"מקדמים השתמטות, בדיוק כמו נתניהו": זעם המילואימניקים על איזנקוט - וההבהרה שלו

אחרי שנחשפה ב-ynet התוכנית להסדרת מעמדם של כ-90 אלף משתמטים, בוועדת חוץ וביטחון תקף נציג המילואימניקים את היו"ר החדש ליברמן - שטען כי "כרגע אין מתווה". ארגוני משרתים מתחו ביקורת: "נותנים לחרדים דף חלק, זה לא עונה על צורכי הצבא", איזנקוט הבהיר: "נחפש פשרות". וגם: העקיצה של ביסמוט
סערת מתווה הגיוס של גדי איזנקוט הגיעה לוועדת חוץ וביטחון: יו"ר הוועדה החדש, ח"כ אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), הבהיר היום (שלישי) בפתח ישיבת הוועדה כי בניגוד לפרסומים על ההצעה החדשה להסדרת מעמדם של עשרות אלפי משתמטים חרדים - טרם גובש מתווה מוסכם לחוק הגיוס. במקביל, נציג משרתי המילואים תקף בחריפות את ליברמן ואת גוש השינוי, והאשים אותם בוויתור על הבטחות הבחירות שלהם. גם יו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר, ח"כ בועז ביסמוט מהליכוד, מתח ביקורת על סעיף החנינה הרטרואקטיבית שנכלל בהצעת איזנקוט.
איזנקוט: "לצה"ל חסרים 12 אלף לוחמים"
"בלי שום קשר לחוק גיוס כזה או אחר, אין כרגע שום מתווה. כולם ממהרים לבקר את המתווה החדש. אני לא מכיר שום מתווה. כרגע זה פשוט לא קיים", אמר ליברמן בפתח ישיבת ועדת חוץ וביטחון. לדבריו, "אנחנו, כמו תמיד, משתדלים לגשת לזה בצורה יסודית, לעשות מיפוי של כל הבעיות, אז אנחנו כרגע נמצאים בשלב של מיפוי".
ליברמן הדגיש כי כל חוק שיגובש יצטרך לעבור תחילה את אישור הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר. "אמרתי אתמול שהחוק, לפני הכול, חייב לעבור שלוש תחנות. התחנה הראשונה תהיה הרמטכ"ל. הרמטכ"ל חייב לאשר שהחוק נותן מענה לצרכים של צה"ל", אמר. הוא הזכיר כי גם ב-2018, כשהגיש הצעת חוק גיוס כשר הביטחון, ביקש מהרמטכ"ל דאז גדי איזנקוט לנסח את ההסדר בהתאם לצורכי הצבא. "אמרתי: גדי, תנסח אתה את החוק שיענה על דרישות צה"ל. ורק אחר כך בג"ץ וכל השאר".
על רקע דבריו של ליברמן, הרמטכ"ל זמיר הבהיר אתמול כי מצוקת כוח האדם בצה"ל נותרה בעינה, חרף המגעים הפוליטיים על חוק הגיוס. "כשאנחנו מדברים על 'צבא העם' אנחנו עומדים ראשית על צורך מבצעי - על צה"ל להתרחב, ולצה"ל חסרים לוחמים - זה לא השתנה", אמר זמיר בטקס לזכר דוד בן גוריון בשדה בוקר. לדבריו, "זהו צורך מבצעי-תפקודי מובהק. לצד זאת יש גם צורך לאומי וממלכתי". הרמטכ"ל הדגיש כי "הרחבת השירות לכלל האוכלוסיות בחברה הישראלית תאפשר לחלק את העומס המבצעי באופן מאוזן בין חלקי החברה ובעיקר תאפשר להקל באופן משמעותי על משרתי המילואים". לפי נתונים שהועברו מצה"ל לוועדת החוץ והביטחון, לצבא חסרים כ-12 אלף חיילים, מתוכם בין 6,000 ל-7,000 לוחמים.
