הבחירות האלה הן על השירות
הבחירות הללו הן על ציונות, על נאמנות ועל שירות. השאלה היא אם את הנס הזה, שנקרא הפרויקט הציוני, יהיו מי שיסחבו על גבם, או שהוא ייפול ויתרסק?
עוז בן נון|עודכן:
"אנחנו מפסיקים לחכות שייתנו לנו. אם נחליט שמגיע לנו - אנחנו ניקח". את האמת הפשוטה הזו אמר בראיון טלוויוני חבר הכנסת יצחק גולדקנופף, ראש סיעת יהדות התורה. המשוואה אצל גולדקנופף פשוטה: מבחינתו, פוליטיקה היא חזות הכל – יש לנו הרבה קולות, בגלל זה מגיע לנו לקבל הכל, בלי קשר למה אנחנו נותנים. כדאי להקשיב לגולדקנופף. גם הוא מזהה שלראשונה בהיסטוריה, הבחירות הקרובות יהיו על שירות. על השאלה הפשוטה: איזו מן חברה אנחנו?
הן אף פעם לא היו כאלה, משום שעד עכשיו לקחנו את זה כמובן מאליו. כמו זוג שנשוי באושר ומגיע לפתע למשבר ביחסים. כמו לקחת את המשפחה שלך כמובן מאליו, ואז לגלות שהיא מתפרקת.
הנאמנות למדינה וההקרבה שנגזרת ממנה היו פשוט מובנות מאליהן. השנים האחרונות, לצד המגמות הדמוגרפיות ואירועי 7 באוקטובר הארורים – ריסקו הכל. נגזר עלינו להסתכל פנימה, כמו אותו זוג במשבר, ולגלות: אנחנו כבר לא יכולים לקחת את הנאמנות כמובנת מאליה. אי אפשר יותר.
הבחירות האלה הן על שירות ונאמנות למפעל הציוני. הן על זה בגלל המספרים: בגלל שכ-50 אחוזים מילדי כיתות א' הם חרדים או ערבים. משום שאם הם ימשיכו לגדול כדור לא ציוני, שמחציתו לא תישא בנטל, אין לנו תקומה. משום שבעוד ארבע שנים כבר יהיו יותר ילדים בחינוך החרדי מאשר בחינוך הממלכתי עברי.
הבחירות האלה הן על נאמנות ועל שירות. זה לא רק בגלל הכעס על מי שלא בא. הניסיון של נציגי ציבור להציג את זה כאילו מדובר בסך הכל ברגשות של עלבון וכעס הוא עצימת עיניים נוראית.
מדובר בקונספציה: התייחסות לנושא בעל השלכות קיומיות שמסכן את ישראל כאל נושא שולי, כאל משהו שאין מה לעשות לגביו או שייפתר מעצמו. למעשה זה חמור יותר מקונספציה, כי לא מדובר רק באי הבנה של הדרך להתמודד עם האתגר, אלא בהתכחשות לאתגר עצמו מתוך תמריצים פוליטיים. מחשבה כאילו אם תעצום עינים, התהום תיעלם.
לא, הבחירות הללו הן על ציונות, על נאמנות ועל שירות. השאלה היא אם את הנס הזה, שנקרא הפרויקט הציוני, יהיו מי שיסחבו על גבם, או שהוא ייפול ויתרסק? האם היכולת של היהודים לקיים מדינה משגשגת ועצמאית, על אף כל הקשיים והקרבות, תמשיך להתממש, או שמדינת ישראל תמשיך להידרדר, ואף חמור מכך, להתאבד מבחינה ערכית? כרגע, בשם הפוליטיקה הקדושה, מדינת ישראל מגדלת את הדורות הבאים להיות אנטי-ציוניים ולא יצרניים.
הבחירות הקרובות הן על השירות, הציונות והנאמנות. אם הן לא יהיו על זה, אם בשם פוליטיקה צרה וקטנה לא יהיה אכפת לנו מי מתגייס, מי נרתם ומי משרת, אנחנו נהפוך לאומה חלשה וכושלת במקום אומה של גיבורים. ואומות כאלה אינן יכולות להמשיך ולהחזיק נס בסדר גודל כזה.
אין לנו ברירה אלא להיזכר, ולהזכיר לעצמנו, שאנחנו אומה של גיבורים. לא של חלאות. של אנשים שנותנים, לא כאלה שרק לוקחים
לכן אין לנו ברירה אלא להיזכר, ולהזכיר לעצמנו, שאנחנו אומה של גיבורים. לא של חלאות. של אנשים שנותנים, לא כאלה שרק לוקחים. אומה שבה הפוליטיקה היא דרך קבלת ההחלטות, לא המצפן המוסרי.
הבחירות האלה הן על השירות.
אם בשם פוליטיקה צרה וקטנה לא יהיה אכפת לנו מי מתגייס, מי נרתם ומי משרת, אנחנו נהפוך לאומה חלשה וכושלת. ואומות כאלה אינן יכולות להמשיך ולהחזיק נס בסדר גודל כזה
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.