תחקיר "טיים" חושף שורת מסמכים: כך ישראל סייעה להעביר 2 מיליארד דולר מקטאר לעזה
אחד המסמכים הבולטים בתחקיר חתום בידי ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, ובו שבחים רבים לקטאר. ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" נחשף כי יותר משנה לפני כן נתניהו כבר קיבל עדויות על כך שהכסף הקטארי מגיע להתעצמות הצבאית של חמאס
תשעה ימים לפני הבחירות לכנסת, תחקיר שפרסם היום (ראשון) מגזין "טיים" האמריקני, ופורסם בכותרת הראשית שלו, חושף מסמכים והתכתבויות שלא פורסמו בעבר, המלמדים על מעורבותה הישירה של ישראל בהעברת כמעט שני מיליארד דולר מקטאר לרצועת עזה במשך יותר מעשור. לפי התחקיר, ממשלות בראשות בנימין נתניהו לא הסתפקו באישור העברת הכספים, אלא עודדו את המשך התשלומים, השתתפו בקביעת מנגנוני חלוקתם ופעלו לשמר את הסדרי המימון גם כאשר בכירים ישראלים מתחו בפומבי ביקורת חריפה על קטאר בטענה שהיא מממנת את חמאס.
ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" חשפו לאחרונה רונן ברגמן ויובל רובוביץ' מסמכי מודיעין ועדויות שלפיהם נתניהו הוזהר החל מ-2019 על ידי שב"כ, אמ"ן וגורמים במצרים שהכסף הקטארי מגיע להתעצמות הצבאית של חמאס. בנוסף להסטת כספים שיועדו לסיוע הומניטרי, נחשף בתחקיר, פעל ציר מימון חשאי ישיר מקטאר לחמאס. בסך הכול מימנו הכספים האלה - בידיעת נתניהו - כמחצית מהתקציב של כל הזרוע הצבאית. מהתחקיר עלה כי למרות ההתרעות המפורשות והתנגדותם החד-משמעית של ראשי השב"כ דאז נדב ארגמן ורונן בר, נתניהו לא עצר את העברת הכספים והמשיך במדיניות זו.
אחד המסמכים הבולטים שנחשפו בתחקיר "טיים" הוא מכתב ששלח בדצמבר 2020 ראש המוסד דאז, יוסי כהן, לאמיר קטאר תמים בן חמד א-תאני. המסמך גדוש המחמאות הזה, נדגיש, נכתב אחרי שנתניהו כבר הוזהר כי הכסף הקטארי משמש להתעצמות הצבאית חמאס. "זו הזדמנות נהדרת להביע את תודתנו והערכתנו על מאמצי הסיוע ההומניטרי שהעניקה מדינת קטאר לרצועת עזה בשנים האחרונות", כתב כהן. הוא הוסיף כי המאמצים הללו "מילאו ללא ספק תפקיד מכריע בשיפור המצב ההומניטרי ברצועת עזה ובהבטחת היציבות והביטחון באזור".
התחקיר, שפורסם על רקע הביקורת המתמשכת על מדיניות ממשלות נתניהו כלפי חמאס לפני טבח 7 באוקטובר, מתבסס על מסמכים רשמיים, מכתבים בין גורמים ישראלים לקטארים ושיחות עם בכירים ישראלים, אמריקנים ודיפלומטים שהיו מעורבים בהסדרי המימון. לפי "טיים", המסמכים מלמדים כי תפקידה של ישראל היה נרחב יותר מכפי שנתניהו הודה בפומבי. לשכת ראש הממשלה סירבה להגיב לפניית המגזין.
גורם ביטחוני ישראלי לשעבר אמר למגזין כי מדובר במדיניות שנולדה מתוך כוונות טובות, אך התבררה ככישלון. "זו הייתה טעות מדינית שלנו, שמספר ראשי ממשלה המשיכו בה", אמר. לדבריו, "נתניהו היה ללא ספק במרכז. הוא זה שקידם והאיץ את התוכנית, והממשלה שלו הייתה אחראית לאופן שבו היא התנהלה".