הדברים של ליברמן בוועדה נאמרו לאחר החשיפה הבוקר ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", שלפיה מפלגת ישר! הציגה לשותפותיה בגוש השינוי מתווה גיוס שכולל הסדרה מחדש של מעמדם של כ-90 אלף חרדים שמוגדרים משתמטים או עריקים. המתווה, שהציגו חברי הכנסת ענבר גיטי ואלעזר שטרן ממפלגתו של איזנקוט, כולל אפשרות לאיפוס רטרואקטיבי של מעמדם, לצד מסלולי שירות שונים בהתאם לגיל.
לפי ההצעה, לצעירים בני 18 עד 20 תינתן אפשרות לדחיית שירות מוגבלת של שנה עד שנתיים, שלאחריה יידרשו להתגייס. בני 21 עד 26 יוכלו לעבור הכשרה מקוצרת של חודש עד חודשיים לשירות מילואים במסגרת שלב ב', בין היתר לצורך אבטחת יישובים בגבולות. בני 26 ומעלה יקבלו פטור מלא משירות, ובכל קבוצת גיל תישמר מכסת פטורים ל"עילויים" בשיעור של 3%. מי שלא יסדיר את מעמדו במסגרת המתווה יהיה חשוף לסנקציות אישיות.
במהלך הדיון בוועדת החוץ והביטחון התפתח עימות חריף בין ליברמן לבין יצחקי גליק מתנועת "אל הדגל", שביקר את הנכונות להתפשר בסוגיית הגיוס. "אני חושב שגם יו"ר הוועדה יודע שאין שום חוק שיעבור גם את הרב לנדו וגם את בג"ץ", אמר גליק. "גם אם תהיה פה מריחת זמן ומשיכת זמן - לנו, למשרתי המילואים, אין זמן. האמת היא שלמדינת ישראל אין זמן בנושא הזה. הנושא הזה מתגלגל כבר 30 שנה. 30 שנה שלא נתנו פתרון". גליק פנה ישירות לליברמן ואמר: "אתה, כבוד היושב הראש, היית הקול שנשא את הדגל הזה ולא היה מוכן לשום פשרות בנושא הזה. וברגע שהכוח מגיע לידיך, זה הנושא הראשון שאתה מוותר עליו".
בהמשך האשים גליק את אנשי גוש השינוי באימוץ אותה מדיניות שבגינה תקפו בעבר את ראש הממשלה בנימין נתניהו. "במשך שנים אמרו לנו: בנימין נתניהו צריך לעבור מן השלטון כי הוא זה שמקדם חוק השתמטות, כי הוא זה שנכנע כל הזמן לחרדים, כי הוא משקר לציבור בכל מה שהוא אומר לו", אמר. "בסופו של דבר, אתם, כדי להעיף את נתניהו, עושים בדיוק את אותו דבר. אתם משקרים לציבור: מאה אחוז למשרתים, אפס אחוז למשתמטים. אתם מקדמים חוק השתמטות או ויתורים שיגרמו לכך שאנחנו נאריך את זמן המילואים שלנו".
ליברמן השיב לביקורת בהתייחסות לתוצאות הבחירות ולצורך להגיע להסכמות פוליטיות. "פסק הדין הכי חשוב הוא פסק הדין של הציבור", אמר. "לצערי, כל גוש השינוי, עם כל הדחיפה למשרתים וכל הרצון שלנו להוביל חוק מקסימליסטי, אנחנו קיבלנו 40 אחוז מסך הכול הציבור הישראלי. 60 אחוז מהציבור הישראלי לא תמך בנו".
גם יו"ר הדוקרטים ח"כ יאיר גולן התייחס לסוגיה בישיבה, והדגיש כי חוק הגיוס לבדו לא יספק פתרון מיידי למצוקת כוח האדם בצבא. "קודם כל יש לנו רוב וצריך לממש אותו", אמר. "גם חוק לא יוליד מחר המוני לוחמים. אם רוצים להקטין את העומס על חיילי המילואים לאלתר, צריך להתחיל לסגור חזיתות".
בצל הסערה, איזנקוט התייחס היום בישיבת סיעת ישר! לצורך בפשרות בנושא הגיוס, אך הבהיר כי לא יסכים לפגיעה בצורכי הצבא. "כשאני מדבר על חוק גיוס, בעודנו מדברים, לצה"ל חסרים 12 אלף לוחמים ולכן הבעיה לא נפתרה, והיא לא תיפתר באיזה שיח פוליטי שדוחק את העניין", אמר. "הכוונה היא לדבר, לחפש פשרות, לחפש הבנות, יחד עם האמירה שחיזוק צה"ל הוא הדבר החשוב ביותר לעשות ביום שאחרי הבחירות".
