חלבונים עתיקים מצפון סין חושפים: כך נראו הדניסובים
חלבונים שהופקו משתי עצמות בנות 138 עד 199 אלף שנה מאתר שוג'יאיאו שבצפון סין מראים שבני האדם הקדמונים שחיו שם היו דניסובים. על בסיס הממצא מציעים החוקרים לראשונה "דיוקן" גופני משותף לקבוצה, שעד כה הוכרה בעיקר מתוך DNA.
הדניסובים התגלו ב-2010, כשחוקרים ריצפו DNA מעצם אצבע זעירה שנמצאה במערת דניסובה שבסיביר. מאז התברר שהם התרבו עם אבותיהם של בני אדם מודרניים, ושקטעים מהגנום שלהם נפוצים עד היום בעיקר באסיה ובאוקיאניה. אולם במשך שנים כמעט לא היה ידוע איך הם נראו. רוב השרידים שיוחסו להם היו שיניים, שברי עצמות ולסת אחת.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature מנסה לסגור את הפער. את המחקר הובילו פרופ' צ'יאומיי פו ופרופ' סונג שינג מהמכון לפליאונטולוגיה של חולייתנים ולפליאואנתרופולוגיה של האקדמיה הסינית למדעים, יחד עם חוקרים מאוניברסיטת נאנג'ינג נורמל, מאוניברסיטת בייג'ינג וממוסדות נוספים.
חומצת אמינו אחת מכריעה
באתר שוג'יאיאו, באגן ניהוואן שבמחוז חביי, נחשפו בשנים 1976–1979 עשרים מאובנים של בני אדם: שברי גולגולת, לסתות ושיניים של 16 פרטים לפחות. גיל המאובנים הוערך ב-138 עד 199 אלף שנה.
החוקרים דגמו שניים מהם: עצם קודקוד מגולגולת ועצם מלסת תחתונה. מהשתיים הם הפיקו 18 חלבונים עתיקים, בעיקר קולגן. כדי לוודא שהחלבונים עתיקים ולא זיהום מודרני, הבדיקות נעשו בשתי מעבדות נפרדות ונותחו בשתי תוכנות שונות. נבדקו גם סימני הבלייה הכימית האופיינית לחלבונים עתיקים.
ההכרעה נשענת על הבדל אחד בחלבון הקולגן COL1A2. במיקום 996 בחלבון נמצאת אצל הדניסובים חומצת האמינו ליזין, ואילו אצל ניאנדרטלים ואצל בני אדם מודרניים נמצאת שם ארגינין. בשתי העצמות משוג'יאיאו נמצא ליזין כמעט בכל הפפטידים שנבדקו. עץ אבולוציוני שנבנה משמונה חלבונים מיקם את שתיהן בקבוצת הדניסובים, בסבירות של יותר מ-99%.
גולגולת נמוכה ורחבה ורכס גבות בולט
ברגע שמאובני שוג'יאיאו זוהו כדניסוביים, אפשר היה להשוות את צורתם לזו של מאובנים אחרים. לפי החוקרים, הדניסובים חלקו מבנה גולגולת נמוך ורחב, עצמות גולגולת עבות, זיזי פטמה קצרים ושיניים טוחנות קדמיות עם משטח לעיסה פשוט יחסית. הם נשאו תכונות קדומות שמזכירות את ההומו ארקטוס, לצד תכונות מתקדמות יותר שמשותפות לבני אדם מאוחרים.
במאובני שוג'יאיאו אין עצמות פנים. לכן החוקרים נעזרו בגולגולת הרבין, שזוהתה כדניסובית בשנה שעברה, ובמאובנים נוספים. מהם עולה תמונה של מצח נמוך ומשופע, רכס גבות בולט ופנים שטוחות יחסית. החוקרים מציעים להשתמש בדיוקן הזה כמסגרת ראשונה לזיהוי דניסובים לפי צורת השלד, 16 שנה אחרי שהתגלו.
על סמך הדמיון מציעים החוקרים לשייך לדניסובים גם מאובנים מאתרים סיניים אחרים, ובהם דאלי, ג'ינניושאן, הואלונגדונג ושוצ'אנג. הם טוענים גם שאין צורך במין נפרד בשם הומו ג'ולואנסיס, שהוצע בעבר בין השאר בגלל נפח המוח הגדול של אחת הגולגולות משוג'יאיאו. לדבריהם, ההבדלים בגודל משקפים שונות בתוך אוכלוסייה אחת.
מה עדיין לא ידוע
רק שניים מתוך עשרים המאובנים נבדקו בשיטה המולקולרית, ולא הופק מהם DNA. השיוך המולקולרי נשען במידה רבה על הבדל של חומצת אמינו אחת, והחוקרים עצמם מציינים שהחלבונים אינם מאפשרים לקבוע את יחסי הקרבה בתוך קבוצת הדניסובים. ההרחבה למאובנים מאתרים אחרים מבוססת על השוואת צורה בלבד, ולא על חלבונים מאותם מאובנים.
שאלות ותשובות
מי היו הדניסובים?
קבוצה של בני אדם קדמונים, קרובים לניאנדרטלים, שחיו באסיה. הם התגלו ב-2010 מתוך DNA, והשאירו חותם גנטי אצל חלק מבני האדם המודרניים.
למה להשתמש בחלבונים ולא ב-DNA?
חלבונים כמו קולגן עמידים יותר מ-DNA ושורדים זמן רב יותר, במיוחד באקלים חם. לכן הם מאפשרים לבדוק מאובנים שה-DNA שלהם כבר התפרק.
מה גיל המאובנים?
לפי תיארוך בשיטות אורניום-תוריום ותהודת ספין אלקטרונית, בין 138 ל-199 אלף שנה.
המאמר המדעי
The proteome of Middle Pleistocene Xujiayao and common Denisovan morphology, Nature, 21 באוקטובר 2026
עוד בנושא באתר הידען
KioskNews shows a cleaned-up reading view extracted from the publisher’s page — the original always lives on their site, not ours.