לפי התחקיר, קטאר החלה להעביר כספים לרצועת עזה כבר בשנת 2007, לאחר שחמאס השתלט על השטח, בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כראש הממשלה. בתחילה לא הייתה לישראל מעורבות ישירה בהעברות, אך המצב השתנה תחת נתניהו. משנת 2012 סייעה ממשלתו להפעיל מנגנון שבמסגרתו הייתה לישראל מעורבות בהעברת מזון וציוד רפואי, בבדיקת זכאותן של משפחות פלסטיניות לסיוע כספי ובהרחבת אספקת החשמל לרצועה באמצעות מימון קטארי.
עד 2018 הועברו לרצועה כ-1.1 מיליארד דולר מקטאר, לפי נתונים שהוצגו לשרי הממשלה ופורסמו בעבר ב"הארץ". הכספים יועדו לסיוע הומניטרי, לרכישת דלק ולתשלום משכורות לעובדי ממשל. באותה שנה החלה קטאר לדרוש מסמכים רשמיים שיאשרו את מעורבות ישראל בהסדרים, בין היתר בשל הפער בין הגינויים הפומביים שהשמיעו גורמים ישראלים כלפי דוחא לבין הבקשות שהועברו אליה מאחורי הקלעים להמשיך להזרים את הכספים. בכיר בממשל טראמפ הראשון, שהיה מעורה במגעים, סיפר למגזין "טיים" כי הסתירה הזו עוררה תסכול אצל הקטארים: בכירים ישראלים היו מגנים בפומבי את העברת הכספים, ואז מבקשים בחשאי מדוחא לחדש אותם.
באוקטובר 2018 נחתם הסכם בהשתתפות ישראל, קטאר והאו"ם למימון אספקת הדלק לרצועת עזה. בהמשך התפתח מנגנון משולש שבמסגרתו הועברו כספים בפיקוח ישראלי ובינלאומי. קטאר מימנה רכישת דלק וחשמל מישראל, העבירה כספים לפרויקטים דרך האו"ם וסיפקה קצבאות חודשיות למשפחות נזקקות. באוגוסט 2021 חתמה קטאר על הסכם נוסף, בהיקף של 40 מיליון דולר, שנועד לאפשר העברת 100 דולר בחודש לכמעט 100 אלף משקי בית פלסטיניים במשך ארבעה חודשים. לפי דיפלומטים שהכירו את ההסדר, ישראל בדקה את רשימות הזכאים ופיקחה על מנגנון החלוקה. הכספים הועברו באמצעות תוכנית המזון העולמית, והמשפחות קיבלו הודעות טקסט שבהן נמסר להן היכן יוכלו לאסוף את הסיוע.
במכתב נוסף שנחשף בתחקיר, מיולי 2019, הודיעה קטאר לממשלת נתניהו על העברת שישה מיליון דולר ל-20 אלף תושבים ברצועה, 300 דולר לכל אחד. לפי "טיים", לא ידוע כמה ממקבלי הסיוע, שנבחרו באמצעות המנגנון הישראלי, היו קשורים לחמאס או היו בני משפחה של אנשי הארגון. בשנת 2020, בעיצומה של מגפת הקורונה, פנה איש המועצה לביטחון לאומי שכונה "מעוז" לגורמים קטאריים וביקש לשמר את ההסדר. "אנו שבים ומדגישים את החשיבות שבהמשך העברת הסיוע הכספי ההומניטרי הקטארי באמצעות המנגנון הקיים", נכתב במסמך.
עוד ביקש הבכיר כי הסיוע הקטארי לא יועבר באמצעות מתווכים או מדינות אחרות, אלא באמצעות השגריר מוחמד אל-עמאדי, שעמד בראש הוועדה הקטארית לשיקום רצועת עזה. "אנו מעריכים מאוד את שיתוף הפעולה ואת השיח הפתוח למען שמירה על היציבות והביטחון באזור וקירוב בין מדינותינו ועמינו", כתב.
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.