איזנקוט הוסיף: "לא יהיה ויתור על החיזוק של צה"ל. צה"ל חייב להתחזק כדי לעמוד במשימות שיש לו, ומתוך היכרות עמוקה מאוד עם האתגרים של הצבא שפועל גם בסוריה, גם בלבנון, גם בעזה, גם ביהודה ושומרון, ויכול לפעול גם באיראן, הוא מחייב חיזוק מיידי. אחרת הנטל הענק שיש על אנשי המילואים במדינת ישראל יימשך שנים ארוכות".
מתווה הגיוס שהציג איזנקוט מעורר תגובות מעורבות גם בקרב ארגוני המשרתים. לצד מי שרואים בו התקדמות לעומת ההצעות הקודמות, אחרים מזהירים מפני דחיית גיוסם של צעירים חרדים, החנינה הרטרואקטיבית למשתמטים והפטור המלא לבני 26 ומעלה. עיקר הביקורת נוגע לשאלה אם המתווה אכן יענה על צורכי הצבא, או יאפשר למפלגות החרדיות להרוויח זמן נוסף.
"זה לא עונה על צורכי הצבא, לא משנה איך תהפכו את זה. רחוק מזה, וזו בעיה מאוד חמורה", אמרה עפרה ליפשיץ, נציגת ארגון שותפות לשירות, בהתייחס למכסת הפטור של 3% לתלמידי ישיבות המוגדרים "עילויים". לדבריה, יש להבהיר גם כיצד ייקבע מי זכאי לפטור: "האם צריכים לעבור מיון דרך הצבא, האם יעשו לפחות טירונות בסיסית כדי להגן על הישיבות כדי שאם יפרוץ עוד 7 באוקטובר יוכלו להיות איזשהו כוח? או שאנחנו משחררים אותם באופן גורף".
ליפשיץ, שמתנדבת לשירות מילואים ואם לשישה ילדים, בהם שני בנים לוחמים ובת המשרתת במערך המודיעין, הביעה חשש גם מהקמת מנהלת הגיוס המוצעת. "מי יעמוד בראשה? אם עסקנים חרדים יימצאו בה, קשה לנו לתת אמון שמזה יצאו חיילים. הצבא חייב יהיה לעמוד בראשה", אמרה. על החנינה הרטרואקטיבית הוסיפה: "זו בעיה ערכית. לתת למשתמטים ועריקים דף חלק נקי. איזו אמירה יש פה כלפי הציבור בישראל?". עם זאת, היא הדגישה כי הצעת איזנקוט עדיפה בעיניה על עקרונות המתווה שהציג ליברמן: "מה שאיזנקוט מציג זו נקודת אור הרבה יותר משמעותית ומפורטת הלכה למעשה".
גם רס"ב (במיל') ליאור מאיר, נציג שדולת המשרתים, זיהה בהצעה נקודות חיוביות. "יש פה קריאת כיוון מעודדת", אמר, וציין את הקמת המנהלת, הליווי הצבאי ומכסת הפטור לעילויים. עם זאת, הוא הזהיר כי "בגלל אילוצים פוליטיים כאלו ואחרים - דברים עלולים להתמסמס, כשכבר עכשיו מדברים על ריסט (אתחול) להגדרת המשתמט, מה שיחזיר אותנו כמה צעדים אחורה". מאיר מתח ביקורת במיוחד על האפשרות לדחות את הגיוס בשנתיים נוספות: "המציאות לא מחכה לאף אחד. היא קיימת כמה שנים, הולכת ומחמירה ומעמיקה, הצורך כאן ועכשיו בעוד ידיים ורגליים הוא מוחשי. אנחנו לא מתריעים שקשה לנו וצריכים תמיכה או ליטוף, אנחנו מסתכלים על הביטחון של כולנו ולא יכולים לחכות עוד למשא ומתן קואליציוני כזה או אחר".
