המחיר הסעודי

ימים ספורים לפני פתיחת הקלפיות, שבר טראמפ את העמימות והודיע על תמיכה מוחלטת בבנימין נתניהו, תוך שהוא מזהיר את הבוחר הישראלי כי בחירה בכל מנהיג אחר תותיר את המערכה מול איראן ללא גיבוי אמריקאי.

התערבות של פוליטיקאים זרים וממשלים אמריקאיים במערכות הבחירות בישראל איננה תופעה חדשה. כבר ביולי 2016 קבע דוח רשמי של הסנאט האמריקאי, שעסק בפעילות ארגון V15 לקראת בחירות 2015 בישראל, כי מחלקת המדינה של ארה"ב תחת ממשל אובמה העניקה כספים ששימשו בעקיפין לבניית התשתית הפוליטית של הארגון.

גם מהצד הרפובליקני, עצם העובדה שטראמפ מקדם תמיכה פומבית רועשת במועמדים החפצים ביקרו, כולל שימוש באיומים מפורשים כלפי אזרחי מדינות זרות, הפכה לדפוס פעילות קבוע. כך היה בארגנטינה, שם התנה טראמפ בגלוי חבילת חילוץ וסיוע כלכלי בניצחון מפלגתו של מיליי בבחירות האמצע, והבהיר למצביעים הארגנטינאים כי אם הוא לא ינצח – אנחנו עוזבים ולא נהיה נדיבים עם ארגנטינה.

דפוס התמיכה לצד איום של טראמפ חזר על עצמו בשורה של מערכות בחירות נוספות בעולם: בהונדורס, שם איים לקצץ את כספי הסיוע האמריקאיים אם לא ייבחר המועמד השמרני. בהונגריה, שם התנה את הפעלת מלוא העוצמה הכלכלית של ארה"ב בהישארותו של אורבן בשלטון. ובברזיל, שבה הטיל מכסי ענישה כבדים כמנוף לחץ על ציבור הבוחרים מול ממשלת השמאל של הנשיא לולה דה סילבה.

אבל למרות שדפוס ההתערבות מוכר, חשוב לנסות להבין ולקשור בין התזמון של הודעת התמיכה הדרמטית של טראמפ לבין המהלכים האסטרטגיים הגדולים יותר שמתכנן הנשיא האמריקאי מיד לאחר הבחירות בישראל. בעוד שבעבר נתניהו נעזר בשלטי חוצות ענקיים עם תמונות משותפות שלהם כדי לשדר שהוא ליגה אחרת, זוהי הפעם הראשונה שבה נשיא אמריקאי מכהן יוצא בגלוי ובאופן רשמי לחלוטין מחוץ לקופסה, שם את מלוא כובד משקלו ומפרסם הודעת תמיכה פוליטית מפורשת שבה הוא דורש חד-משמעית מהציבור הישראלי לבחור בנתניהו.

יש לזכור כי ממשלת הימין על-מלא עמוסה לעייפה בהתבטאויות ובמהלכים פוגעניים כלפי בית המלוכה הסעודי, דוגמת אמירתו הזכורה של השר סמוטריץ' בנושא הרכיבה על גמלים במדבר

בטור שפרסמתי בסוף השבוע ב-ynet הערכתי שהנשיא טראמפ יזמן אליו לאחר הבחירות את נפתלי בנט, בנימין נתניהו וגדי איזנקוט, כדי לקדם הלכה למעשה הקמת ממשלה שתהיה מוכנה לפרוץ קדימה אל עבר הסכמי אברהם 2.0. כדי להכשיר את הקרקע לממשלה שכזו, נתניהו עצמו חוזר ומקפיד לאחרונה להדגיש את רצונו להקים ממשלה לאומית רחבה, כזו שתוכל לקבל את ההחלטות המדיניות הכרוכות בדרישות הסעודיות המקדימות.

יש לזכור כי ממשלת הימין על-מלא עמוסה לעייפה בהתבטאויות ובמהלכים פוגעניים כלפי בית המלוכה הסעודי, דוגמת אמירתו הזכורה של השר סמוטריץ' בנושא הרכיבה על גמלים במדבר. לכך מצטרפות העליות החוזרות ונשנות של השר בן גביר להר הבית, כולל ההתחייבות להקים במקום בית כנסת בקריצה להקמת בית המקדש השלישי. כשאלה שני השותפים המרכזיים בממשלת ימין על-מלא, היה ברור שפריצה קדימה לתהליך היסטורי של שלום עם סעודיה לאחר 7 באוקטובר היא משימה קשה עד בלתי אפשרית.

לכן, לא מן הנמנע שלאחר שנתניהו הבטיח לטראמפ בחדרי חדרים את מה שהוא מדבר עליו באופן פומבי, קרי חתירה לממשלה רחבה שתאפשר את קידום הסכמי אברהם 2.0 מול ריאד, הנשיא האמריקאי, שכבר ביום שישי הצהיר כי ההסכם מול סעודיה חזר להיות על השולחן, יכול היה להעניק לנתניהו את אותה תמיכה מבוקשת. זה גם לא מקרי שאתמול הזדרז בן גביר לטעון כי כוונתו האמיתית של נתניהו היא לחתור להקמת ממשלה בלעדיו אחרי הבחירות, וכי נתניהו אף הבטיח זאת לשותפיו באיחוד האירופי.

נראה, אם כן, כי החזון האזורי של טראמפ לקדם את הנורמליזציה ההיסטורית מול סעודיה הוא שהכריע את הכף, ואפשר לנתניהו לקבל את אותו מכתב תמיכה נשיאותי חסר תקדים כפי שבא לידי ביטוי בציוץ מאמש.

ד"ר קובי ברדה הוא מרצה בביה"ס הרב-תחומי HIT וחוקר בכיר ב-JPPI