביא להסכמים.
לכן, ככל שמועד בחירות האמצע יתקרב, עשוי גם הלחץ האמריקני על ירושלים להתקדם להסדרים לגדול. מבחינת וושינגטון, הסכם בעזה או בלבנון יכול לשמש הוכחה לכך שהפעלת כוח ולחץ מדיני מובילים בסופו של דבר לתוצאה. מבחינת נתניהו, לעומת זאת, אותה תוצאה עלולה להיות מורכבת הרבה יותר אם המחיר שלה יהיה נסיגה צבאית משמעותית.
וכאן נמצאת האירוניה: שני המנהיגים זקוקים להישג. שניהם רוצים להציג לציבור תוצאה. אבל מה שנחשב הישג עבור טראמפ, סגירת זירה והגעה להסכם , עלול להפוך עבור נתניהו למחיר פוליטי כבד אם הוא יחייב נסיגה ישראלית.
לכן התקיעות הנוכחית אינה בהכרח רק מחלוקת על ביטחון, גבולות או פירוז. היא גם תוצאה של שני לוחות זמנים פוליטיים שונים. ככל שהקלפיות בישראל ובארצות הברית מתקרבות, חלון הזמן להסכמים מצטמצם והפער בין הרצון להציג הישג לבין המחיר הדרוש כדי להשיג אותו הולך וגדל.
הנסיעה הקרובה של רה"מ לעצרת הכללית של האו"ם, תהיה המבחן הראשון בין שני המנהיגים, איזו גישה תגבר על האחרת.
אל"מ מיל' דורון הדר, לשעבר מפקד צוות מו"מ של צה"ל ושותף מייסד בקריטיקל אימפקט
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.