סרן (במיל') תום פנחסי, פעיל בארגון דור במיל', הביע ספקנות גדולה יותר. "אמנם עוד לא נחשפנו למתווה במלואו, אבל נראה שזה מתווה שמטרתו להרוויח זמן", אמר. לדבריו, דחיית השירות לצעירים החרדים תפגע באפשרות להקל בטווח המיידי על משרתי המילואים. "דווקא אותם חבר'ה שיכולים מחר להיכנס לצבא ולהקל על העומס. לא סתם נותנים להם פתרון של דחייה, זמן בו לא מפעילים סנקציות ולא עוצרים אנשים".
פנחסי מתח ביקורת גם על מכסת הפטור של 3% לתלמידי הישיבות המצטיינים, וטען כי יש לחשב אותה ביחס למספר המתגייסים בפועל, ולא ביחס לכלל חייבי הגיוס החרדים. "אחרת אין שום תמריץ להתגייס, אלא להפך. בנוסף, זה עלול לייצר הבחנה בין חרדי 'עילוי' לחרדי סוג ב' שמתגייס לצבא", אמר. לדבריו, "אין צורך בחוק גיוס, יש חוק קיים, אבל אם כבר מחוקקים חוק - צריך לוודא שהוא לא פרוץ לכל מיני פוילישטיקים של החרדים".
במקביל לדיון בוועדה, יו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר בועז ביסמוט תקף את סעיף החנינה הרטרואקטיבית שנכלל בהצעת איזנקוט. בפוסט שפרסם ברשת X הציג ביסמוט חוות דעת משפטית מתקופת כהונתו כיו"ר הוועדה, שהתנגדה לסעיף חנינה למשתמטים, והעלה תהיות בנוגע לעמדת הייעוץ המשפטי כלפי המתווה החדש. "עיניי נשואות לייעוץ המשפטי", כתב ביסמוט. "נראה אם עמדת הייעוץ המשפטי תישאר בעינה. הסטנדרט הכפול מוכר לנו היטב".
בין שלל השקרים וההצהרות החלולות שגוש השינוי מפזר, צד את עיניי סעיף ב"מתווה ההשתמטות" שהציגו, המבטיח לא פחות מ"חנינה רטרואקטיבית למשתמטים". אותו סעיף שבתקופתי כיו"ר הוועדה, ממש לא מזמן, הייעוץ המשפטי התנגד לו בתוקף וקבע בנחרצות שהוא "לא חוקתי". עיניי נשואות לייעוץ משפטי. נראה אם עמדתו הנחרצת תישאר בעינה. לא הייתי מפתח ציפיות, הסטנדרט הכפול מוכר לנו היטב, אבל ניתן לו הזדמנות להפתיע.
— Boaz Bismuth (@BismuthBoaz) November 17, 2026
הביקורת של ביסמוט מתמקדת באחד הסעיפים הרגישים ביותר בהצעה: האפשרות למחוק למעשה את מעמדם הקודם של עשרות אלפי משתמטים, ולאפשר להם להסדיר מחדש את מעמדם מול הצבא בתוך פרק זמן מוגבל. מדובר בסוגיה שמעוררת ביקורת גם בקרב ארגוני מילואימניקים, שטוענים כי הסדר כזה מעניק הקלות למי שלא התגייסו בזמן שהנטל על המשרתים נמשך.
ההצעה שהציגה מפלגתו מעוררת התנגדות גם בצד החרדי. גורמים ביהדות התורה הבהירו כי גם המתווה החדש אינו צפוי לקבל את אישור הרבנים, בשל ההתעקשות על יעדי גיוס וסנקציות נגד מי שלא יעמדו בדרישות החוק. עם זאת, גורם ביהדות התורה אמר כי דווקא מול ליברמן יהיה קל יותר להגיע להסכמות. "אנחנו מרגישים שיותר פשוט להגיע להבנות עם ליברמן בחוק הגיוס מאשר עם איזנקוט", אמר. ביהדות התורה הדגישו מנגד כי המתווה שהציגו גיטי ושטרן לשותפות בגוש השינוי כלל לא הוצג להם באופן רשמי.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.